נתניה, יום שישי לפנות בוקר. שגיא מוקי נכנס לדירתו הקטנה, עייף אך מרוצה אחרי שנחת מקטאר, מניח עוד מדליה בארון העמוס – הפעם הארד מהמאסטרס היוקרתי בדוחא. אין זמן למנוחה מפנקת, בטח לא לחגיגות, בכל זאת שעון טוקיו מתקתק וצריך להגביר קצב.
3 צפייה בגלריה
שגיא מוקי עם הכלב סודה. "אני מאוד אוהב לרוץ בטיילת של נתניה. מבחינתי זה מושלם"
(ראובן שוורץ)
חמש שעות שינה מספיקות, ומתחיל המרתון היומי של אלוף העולם: טיפול אצל המעסה, ביקור במכון הפיזיותרפיה, ריצה בחוף הים – ועוד לא הגענו לחלק של הג'ודו.
אני וסודה
"הייתי חייב להכין את עצמי כמה שיותר מהר לשבוע החדש", מסביר מוקי, ששגרת יומו כוללת שלושה אימונים. "לאימון התנועה של הבוקר אני מתייצב בשמונה, שעה לפני כולם. בהמשך יש את האימון הקבוצתי ואחר כך פגישה עם פסיכולוג, עיסוי או פיזיותרפיה ואז אימון קרקע קצר, מנוחה ואימון ערב. שגרה לא פשוטה שהיא חלק מהדרך". תודו שנתפסו לכם השרירים רק מלקרוא.
אם לא ג'ודו, מה היית עושה?
"בגיל שמונה עברתי את המבחנים במחלקת הנוער של מכבי נתניה בכדורגל, הקבוצה האהודה עליי. אפילו הבקעתי גול. הייתי בצומת דרכים, לבחור ג'ודו או כדורגל. ההמשך ידוע".
תסביר?
"הרגשתי שהלב שלי בג'ודו, למרות שכילד לא הבנתי מהן ההשלכות. ההורים נתנו לי חופש בחירה בידיעה שהם יצטרכו להסיע אותי ארבע פעמים בשבוע לאימונים בישוב צורן, שנמצא חצי שעה מנתניה, ועל ההקרבה הענקית הזו אני מעריך אותם כל יום".
למה דווקא לגור בנתניה, לא מפתה אותך לעבור לעיר הגדולה?
"לפני ריו חשבתי לנסות לעבור לתל אביב לחודשיים וליהנות טיפה מהעיר הזו, אבל הייתי צריך להשתקם בגלל הגב וזה ירד מהפרק. עכשיו אני בתקופה קריטית לקראת האולימפיאדה, ככה שזה לא רלוונטי. מבחינתי נתניה זה המקום המושלם".
עד כדי כך?
"אני מת על נתניה, מחובר אליה ולא רואה את עצמי במקום אחר. יש לנו פה ים שאני אוהב, אנשים חמים וטובים, נופים ומקומות נהדרים".
איזה מן ילד היית?
"שקט, שהיו לו את החברים שלו. הג'ודו שינה את סדר העדיפויות שלי, שהיה שונה משל אחרים. כשהם, למשל, נפגשו אחרי בית הספר אני הייתי באימון. מבחינה חברתית זה היה מאתגר ולא פשוט".
"אחרי הג'ודו ארצה לעזור לאנשים שסובלים מהגב. אני מקבל ביום בממוצע 30 הודעות מכאלה שרוצים טיפ איך יצאתי מהפציעה הקשה"
זוגיות ראשונה?
"בגיל 22 הכרתי אותה דרך חברים משותפים. היא לא הייתה ספורטאית, אבל זה השתלב לנו טוב. כשיש הבנה זה מצליח. לא קל לצד השני להתמודד עם שגרה של ספורטאי. נפרדנו אחרי שנתיים וחצי. היום אני בסטטוס של רווק".
ספר משהו על עצמך שלא כולם יודעים.
"אני מאוד אוהב לרוץ בטיילת של נתניה עם הכלב שלי, סודה (תרגיל ג'ודו ביפנית), בעיקר לפני ולפעמים אחרי תחרות. מבחינתי זה מושלם. אני כל פעם מתפעל מחדש מהשקיעה או מהזריחה".
ומה עוד?
"יש לי מקום מפלט – חוף ארגמן/לגון. כשבא לי את השקט שלי אני מגיע לשם ונרגע מהסטרס. הים עושה לי טוב. ברגע שהתחלתי להיכנס ללופ לחוץ, הרגשתי שהרוגע והשקט הופכים עבורי לסוג של מדיטציה".
קראו גם:
מהו התפריט היומי שלך?
"בשגרה אני מגיע ל־5,000 קלוריות, לפני תחרויות אני מוריד קצת בכמויות. יש לי את מיקי מדר, התזונאי הצמוד שנמצא איתי בכל תחרות. הוא זמין אליי 24 שעות, אני מתקשר אליו אפילו מהסופר. יש בדרך הזו הבנה מאוד גדולה ואני לומד מהתהליך".
קוביית שוקולד יש בתפריט?
"האולימפיאדה היא מעל הכול, וכשיש מטרה גדולה דואגים שלא יהיה שוקולד מול העיניים. צריך משמעת ברזל. אחרי המשחקים האולימפיים, בתקופה שיהיה אפשר, זה בסדר לתת לנפש קצת מקום עם איזו גלידה, שוקולד או פיצה. אנחנו לא רובוטים".
סגנון מוזיקה?
"זה משתנה. אני יכול להתחבר למוזיקת טיק־טוק ואחרי זה למוזיקה עברית או שיר מסרט טוב. בתחרויות יש לי פלייליסט עם מוזיקה קצבית כדי להיכנס לאווירה".
מה עם השיר של חנן בן־ארי - אלוף העולם?
"אני מת על השיר הזה ועל חנן. יצא לנו לשוחח כמה פעמים. השיר יצר את החיבור".
איפה נראה את שגיא מוקי אחרי הג'ודו?
"רוצה לעזור לאנשים שסובלים מהגב. אני מקבל ביום בממוצע 30 הודעות מאנשים שרוצים טיפ איך יצאתי מהפציעה הקשה. הכאבים הכרוניים שעברתי נתנו לי להבין הרבה דברים. יעשה לי טוב לעזור".
רק שבשביל זה צריך ללמוד רפואה, לא?
"לא אבוא ואמליץ על זריקה או טיפול. אני לא דוקטור או פיזיותרפיסט. הכאב מתיש וגורם לך להיות פסימי, לכן הכוונה היא לסייע בכלים שיש לי מנטלית ולהחדיר אופטימיות. מספיק שישמעו את הדרך שעברתי. חשוב לי לעשות טוב לאנשים שסובלים".
החבר האיראני
אחד הזיכרונות המרגשים שמוקי ייקח איתו מהג'ודו הוא דווקא מקרב שלא נערך. סעיד מולאי האיראני, אז הראשון בדירוג, הפסיד בכוונה בחצי גמר אליפות העולם בטוקיו ב־2019 כדי להימנע ממפגש עם הישראלי, מה שסלל את הדרך של מוקי לפודיום מספר 1.
הסיפור הזה הגיע לכותרות בכל העולם, וכמה ימים אחרי שנודע שמולאי מחפש מקלט מדיני, הוא הדהים כשפרגן למוקי על הזכייה בפוסט שכתב: "ברכותיי, אלוף". הישראלי לא נשאר חייב והשיב: "תודה, אתה מהווה השראה כאדם וכספורטאי".
"אני מת על נתניה, מחובר אליה ולא רואה את עצמי במקום אחר. יש לנו פה ים שאני אוהב, אנשים חמים וטובים, נופים ומקומות נהדרים"
מאז מולאי מתגורר במונגוליה, והשניים צפויים להיפגש באולימפיאדה. "בחרתי להילחם למענו, והנה הוא במדינה חדשה ואנחנו חברים", אומר מוקי. "מבחינה ספורטיבית אני לא מפחד, זה מסר לקירוב לבבות. הספורט הוא כלי חזק להשפעה בסיפורים האלה. כולנו בני אדם ויכולים לקבל אחד את השני".
הקורונה מכה בעוצמה בכל העולם. לדעתך תהיה בכלל אולימפיאדה?
"אני חושב שכן, לפחות כך מראים הסימנים. הוועד האולימפי רוצה להציג אותה כניצחון על הקורונה".
מה תיקח איתך לטוקיו חוץ מבגדים וכלי רחצה?
"הרבה אמונה, רוח לחימה, רצון לעשות את מה שצריך. השאר זה מסוג הדברים שאשמור לעצמי, חוץ מחליפת הג'ודו (צוחק)".
המגפה הגיעה בתקופת קריטית עבורך.
"הייתי אלוף העולם, הגעתי להישגים חסרי תקדים. הייתי במומנטום מטורף – והקורונה שיבשה הכלו. זה מבאס, אבל לקחתי מהר את הדברים בפרופורציה והתעשתי".
אז איזה שגיא מוקי נקבל במשחקים האולימפיים?
"אני נותן פה את מילתי: שגיא מוקי נשאר אותו שגיא מוקי. הדבר היחיד שהשתנה זה שדחו את האולימפיאדה ויש לי זמן להשתפר ולהיות טוב יותר לקראתה".
