מזל טוב, תפקיד חדש נולד במכבי נתניה. קוראים לו מנהל מקצועי, ותופס אותו אלמוג כהן. הוא אמנם נכנס לתפקיד כבר במהלך העונה שעברה, כשהיה עדיין שחקן פעיל, אבל בקיץ הזה הוא אמור לבנות את הקבוצה לקראת העונה החדשה – כך שזו ההתחלה הרשמית.
למעשה, זו לא הפעם הראשונה שבה יש למכבי נתניה מנהל מקצועי. כולם זוכרים את הקדנציה של איל ברקוביץ' ב־2006, תחת הבעלים דניאל יאמר, וכולם גם זוכרים איך היא הסתיימה ואחרי כמה זמן - בפיצוץ עם בעל הבית ופיטורים/התפטרות (הגרסאות של שני הצדדים סותרות) מהירים מאוד.
ואיך מסתדרים עד עכשיו אלמוג כהן ובני לם? בראיון זוגי דביק במיוחד שהם העניקו לפני כחודש, זה נשמע מושלם. אלמוג כהן אמר: "החיבור עם בני תמיד היה שם, הוא גידל אותי. אבל מאז שהוא חזר והתחלנו לעבוד ביחד, הגענו לרמת חיבור שלא האמנתי שנגיע אליה.
אני מודה כל יום בבוקר שיש לי שותף כמו בני. אנשים לא מבינים שאנחנו עובדים 24/7, אנחנו כל היום נושמים וחושבים כדורגל. גם במנוחה אנחנו ניסע ביחד לחופשה וגם שם נדבר על כדורגל. החיים שלנו התחברו". ולם הוסיף: "למרות שאני סבא, אנחנו גם מבלים ביחד. זה צוות, אנחנו שניים שהם אחד".
אבל עם כל הכבוד לסיפור האהבה ולבילויים המשותפים, לא על זה צריכים להתבסס היחסים בין מאמן למנהל מקצועי. במועדון ספורט יש לא מעט תפקידים עם הגדרות ברורות.
כולם יודעים מה עושים המאמן, מאמן הכושר, מנהל הקבוצה והאפסנאי, אבל מה בעצם תפקידו של המנהל המקצועי? ההגדרה בוויקיפדיה אומרת: "המנהל הספורטיבי או המקצועי נמצא למעשה בתווך בין המאמן להנהלה, כשמצד אחד ידיעותיו בכדורגל מאפשרות לו לייעץ להנהלה ולסייע לקבל החלטות ולתכנן השקעות בצורה נכונה ומצד שני הוא מאפשר למאמן להתמקד באימונים ובביצועי הקבוצה על המגרש.
קראו עוד>>
המנהל המקצועי, כשזה מגדיר מדיניות ושיטות עבודה במועדון, יכול גם לאפשר המשכיות ויציבות כשמאמנים מתחלפים. לרוב מעורב המנהל המקצועי גם ברכישות שחקנים, בבחירת אנשי הצוות המקצועי ולעיתים גם במחלקות הנוער". בהמשך כתוב שם: "לעיתים, בעקבות היעדר ההגדרה הברורה לתפקיד, נוצרים חיכוכים בין המנהל המקצועי למאמן".
וזאת בדיוק הבעיה. הגדרת תפקידו של המנהל המקצועי לא סגורה עד הסוף ומשתנה ממועדון למועדון, וממנהל מקצועי אחד למשנהו. יחסי העבודה הם לא פעם פועל יוצא של היחסים הבינאישיים בין הדמויות המעורבות, וגם יכולים להשתנות אם הדמויות מתחלפות או רבות ביניהן. ותתפלאו, זה קורה לא רק במדינתנו המזרח תיכונית אלא גם במועדונים הכי אירופאים ומתורבתים שיש.
משפיגל עד קרויף
הראשון שניסה להכניס את התפקיד לארץ היה גיורא שפיגל, אחד הג'נטלמנים הגדולים של הכדורגל הישראלי, שמאס בחיים כפויי הטובה ורווי התככים של המאמן ורצה להכניס לענף מקצוענות לשמה. ב־2007 מינה אותו ארקדי גאידמק למנהל המקצועי של בית"ר ירושלים, לצד המאמן יצחק שום, וזה עבד מצוין למשך עונה אחת, כשהקבוצה זכתה בדאבל.
אלא שאז הגיע הקיץ, בית"ר הודחה מאירופה עם חמישייה שספגה מוויסלה קראקוב, שפיגל התפטר מתפקידו – ומאז למעשה נעלם מהנוף.
תפקיד המנהל המקצועי זכה בארץ לעדנה מחודשת ארבע שנים מאוחר יותר, עם מינויו של ג'ורדי קרויף במכבי תל אביב. ההצלחה הייתה מיידית, עם שלוש אליפויות ברציפות לקבוצה של מיץ' גולדהאר. במכבי חיפה ניסו לחקות את המתכונת עם מו אלאך וטור כריסטיאן קרלסן, אבל בלי הרבה הצלחה. כנראה שזה עובד טוב יותר כאשר הבעלים יושב רחוק בקנדה ולא במשרדיו ברחוב המסגר בתל אביב.
אבל כמו שקרויף החזיר לארץ את תפקיד המנהל המקצועי, הוא גם זה שסימן את התפנית במעמד שלו כשירד מהיציע למגרש כדי להחליף את המאמן, תחילה זמנית ואחר כך באופן קבוע. גם בזה מכבי ת"א קבעה טרנד, וקבוצות נוספות חיקו אותה. היא עצמה נתנה לברק יצחקי מינוי של מאמן זמני בין עזיבתו של פטריק ואן־לוון להגעתו של מלאדן קרסטאיץ'. והוא לא היה לבד.
אליניב ברדה עשה זאת בהפועל באר־שבע ועומר גולן במכבי פ"ת, ואפילו הפועל ירושלים בכדורסל אימצה את השיטה עם יותם הלפרין. יצחקי וגולן לא נהנו מהמינוי הזמני – ראו את זה על הפנים שלהם בכל רגע שעמדו על הקווים – והם חזרו לתפקידים המקוריים שלהם. ברדה, לעומתם, התאהב בתפקיד וחתם לשנתיים נוספות. האהבה מהיציעים, אור הזרקורים וגם הגביע שהניף בסיום העונה שכנעו אותו לעשות הסבה מקצועית, אבל השאלה היא אם זו לא הייתה מלכודת דבש ומה יקרה במשבר הרציני הראשון.
מאמנים הרי לא שורדים אצלנו יותר מדי זמן, ורק חלק קטן מהם מצליח להחזיק מעמד עונה שלמה. ברדה יודע את זה ולא מיהר לקבל את תפקיד המאמן, הוא גם לא בטוח שהחזרה לעמדת המנהל המקצועי מובטחת לו.
ומה יקרה עם אלמוג כהן? הוא הבטיח שלא יהיו לו בשנים הקרובות שאיפות לרדת לקווים, אבל ההיסטוריה מלאה באנשים שאמרו "לא, לא, לא", ובסוף זה היה "כן". אבל לא צריך להקדים את המאוחר, כי בינתיים הכל עובד בסדר. אלמוג כהן הביא כבר אפילו נדוניה ראשונה בדמותו של אריק ברקו, בזכות קשריו בליגה השנייה בגרמניה.
לעדכונים: חדשות נתניה
