כמעט בכל בוקר המתרחצים בחוף פולג יכולים להבחין בנוכחותה של ריקה אידלמן מנתניה. בין אם היא מגיעה לשחות, לגלוש על סאפ או לטייל על החול, נדיר שאידלמן לא מתחילה את היום שלה בים.
אותה שגרה, שנמשכת כבר שנים רבות, גרמה לה עם הזמן להפוך לאחת מפעילות הסביבה הבולטות בנתניה, במיוחד בכל הנוגע לחופי הים של העיר.
אהבה לטבע
אהבת הים היא מוטיב חוזר במשפחתה של אידלמן. אבא שלה, ישראלי שנסע לשוודיה לטיול אחרי הצבא, פגש שם את אמה, התאהב, התחתן והביא את ריקה לעולם. אבל אחרי ארבע שנים, האהבה לים הישראלי ולחופי נתניה גברה עליו, והמשפחה עלתה משוודיה לנתניה. אז פגשה ריקה לראשונה בחופי העיר, שהציתו בה אהבה שנמשכת עד היום.
"אצלנו הים היה קבוע במשפחה", מספרת ריקה, 50, "כל שבת בבוקר הולכים לים עם החסקה של אבא. מהצד של אמא שלי הגיעה גם אהבה לטבע. בכל פעם שנסענו לשוודיה, אז היו טיולים עם אמא שלי ליער, ללקט אוכמניות, לחפש עקבות של בעלי חיים.
"זה פשוט להיות בטבע. אני מאמינה שזה גם הקשר שלי למקצוע שלי - נטורופתיה, ריפוי טבעי, הכול מתחבר בסופו של דבר. היום, הים הוא חלק אינטגרלי מהמשפחה שלי. אני ובעלי מתחילים את היום בים. כמעט כל יום. גלישה, חתירה או הליכה. גם הילדים שלי מאוהבים בים. הבת שלי גולשת, הבן שלי צוללן. בגלל זה כל כך קשה לי לראות מה שקורה לחופים שלנו".
למה את מתכוונת?
"אתה רואה את כמות הזבל המטורפת שיש בחוף. אתה רואה את התנהלות העירייה בכל מה שנוגע לחוף, ואתה אומר, 'אלוהים ישמור'. בגלל זה הצטרפתי לפני מספר חודשים לעמותת 'אקואושן', שם עשיתי הדרכה של מוכנות לזיהום ים. ובאמת אחרי כמה חודשים, אסון הזפת הכה בחופים שלנו".
אסון הזפת פגע בצורה קלה יחסית בנתניה, אך עדיין זיהם את חופיה בלא מעט זפת ופסולת. מהרגע הראשון שהתוודעה לאסון, הובילה אידלמן עשרות מתנדבים בניקוי החוף, ועדיין ממשיכה לעשות זאת בכוחות עצמה. לדעתה, העירייה לא פעלה בצורה אידיאלית בהתמודדות עם האסון.
קראו עוד>>
"לדעתי העירייה לא פעלה בתזמון המתאים. כשיש אירוע של זיהום ים, מהירות התגובה היא קריטית", אומרת ריקה, "והמהירות של העירייה, לא הייתה מספקת. לקח להם הרבה זמן עד שהבינו את גודל האסון. בימים הראשונים אחרי הזיהום, בעקבות קריאה לציבור מצדנו, באמת הגיעו אוטובוסים שלמים של מתנדבים. הם הקשיבו, עבדו, התלכלכו בזפת, ובאמת ניקינו המון.
"אבל אחר כך, מספר המתנדבים הלך ופחת. אבל הזפת עדיין כאן. אני ממשיכה לנקות כמעט בכל יום. אני הולכת לאורך החוף, מסיירת ומדווחת ל-'אקואושן' איפה יש זפת, ומנקה אותה בעצמי, עם בעלי או עם חברה. בשלושה ימים לדוגמא ניקיתי 40 קילוגרמים של זפת".
איך הרגשת כשראית את אסון הזפת פוגע בחוף הביתי שלך?
"הכינו אותנו לאסון הזה בעמותה, לא האמנתי שזה יקרה כל כך מהר. אבל לפני הזפת היה את הפסולת הפלסטית, והיה את מי הביוב והקולחין שזורמים לים, והבנייה על המצוקים. רק לפני שלושה שבועות ראיתי הזרמה של ביוב גולמי לים.
"אז אני כבר לא מופתעת מכלום. להגיד שאני לא נשברת לפעמים, שאני לא רוצה לברוח למקום שמתייחסים בו יותר יפה לסביבה? אני לא יכולה להגיד את זה, אבל אני לא בורחת. אני רק מקווה שהמדינה הזאת יום אחד תתעורר ותבין שהים הוא לא בור ביוב ופסולת. הים זה פלא טבע, זה בעלי חיים מדהימים. זה דולפינים ששוחים לידך שלוש מאות מטר מהחוף כמו בסרטים. ואנחנו רק הורסים אותו".
למען העתיד
מאיפה הגיעו האקטיביזם? המוטיבציה?
"אני חושבת שזה התפתח בסופו של דבר מהאהבה לים ולטבע. כשהייתי בכיתה ח', זכיתי עם עוד חברה באליפות הארץ בקיאקים. מאוחר יותר, שטתי בסירות לייזר.
"תמיד הייתה איזושהי פעילות ספורטיבית בטבע, ובגלל שאנחנו גרים בנתניה, אז זו פעילות בים. אני מניחה שבגיל מסוים, כשהילדים כבר גדולים ואתה פנוי יותר, יש החלטה כזאת. די, מספיק עם המרוץ הזה, הילדים גדלו, יש את היכולת לבחור מה אני רוצה לעשות, והטבע חשוב לי. וחשוב לי לשמר אותו, ולפעול למען הדורות הבאים, אז זה מה שאני עושה".
איך החופים השתנו בשנים האחרונות?
"אני חושבת שמה שהשתנה בשנים האלה זו הבנייה המטורפת על החופים, שלא הייתה קודם. מכאן לדוגמא, מגיע המאבק שלי נגד תכנית המלונאות המתוכננת בחוף פולג (ריקה ופעילים נוספים הצליחו לאחרונה לגייס מאות אלפי שקלים למאבק משפטי נגד התוכנית להקמת מלונות על החוף, ד"ס).
"מה שקורה זה שהבטון פשוט זוחל לכיוון הים בצורה מטורפת. לא מפספסים נקודה שלא בונים עליה. וכשנגמר המקום לבנות עליו בים, שמים שוברי גלים כדי לבנות רחוק יותר.
"המתנה של העיר הזאת זה החופים שלה. זה הדבר הכי מיוחד שיש, מכל הערים בישראל. כשראש העירייה, מרים פיירברג-איכר, רואה את המתנה הזאת כנטל כלכלי, שהעירייה לא מרוויחה מהחופים וזה רק עולה לה כסף, אז ברור שיקדמו בניה עליהם.
"הכינו אותנו לאסון הזה בעמותה, לא האמנתי שזה יקרה כל כך מהר. אבל לפני הזפת היה את הפסולת הפלסטית, והיה את מי הביוב והקולחין שזורמים לים, והבנייה על המצוקים. רק לפני שלושה שבועות ראיתי הזרמה של ביוב גולמי לים"
"הים שלנו בסכנה, המצוקים, החוף. יש עוד תוכניות לבנות כאן מרינה. זה הכי לא מתאים לשום דבר פה. זה פשוט להרוס עם כל הבטון את החוף, זה הולך לכיוון של אנחנו לא צריכים את הים, בואו נרים פה מיני דובאי בנתניה".
מה החלום שלך כשמדובר בשימור הסביבה?
"דרומית לחוף פולג, יש תוכניות לשמורה ימית אפשרית, וחייבים לקדם את זה. חייבים להרים כאן שמורה ימית בנתניה, שבאמת נוכל לשמור על כל האזור הפתוח הזה, שיהיה טבע, שנוכל להראות לילדים שלנו מה פעם היה פה, במקום רק לדבר על זה. וכרגע, זה הולך לכיוון הכי גרוע שאפשר לדמיין".
מהעירייה נמסר: "עיריית נתניה הציבה בסדר עדיפות גבוה את הדאגה והשמירה על הסביבה ולראיה עשייה משמעותית ומובילה בהיקף חסר תקדים כמו פינוי אתר הפסולת, הגנה על מצוקי החוף, טיפוח חופי הרחצה והריאות הירוקות, העסקת אקולוגית עירונית ועוד.
"עיריית נתניה הינה הרשות היחידה ששמונת חופי הרחצה המוכרזים שבשטחה קיבלו את תו האיכות 'הדגל הכחול' על פי תקן בינלאומי המעיד על עמידה בקריטריונים מחמירים, לרבות בדיקות תקופתיות והקפדה יתרה על נושא הפעילות הסביבתית וניקיון החופים. בנוסף, הכשירה העירייה מתנדבים המבצעים מזה מספר שנים פעולות הסברה אודות חשיבות השמירה על החופים, זאת לצד פעילות ענפה המתקיימת בשיתוף תלמידים לרבות תכניות חינוכיות בבתי הספר לשמירה על הסביבה החופית.
"באשר לאירוע הזפת שפקד את כל חופי הארץ – עם היוודע האירוע החלה העירייה לפעול מיידית לניקוי החופים בשיתוף עובדי ניקיון, עובדי העירייה ומתנדבים, זאת, בתיאום המשרד להגנת הסביבה, פורום רשויות החוף ועמותת אקואושן. בהתאם להנחיות בוצעו סקרי שטח ובחינת פתרונות נוספים להתמודדות עם האירוע כמו פיילוט איתור הזפת על ידי רחפנים. נדגיש, כי הפגיעה בחופי הרחצה בעיר היתה נמוכה יחסית בהשוואה לשאר חלקי הארץ כאשר בנתניה אותרו פתיתי זפת קטנים מאוד".
עוד נמסר מהעירייה כי "הנהלת העיר מובילה מזה שנים עשייה תכנונית ערכית ומשמעותית לרבות תכנית מתאר ארצית לחופיה אשר קבעה את המסגרות התכנוניות לפיתוח החופים, שמירת החוף ושימור ערכי הטבע והנוף, בים וביבשה.
"באשר למלונאות בעיר ימים, נדגיש כי מתחם זה אושר בתקופת כהונתו של ראש העירייה לשעבר יואל אלראי ובשנים שחלפו מאז, פעלה ראש העירייה דווקא להקטנת שטח המלונאות, תוך הגדלת השטחים הפתוחים במתחם.
"גם פנייתה לשרי הפנים והאוצר בדרישה לקחת לאחריותם את תחזוקת החופים, נועדה להקל על הקופה הציבורית ולדאוג לרווחת התושבים כפי שנהגה ראש העירייה כאשר הביאה את המדינה לממן את פינוי אתר האשפה וכן את הקמת שוברי הגלים להגנה על המצוק החופי".
לעדכונים: חדשות נתניה
