במשך שנה וחצי מכהנת אתי דהן כראש מינהל חינוך וחברה בעיריית נתניה. לאחרונה קיבלה גושפנקא לעשייתה, עם זכיית העיר בפרס החינוך הארצי לשנת תשפ"ג, והיא בהחלט נשמעת מרוצה.
"בתום השנה הראשונה שלי בתפקיד זיהיתי כי נתניה ראויה לפרס חינוך ותעמוד בכל הקריטריונים הנבדקים", אומרת דהן, "לכל המבקרים, חשוב לי להבהיר כי בחוזר מנכ"ל כתוב שראש העירייה או ראש מינהל צריכים להחזיק בתפקיד שלוש שנים, ולכן למרות שאני רק שנה בתפקיד, אנחנו, וזה אומר העיר נתניה, עמדנו בדרישות, ולא רק בדרישה הזו, אלא בכל 11 הקריטריונים שנדרשו".
הזכייה בפרס החינוך מתרחשת בעיצומה של תקופה מאתגרת, שבה נשמעות טענות של הורים מהחינוך המיוחד על בעיות בהסעות, מחאות נגד סגירת בית הספר הדמוקרטי וביקורת על סגירת גני ילדים ברחבי העיר.
"התפקיד שלי בתור מי שעומדת בראש המערכת זה להמשיך להעלות את הרף בכל התחומים, לדרוש, לפתח ולהוביל את המערכת קדימה", אומרת דהן. "במיוחד בעיר כמו נתניה, שהיא בבואה של החברה הישראלית, שיש בה הכל מהכל. והיפה בה זה שאנחנו עובדים כמערכת חינוכית אחת ובעשייה רבת שנים שנותנת מענה לכ-52 אלף תלמידים. צוות עיר המורכב ממפקחי משרד החינוך מגן ועד על יסודי, וזהו הצוות שעבר איתי על הקריטריונים, וכשראינו שאכן כן, אנחנו עומדים בכולם, החלטנו ללכת על זה וכתבנו חוברת בה סקרנו את העשייה. זו היתה ממש החלטה ועשייה משותפת של כולם".
איך את מגיבה לטענות כי המערכת לא מתפקדת, במיוחד בכל הקשור לחינוך המיוחד?
"אני מודעת לטענות הללו, לגבי החינוך המיוחד. חשוב לי להבהיר כי מדינת ישראל עשתה תיקון לחוק החינוך המיוחד שמתייחס להכלה של תלמידים שזה מדהים, ואנחנו בעד התיקון של החוק. למרות החוק החשוב הזה, יש גידול במספר התלמידים שהוגדרו כחינוך מיוחד והתברר כי המערכת לא מסוגלת לתת את מלוא המענה לגידול הזה. לא טיפלו בנושאים מהותיים כמו משאבים וכוח אדם. ולראיה משרד החינוך לא מצא 27 גננות לשנת הלימודים הנוכחית לחינוך המיוחד, אבל למרות הכל עיריית נתניה גייסה גננות על מנת לתת מענה להורים עד השעה 17:00, ולא עד השעה 15:00. ראש העירייה נתנה תקציב מיוחד לדבר הזה, מה שהמדינה לא היתה מסוגלת לתת.
"בנוסף אנחנו פותחים מסגרות לחינוך המיוחד כל הזמן, נפתחו בעיר 41 גני חינוך מיוחד בארבע השנים האחרונות ובשנה הבאה צפויים להיפתח עוד 10 גנים נוספים. נפתחו ארבעה בתי ספר כוללניים ועתיד להיפתח בית ספר נוסף בשנה הבאה, וזאת למרות שלמשרד החינוך אין פתרונות. נתניה מובילה מהלך להכשרת פסיכולוגים במטרה להביא פתרונות וסיוע למערכת הקיימת. צריך להבין שהחינוך המיוחד הוא 7% מכלל התלמידים בעיר".
לאהוב את המקצוע
דהן מסבירה כי ההשקעה של אגף החינוך היא בכל התלמידים בעיר. "אנחנו בנוסף ממשיכים להשקיע בשאר התלמידים, החל מפיתוח מואץ ובתי ספר לאנגלית, היבטים טכנולוגיים כמו מגמת רובוטיקה, אסטרופיזיקה, סייבר, מחשבים וגם תוכניות קמפוס עולם, דברים מדהימים שהצוותים פה משקיעים בפיתוחם, עם תקציב חינוך שעומד על 40% מתקציב העירייה''.
יש גם עלייה בזכאות לבגרות.
"אנחנו עושים הכל כדי להגיע עם ילדי העיר לתוצאות. ראש העירייה נותנת לזה דחיפה רצינית ביותר. וגם הנהגות הורים שעובדות איתנו, סמינר הקיבוצים, בית ברל ואוניברסיטאות שעובדים איתנו ביחד במטרה לקדם את נתניה. יש בעיר אנשי חינוך שאוהבים את המקצוע, מנהלים מצטיינים וצוותי חינוך".
ובכל זאת, נסגרו בעיר שני בתי ספר, שז"ר והדמוקרטי.
"אחת ההצלחות שלנו היא ההחלטה לסגור את שז"ר בסוף שנת הלימודים אשתקד, זאת היתה החלטה אמיצה. בהחלטה שכזאת, אנחנו קודם כל חושבים על טובת הילדים, והנה הראיה לכך שצדקנו היא האופן בו הילדים שעברו משז"ר השתפרו וגדלו מאז שנסגר בית הספר בו היו כיתות לא תקניות. היה חשוב לנו לתת להם את המענה הכי טוב נוכח המצב החריג לפיו נשארו בבית הספר רק שלוש כיתות תקניות, מה שמנע קיום העשרה והפעלת תוכניות חינוכית. עכשיו הילדים האלו קיבלו את המענה שהם צריכים. בנוסף, חלק לא מבוטל מההחלטה זה משרד החינוך שאמר די, אין תקן.
"אותו דבר קורה בבית הספר הדמוקרטי, שם יש כרגע רק שתי כיתות תקניות. גם להם אנחנו מציעים לעבור למקום אחר, שם הם יקבלו יותר. אנחנו אנשי מקצוע וחינוך שרואים קודם את כל את טובת הילד, לא פוליטיקה. עובדה שהציבור, שנה אחרי שנה לא בחר את בית הספר. לא היו נרשמים, למרות שמדובר בבית ספר ותיק".
אולי הסיבה לחוסר ההתעניינות היא חוסר השקעה, פרסום ושיפוץ?
"בית ספר ביאליק הוא בית ספר ותיק וגם ישורון ועדיין בוחרים ללמוד בהם. זה לא קשור למבנים הישנים. בנוסף, נתניה משקיעה למעלה מ-50 מיליון שקלים בכל שנה בשיפוצי קיץ במטרה להתאים את המוסדות לרוח הזמן, להקים בהם מרחבי למידה חדשניים, טיפול בתשתיות ועוד. זה נעשה כל הזמן. אין קשר לאיך בית הספר נראה. הציבור בוחר איפה ללמוד ואיזה בית ספר ראוי להמשיך ולהתקיים".
אחת הבעיות של מערכת החינוך בנתניה היא התשתיות. בחודשים האחרונים דווח על מקרים של הזנחת מבנים וליקויים. המקרה הבולט האחרון הוא בבית הספר שלהבות חב"ד (שז"ר לשעבר) בו התלקח ארון חשמל.
"הקצר בשלהבות חב"ד יכול לקרות בכל מקום, גם בבית ספר חדש", מסבירה דהן. "אנחנו דואגים שלבתי הספר בעיר יהיו אישורים ובדיקות, וזה המקרה גם בשלהבות חב"ד שנבדק בסמוך למקרה, שם המערכת כיבתה את הקצר. מי שאומר שאנחנו לא משקיעים בבתי הספר ובשיפוצם, לא יודע על מה הוא מדבר. אנחנו משקיעים מעל 50 מיליון שקל וזאת למרות שמשרד החינוך משקיע רק 1.2 מיליון שקל. תקלות יכולות לקרות.
"בנוסף, העיר כל הזמן בונה מוסדות חדשים, והשנה החלו בבנייה של בית ספר ממלכתי יסודי רד"ק, שייתן מענה לתלמידים שגרים במרכז העיר. בית ספר נוסף שבנייתו תחל בקרוב הוא בית ספר לבעלי מוגבלות שאמור להכיל כיתות שייתנו מענה לילדים מכיתה א' ועד גיל 21. אנחנו כבר עכשיו עובדים על גיוס צוות לבית הספר, בצל המצב הקיים בו יש מחסור באנשי חינוך מתאימים ללמד במסגרות החינוך המיוחד. השנה ייפתח בית הספר אגם ג' באגמים ומתחילים בהרחבת בית הספר בקרליבך בעוד עשר כיתות השנה".
קראו גם:
ומה לגבי הצוותים?
"אנחנו עסוקים כל הזמן בהכשרת צוותים ומורים ביחד עם סמינר הקיבוצים, בית ברל ולוינסקי. פתחנו כיתה אולימפית בבית הספר אלתרמן, במטרה לאפשר לתלמידים ללמוד בכיתה מדעית ולעשות ספורט. חשוב לנו שבכל בית ספר יהיה מועדון ספורט. כנ"ל לגבי בית הספר לתעופה וחלל אשר העבודה עליו נמשכה למעלה משנה, תוך קיום קשר רציף עם חיל האוויר, במטרה לבנות תוכנית מיטבית עבור התלמידים שייהנו מלמידה המשלבת סיורים לימודיים. זהו הישג אדיר שבעיר נתניה ייפתח בית ספר שיעסוק בכך. זוהי חדשנות. אחד הדברים שבגינם קיבלנו הערכה זה האופן בו ניהלנו את המקשה הפדגוגית, כמערכת אחת שנותנת מענה לכולם. ממלכתי, חרדי, דתי, כולם".
מרים פיירברג-איכר מסרה בעקבות הזכייה בפרדס החינוך: "החינוך הוא תהליך מורכב וארוך טווח ולכן יש להודות כאן למי שמכהנת כיום כראש מנהל החינוך - אתי דהן אבל גם למי שעמדה בראש מנהל החינוך של עיריית נתניה למעלה מעשור - לטובה דולב. ההוקרה של משרד החינוך מחזקת למעשה את העשייה החינוכית המשמעותית שנעשית בנתניה במשך שנים רבות, את החדשנות, את ההכלה, את המהלכים פורצי הדרך, את ההישגים הגבוהים אליהם הגיעו תלמידי נתניה גם באחוז הזכאות לבגרות וכמובן את העשייה בתחום החברתי והערכי עליה מושתתת חברה חסונה".
