בחודש אוגוסט האחרון הוכו סוחרי שוק הפרחים בנתניה בתדהמה. העירייה הודיעה שהמפעל העירוני, שעמד על תילו ארבעה עשורים, ייסגר בחודש אוקטובר - הבטחה שלצערם הרב של סוחרי השוק, אכן התקיימה. השוק שהוקם ופעל ברחוב גורדון עד לסגירתו, מלבד כמה שנים שבהן פעל בוויצמן, היה מקום עבודתם של שלושה סוחרים, בהם תושב נתניה יוסי פלח בן ה־66, ששילמו דמי שכירות לעיריית נתניה והפעילו במקום דוכני פרחים בסופי שבוע ובחגים.
קראו גם:
פלח, שהיה ממקימי השוק, איבד את מקור פרנסתו היחיד לפני כחודשיים, עם סגירתו של השוק. ואם זה לא מספיק, מאז שנסגר השוק הלך מצבו הבריאותי והתדרדר.
רק פרחים
"אבא כל החיים עבד בפרחים", מספרת בתו של יוסי, ולרי, "חוץ מפרחים הוא לא מכיר שום דבר. מהיום שהוא מכיר את עצמו וידע להחזיק פרח, זה מה שהוא עשה כל חייו. באוגוסט האחרון שלחו מכתבים לסוחרים בשוק הפרחים על סגירת השוק, משתי סיבות: האחת, בטיחות המקום שנפגעת מהפעלת הדוכנים. והשנייה, תלונות של חנויות בקרבת השוק - דבר לא הגיוני בעיניי.
"כשקיבלנו את ההודעה ניסינו לדבר עם העירייה, להבין למה ומדוע. הבטיחו לנו שברגע שיהיה מקום חלופי יעדכנו אותנו, אבל כמובן שבמקביל הייתה הקורונה והכל נסגר גם ככה, וכבר לא הייתה סיבה לעדכן אותנו. אז כבר אמרתי לאבא שכדאי שנתחיל לפעול, אחרת לא יישאר לנו לאן ללכת. פניתי לאלון אהרון, ראש מינהל האכיפה, פניתי לסגן ראש העירייה אלי דלל, לראש עיריית נתניה מרים פיירברג־איכר. הסברתי לעירייה את המצב הבריאותי של אבא שלי ואמרתי להם שאין לו משהו אחר. לשאר הרוכלים יש קווי חלוקה, חנויות, משקים".
"מאז שהודיעו לאבא שהולכים לסגור את השוק, הוא לקח את זה מאוד קשה. כשהוא הבין שהזמן עובר ולא עושים שום דבר כדי לעזור לו, הלחצים והכאבים שלו התגברו. אני אמרתי לו 'אני אלחם עד זוב דם'"
בעקבות הסגירה הגיש אחד הסוחרים בשוק עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בלוד ודרש לקבל מקום חלופי למכור בו את מרכולתו. בית המשפט פסק לפני כמה ימים בעתירה וקבע כי ייקבע לאותו סוחר שימוע על ידי העירייה. יש לציין כי העירייה הביעה במהלך הדיונים המשפטיים נכונות לקיים שימוע גם לסוחרים האחרים בשוק הפרחים. "אבא שלי היה הסוחר היחיד בשוק שהוא גם תושב העיר", אומרת ולרי, "למרות כל ההסברים והנימוקים - נתקלנו באטימות.
"שאלו אותי בעירייה על מקומות אלטרנטיביים לפתיחת דוכן, נתתי להם אופציות. אמרו שיבדקו, אבל אין החלטה".
ולרי מספרת כי אביה יוסי סובל מהידרדרות במצבו הבריאותי בעקבות סגירת השוק, שהגיעה לשיאה בשבוע שעבר, אז עבר ניתוח לב פתוח ואושפז בבית החולים "תל השומר".
"הלב נקרע"
"לאבא שלי היו בעיות בריאותיות כבר כמה שנים", אומרת ולרי, "אבל הוא עבר צנתור לפני שנתיים ומאז הוא היה בסדר גמור. לא היו לו כאבים. מאז שהודיעו לו שהולכים לסגור את השוק הוא לקח את זה מאוד קשה. כשהוא הבין שהזמן עובר ולא עושים שום דבר כדי לעזור לו, הלחצים והכאבים שלו התגברו. אני אמרתי לו 'אני אלחם עד זוב דם'. אנחנו, האנשים הפשוטים, אין לנו כוחות. אנחנו לא אנשים של מלחמות ובתי משפט. אנחנו בסך הכל רוצים מקום שהוא יוכל להתפרנס בו בכבוד. עם הזמן אבא שלי הבין שהוא לא יקבל שום דבר. הכאבים התגברו ובשבוע שעבר הגענו לצנתור ואמרו לו שהוא צריך ניתוח לב פתוח. המילים הראשונות שהוא אמר לי כשהתעורר היו 'מה קורה עם שוק הפרחים? זה הסתדר בסוף?' פשוט קורע את הלב".
לדעתך ההחמרה במצבו הבריאותי נגרמה כתוצאה מסגירת השוק?
"אני בטוחה שהמצב גרם להחמרה במצב הרפואי של אבא שלי, חד־משמעית. שלחתי מיילים בנושא לכל בכירי העירייה. אחד מהם הגיב 'אנחנו מצטערים לשמוע, בריאות שלמה לאבא'. השבתי שהבריאות תלויה בפרנסה. אני אדאג לבריאות, אתם תדאגו למקום בשבילו שיוכל להתפרנס בו".
מה המצב הכלכלי שלכם?
"הדוכן היה מקור הפרנסה של המשפחה. אנחנו לוקחים הלוואות. אבא בבית החולים אז אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר גם ככה. המצב הכלכלי הוא פשוט בכי רע. אנחנו על סף פת לחם".
ניסיתם למצוא פתרונות אחרים, משלוחי פרחים לדוגמה?
"ניסינו לעשות משלוחי פרחים דרך האינטרנט, אבל אנשים רגילים לראות פרחים חיים. להרגיש, להריח, לראות את הצבעוניות. אנשי נתניה לא רגילים למשלוחים בסכומי עתק, כאשר שוק הפרחים היה שווה לכל כיס. וגם למי שלא היה כסף, אבא שלי היה נותן לו זר פרחים לקחת הביתה ולשמח את המשפחה".
יש משהו שהתושבים יכולים לעשות למענכם?
"להתפלל לרפואתו של אבא. אם יש למישהו רעיון או דרך לעזור לנו, אשמע בשמחה. אני אפגין, אלחם בכל דרך חוקית למען אבא. הדבר שאני הכי רוצה הוא שאבא יפתח את העיניים וישמע ממני שיש לו מקום ללכת לעבוד בו".
מעיריית נתניה נמסר: "העניין היה בבירור משפטי. בימים הקרובים יוזמנו האנשים הרלוונטיים ויוכלו לטעון מול הגורמים העירוניים".
לעדכונים - חדשות נתניה
