אור קצנשטיין (35) הוא איש שיווק אינטרנטי במקצועו ואוהד מכבי נתניה מוכר ואהוב בעיר.
מזה שש שנים הוא מוביל ביחד עם חבריו ליציע פרויקט מרגש, במסגרתו הם מגייסים כספים וקונים כרטיסים למשחקים עבור ילדים ממשפחות מעוטות יכולת.
רודף אחרי נתניה
"מגיל שמונה אני אוהד את הקבוצה", מסביר קצנשטיין. "גדלתי בנתניה ברחוב השבעה ואז עברנו לפרדסיה, ושנה אחרי נתניה ירדה ליגה. אבל למרות שעברנו דירה החלטתי שאני ממשיך לאהוד את הקבוצה, לא משנה אם היא ירדה ליגה או לא.
קראו עוד>>
"מאז אני רודף אחרי נתניה בכל מקום. יש לי מנוי ואני מגיע לכל דבר שקשור לקבוצה. משחקי בית וחוץ, אימונים, באמת בכל מקום. אף פעם לא השתייכתי לשום ארגון אוהדים כי מבחינתי האהדה שלי היא קודם כל לקבוצה".
אור נחשב לדמות מוכרת במועדון ובקרב האוהדים, ומוכר בכינוי "קצן". הוא מספר שהקבוצה חשובה לו מאוד, והוא גם עשה לא מעט דברים משוגעים בגללה. "יכולתי להיות אוהד שיושב ביציע עם צעיף, שר ומעודד", הוא מספר.
"אבל העדפתי להיות פעיל ולארגן כל מיני דברים, הקרנות ואירועים, וגם לארגן מחאות נגד בעלי בית שפגעו במועדון. עשינו מחאה כזאת בעבר וזו הייתה תקופה הזויה כי במשך כל אותו הזמן הגישו נגדנו תלונות שווא במשטרה על הטרדה והיינו צריכים להגיע לחקירות. עוד דבר שעשינו בשביל הקבוצה, היה לנסות לרכוש אותה.
"זה היה כשלא ידענו מה יקרה עם הקבוצה והיא הלכה לפירוק, אז ביררנו אם האוהדים יוכלו לרכוש את הקבוצה, כי ממש פחדנו שהניהול של הקבוצה יגיע עוד פעם לידיים לא נכונות. הרעיון שלנו היה שהאוהדים יהיו הרוב ויעזרו לנהל את הקבוצה.
"אבל עכשיו כשהגיע אייל סגל אנחנו שקטים לגבי הבעלות והכל, והתפנה לנו עוד זמן לעשות פרויקטים למען אחרים''.
הפרויקטים הנוספים עליהם מדבר קצנשטיין, קשורים לחיבור בין ילדים ממשפחות מעוטות יכולות לקבוצה בה הוא רואה משפחה. למסע שלו חבר גם מאיר בנישו (המכונה במבו), חברו ליציע מגיל 13.
"במבו הוא חבר ליציע ולעשייה", מספר אור. "הלכנו ביחד למיליון משחקים, ואנחנו עושים הרבה דברים ביחד. הוא לא רק חבר שלי הוא גם שותף לעשייה שלי, לחוויות. אנחנו אוספים אחד את השני, מפגינים ביחד, וגם מפעילים את הפרויקט ההתנדבותי בו ילדים זוכים להיות ביציע בזכות האוהדים''
איך הפרויקט התחיל?
''זה קרה בשנת 2017, אחרי שמישהו בקהל הדליק רימון עשן ביציע במשחק באשדוד מתוך מטרה לעשות אווירה וכיף ולא כדבר מסוכן, חלילה. אבל למרות הכל, המועדון קיבל קנס של 7,500 שקלים.
"זה היה בדיוק בשנה הראשונה שהקבוצה חזרה לליגת העל, היו אנרגיות מאוד טובות בקרב האוהדים והקבוצה וכולם היו מאוחדים. מבחינתו הקנס הזה היה שלנו, לא של המועדון, כי היה חשוב לנו ולשאר האוהדים לשמור על האחדות הזו, ולא לתת לסיפור הזה של הרימון עשן להרוס את האווירה. זה ממש עורר שיח בנושא, אם זה נכון או מסוכן, והאם המועדון צריך לשלם את הקנס בגלל זה.
"החלטנו שנגייס את הכסף לקנס הזה מהקהל ואיתו נקנה 60 כרטיסים ובאמצעותם ייכנסו ילדים למשחק של מכבי נתניה. תוך עשר שעות מהרגע בו פתחנו את הפייבוקס לטובת העניין הכסף נכנס במלואו ואפילו יותר ממה שרצינו.
"הקהל התלהב וכולם היו בטירוף סביב הרעיון. זה יצר אווירה טובה כי זה היה גם למען המועדון וגם למען הקהילה. זה ממש גרם לכולם להתגייס לזה. הכול היה בשקיפות מלאה כי בפייבוקס גם רואים לאיפה הכסף הולך".
למה דווקא עבור ילדים ולא נוער או קשישים?
"כי ידענו שיש כל הזמן פניות ממתנ''סים, ארגונים, פנימיות, עמותות ובתי יתומים שרוצים לעזור לילדים להגיע למשחקים, אבל הייתה בעיה לתת להם כניסה חינם כי זה התחיל לעלות כסף למועדון".
בוא קח מחשב
ההצלחה של גיוס הכסף לתשלום הקנס, גרמה לקצן ולבמבו להרחיב את העשייה החברתית שלהם. בקיץ שאחרי הם כבר החלו לרכוש מנויים ולא כרטיסים בודדים עבור ילדים מעוטי יכולת.
''ידענו שלכל קבוצה יש בסביבות 17-18 משחקי בית, ואם יש לך מאה מנויים, גרמת לאלף ילדים לחוות את החוויה הזו של המשחקים, ובגלל שלא חילקנו את המנויים, לא נעשה בהם שימוש לרעה, למשל שמישהו ימכור אותם או יעשה בהם שימוש טוב. היה לנו חשוב להשגיח מי נכנס ומה הכמות.
"מצד שני, חששנו לכל הסיפורים האישיים של הילדים והמשפחות שלהם. לא רצינו להיות יותר מדי מושקעים רגשית בזה. החלטנו לעשות פורמט אחר בו אנחנו קונים מנויים ובכל משחק נארח קבוצה אחרת של ילדים שיופק להם כרטיס על חשבון המנויים שרכשנו. ככה יותר ילדים נחשפים למשחקים. רצנו עם זה שנתיים רצוף וגדלנו מ-65 מנויים ל- 100 מנויים".
מה עשיתם בתקופת הקורונה כשלא היו משחקים?
''כשפרצה הקורונה ולא היה טעם לעשות מנויים, הבנו שיש לנו פלטפורמה וקהילה של אנשים שתמכו בעשייה ובנתינה שלנו לילדים, ולכן החלטנו לנצל את זה, מ- 'ילד בוא יש משחק', ל- 'ילד בוא קח מחשב!', כי היה מחסור עצום במחשבים עבור ילדים שלומדים מהבית.
"הצלחנו להגיע ל-90 עמדות מחשב מלאות לילדים מנתניה והסביבה. לטובת העניין הזה היינו צריכים לעבוד עם הרווחה, להכיר את המשפחות וגם להגיע פיזית לחלק מהבתים. בית היתומים קיבל מאיתנו 25 עמדות מחשב, כולל אוזניות, עכברים ועוד".
כשהקהל חזר למגרשים החזירו קצן ובמבו את תרומת המנויים והם ממשיכים בגיוס כספים. ''השנה היעד היה לגייס 62 אלף שקל לטובת 150 מנויים שנתיים ועברנו אותו, במועדון ממש עובדים איתנו בשיתוף פעולה על הדבר הזה''
איך אתם מגייסים את הכסף?
"השתכללנו בדרכים בהן אנחנו מתרימים אנשים לטובת העניין וכיום אנשים תורמים לנו בכמה דרכים, פייבוקס, ביט, פייפאל, העברות בנקאיות וגם בעמדת מזומן שאני מביא לאימונים כמו למשל לאימון פתיחת העונה האחרון שהיה ממש שמח כי עשינו שלטים ובאנו עם מגפון. בנוסף, אנשים שומעים על העשייה שלנו דרך פייסבוק.
"חשוב לנו שכל מי שתורם ידע שבכל משחק בית של מכבי נתניה יושב ביציע ילד שהוא שם בזכותו ובזכות אנשים שפתחו את הלב והארנק ותרמו. אגב, גילינו שאין גיל לתורמים כי גם ילדים תורמים, אפילו כמה שקלים שיש להם לארטיק. בגלל שהם מבינים את החשיבות של הדבר הזה, הם תורמים.
"בנוסף יש לנו גם תורמים מכל העולם, מארצות הברית, גרמניה ואפילו מבוסניה וגם אוהדים מקבוצות אחרות שתרמו לנו.
אור מגיע ממשפחה בה לא חסכו ממנו כלום. הוא מספר שהרצון לתרום מגיע בשל החינוך שקיבל בבית, בזכות אביו שהייתה לו פנצ'רייה באזור התעשיה של נתניה, בה בילה רבות בתור ילד. '
'אבא שלי לימד אותי לתת לכל אחד ואחד את אותו יחס, לא משנה אם יש לו מרצדס או טנדר שבור", הוא מספר. "וזה משהו שמלווה אותי תמיד, החשיבות הזו של לתת יחס לכולם, זה עושה לי הרגשה טובה לעשות את זה כי אנחנו באמת עוזרים לילדים האלו להיכנס למשחקים האלו ולהנות.
"זה נפלא כקהילה לעשות דבר שכזה, כי זה נותן השראה לאחרים לעשות דבר כזה והלוואי ויהיו עוד מועדונים שעושים דבר כזה בעוד קבוצות בארץ, זה יעשה אותי הכי מאושר''.
מה הפרויקט הבא?
"אני מאורס מזה מספר חודשים לשני אוהדת מכבי תל אביב, והחתונה תתקיים בספטמבר הקרוב לאחר שנתיים של זוגיות, עם הכלב קלמי, (על שם קלמי סבן, כדורגלן עבר במועדון), כנושא הטבעות. הלוואי שקלמי יהיה נושא הטבעות שלנו בחופה. אבל הבעיה עם קלמי שהוא שמח וקופצני".
לעדכונים: חדשות נתניה
