כמעט עשור עבר מאז שהחליט דניאל יאמר לסיים את הרומן שלו עם מכבי נתניה. חמש שנים לאחר מכן סיים גם את הרומן עם ישראל, כשהעתיק את מגוריו לארצות הברית.
דניאל יאמרדניאל יאמר
דניאל יאמר
(צילום: נמרוד גליקמן)
ולמרות שאינו נמצא כאן, המדינה והקבוצה נשארו עמוק בלבו. מזפזפ בין זהותו הגרמנית לישראלית, וחי את החלום האמריקאי. מביתו שבמיאמי הוא עוקב בעניין אחרי המתרחש בארץ הקודש, ונמצא בקשר הדוק, חברי ועסקי, עם ישראל; כך שלמעשה הקשר עם הארץ מעולם לא נותק מאז שעלה לארץ עם משפחתו בשנת 2006.

ישראל זה בית

דניאל יאמר, האיש שהביא את נתניה הכי קרוב לימי הזוהר של נתניה ועוד 15, הבעלים שהשקיע כאן הכי הרבה כסף, הדמות הצבעונית והמיוחדת כל כך, מתייצב לראיון טרנס־אטלנטי, רגע לפני ראש השנה.
"כיף תמיד לדבר עם אנשים מישראל", הוא אומר השבוע. "אני אמנם חי בארצות הברית, אבל המדינה הזו תמיד בלבי".
יאמר ומשפחתו עברו להתגורר בפלורידה ב־2015. מזג האוויר החמים והים אולי מזכירים לו במעט את החוף בנתניה. העסקים שלו אמנם בארצות הברית, אבל יש גם בישראל. שתי בנותיו גדלו, ואמריקה הפכה לבית למשפחת יאמר.
"החיים כאן נהדרים. אנחנו נהנים פה", הוא אומר. "הילדים סיימו בתי ספר בישראל ועברו ללמוד באוניברסיטאות בארצות הברית, וכמו כל משפחה יהודית, ההורים רוצים להיות עם הילדים וקרובים אליהם, אז כרגע זה הבית שלנו".
כמה אתה קשור לישראל, למרות המרחק הפיזי?
"חלק מהחיים שלי תמיד יהיה בישראל. זה תמיד יישאר בית. יש לנו בארץ חברים קרובים, זיכרונות נהדרים".
יש כוונה לחזור לגור כאן בעתיד?
"עבורי ישראל היא תמיד היעד. אני מגיע לארץ כל שנה. נמצא בקשרים קרובים עם אנשים כאן. ישראל היא תמיד הבית, כי הלב שלי בישראל. העניין הוא בעיקר עם הילדים. הם כרגע מתפתחים כאן, מקימים משפחות, וברור שארצה להיות לצידם. הלוואי שזה יסתדר בסופו של דבר בישראל. גרתי שם כמעט 11 שנים, והילדים גדלו שם. עברנו תקופה מדהימה ובלתי נשכחת. הקשר הקרוב לאנשים בנתניה, לראשת העיר, לאנשים בכדורגל. ישראל תמיד תהיה בנשמתי ובלבי".
איך משפיעה עליכם הקורונה?
"זמנים מטורפים. עניין עולמי שתוקף את כולם. זה לא משנה אם אתה בישראל, במיאמי או בגרמניה, זה תוקף את כל העולם וזאת הרגשה לא נעימה בכלל".
איך מתמודדים עם הנגיף בארה"ב?
"בארצות הברית המצב גמיש. קצת יותר טוב מאשר היה בהתחלה. כל ממשלה בעולם פעלה בצורה מסוימת כדי להתמודד עם הנגיף. הרבה טעו, הרבה פעלו בצורה לא נכונה. מי שחשב שהווירוס הזה לא כזה נורא, מבין שזאת לא בדיחה ושאנשים מתים מזה. אני רואה שהדור הצעיר מתייחס לכך בקלות דעת. הם רוצים לחיות, לעשות דברים כיפים, ליהנות, אבל הם חייבים להבין שהם לא יכולים לקחת את זה בכזאת קלות, כי זה משפיע על כלל האוכלוסייה. זה לא וירוס רגיל וצריך לפעול נגדו ביחד. כולם. כמו קבוצת כדורגל. לפתח טקטיקה ולעבוד יחד. זה הצ'אנס היחיד להתמודד עם הדבר הזה. וכשרואים שהטקטיקה לא טובה, אז שוב, כמו בכדורגל, לשנות אסטרטגיה; אבל זה חייב לאגד את כולם סביב המדיניות שנבחרה".
דניאל יאמרדניאל יאמר
דניאל יאמר
(צילום: נמרוד גליקמן)
בישראל איבדו שליטה על הקורונה.
"במצב שישראל הגיעה אליו, אם לא תסגרו שוב, זה באמת יהיה חמור והכל יתחיל להתפרק. ישראל מדינה אדומה, וחבל מאוד שזה הגיע למצב הזה. ההתנהלות לא הייתה נכונה, ומשלמים על כך מחיר יקר מאוד. כלכלי, חברתי, מדיני ובריאותי, כמובן. החברה הישראלית חייבת להיכנס ליותר משמעת. ישראל מדינה מדהימה. האנשים כאן נהדרים וחמים, ואני יודע שאם צריך הם כן יודעים להתאחד, וזה מה שהיה בהתחלה עם הקורונה בישראל. סגר זה דבר לא נעים בכלל, אבל הרע יותר יכול היה להגיע אם לא היו עושים את זה".

תקופה בלתי נשכחת

כ־80 מיליון שקל שפך יאמר על היהלומים בארבע השנים שבהן ישב על כסא הבעלים. נתניה של אז היתה באופוריה. שחקני רכש מבטיחים הוחתמו, מאמנים עתירי ניסיון הצטרפו. זה החזיר את מכבי נתניה לקדמת הבמה של הכדורגל הישראלי, אך לא הספיק כדי להביא תארים.
פעמיים סיימה נתניה של יאמר כסגנית, והשיגה כרטיס היסטורי לאירופה. ההמשך כבר היה פחות טוב, ולאחר ארבע שנים החליט יאמר שהספיק לו.
"כמובן שאני עוקב אחרי מכבי נתניה ומתעניין במה שקורה במועדון וגם בכלל בכדורגל הישראלי. גם כשיש משחק של הנבחרת אני עוקב", הוא אומר. "אני נהנה לראות שחקנים צעירים שהתחילו אצלנו, התקדמו ועשו קריירה יפה וגם כסף טוב. זה נותן תחושה טובה שעשינו דברים יפים בזמנו. עברתי במועדון תקופה בלתי נשכחת עם סיפורים יפים, זה יישאר חרות בלבי לעד".
יאמר בתקופה שלו בישראליאמר בתקופה שלו בישראל
יאמר בתקופה שלו בישראל
(צילום: ראובן שוורץ)
בשנים האחרונות אייל סגל עושה עבודה לא רעה בתפקיד הבעלים.
"אני חושב שאייל סגל היה בעלים טוב מאוד למכבי נתניה. כמו לכל דבר, ובטח שבספורט, יש התחלה ויש גם סוף. אז ההתחלה הייתה באמת טובה וגם ההמשך, ואחרי זה קצת פחות, אבל אני בטוח שאייל עשה הכל לטובת המועדון והצלחתו. לגבי המצב הכלכלי של הקבוצה, אני מודע לבעיות ואני לא מתכוון להישאר אדיש לכך".
למה אתה מתכוון? נתניה תזכה ליהנות ממך שוב?
"יש לי חברת סטארט־אפ בישראל בשם 'noveto'. אנחנו פועלים לביצוע אקזיט, ואז אפתח קרן מיוחדת למכבי נתניה שתסייע בכספים למשך הרבה שנים קדימה, כדי לעזור למועדון. זאת תהיה התרומה והסיוע שלי למועדון".
אתה רואה את עצמך חוזר להיות הבעלים בעתיד?
"לא רואה את זה קורה. היום לא צריך אותי שם. בזמנו יכולתי להיות מאה אחוז עבור המועדון. כל המאמצים שלי הופנו למועדון, והיום אני לא יכול לעשות את זה. העזרה שלי תהיה דרך הקרן שציינתי. הקרן תופעל על ידי הילדים שלי, שימשיכו בדרך שלי לעזור למועדון".
אחד הגורמים לעזיבה של סגל הייתה הביקורת שהופנתה נגדו מהיציע. גם בימים שלך, למרות הכספים הגדולים שהזרמת למועדון, האוהדים באו להפגין מול הבית שלך.
"בעלים לא צריך לצפות שיריעו לו ויאהבו אותו כל היום. אני לא הגעתי לנתניה כדי לקבל אהבה, את זה יש לי מהילדים שלי. כשאתה בוחר להיות בעלים, אתה עושה הכל כדי לפעול בצורה שקולה וחכמה ולשמור על השם שלך. אנשים מודדים אותך כל הזמן. אני לא חושב שאפשר להיות בעלים יותר מחמש שנים. זאת תקופה שאתה יכול לסייע וגם להחזיק מעמד עם הביקורות. בנתניה עשינו הצלחות גדולות, אבל היו גם אכזבות. הקהל מגיב למה שהוא רואה ומצפה מהקבוצה שלו. אני חושב שאנשים מסתכלים על התקופה שלי במועדון, ובסך הכל הם מרוצים. רואים שהייתי כל כולי עבור המועדון והעיר נתניה, ועשיתי מאמצים גדולים להצלחתו".
הבאת את אייל ברקוביץ' לנתניה בזמנו, אבל זה התפוצץ מהר מאוד.
"עם אייל היו לנו את הבעיות שלנו, אבל זה בעבר. אמנם עוד לא חזרנו לתקשר אבל אני בטוח שיום אחד, אם ניפגש במקרה במסעדה, נתחבק ונתנשק, כי באמת אין שום סיבה להיות במלחמות בגלל הכדורגל. אין טעם לזה".
הבאת את אלי גוטמן ופיטרת אותו.
"יצא לי לדבר עם אלי כמה פעמים מאז. תמיד יש לנו שיחות טובות ומעניינות. אני שמח שהוא הפך לאחד המאמנים הכי טובים בישראל. הוא היה כבר אז מהטובים, אבל המשיך להתפתח".

מתרגש בראש השנה

יאמר נולד ב־1966 בפרנקפורט להורים צעירים, שנולדו ערב מלחמת העולם השנייה לפליטים ניצולי שואה שבחרו להשתקם דווקא על אדמת גרמניה. המשפחה עסקה בנדל"ן ודניאל נכנס מהר מאוד לביזנס המשפחתי והקים עסקים בגרמניה, ברוסיה ובארצות הברית.
את אשתו ליזה הכיר בכנס במלון "הילטון" בתל אביב. היא מרוסיה במקור, הוא מגרמניה. כעבור כמה שנים החליטו להגשים חלום ולעלות לישראל.
"תמיד שמרנו על היותנו יהודים", אומר יאמר. "עכשיו הגיע החג אולי הכי חשוב ויפה שלנו, ראש השנה. זה חג שתמיד מרגש אותי. מגיעים אלינו חברים ותיקים מפרנקפורט, ונחגוג כולנו יחד עם הילדים. תמיד שומרים על המסורת. לעם בישראל אני רוצה לאחל שנה טובה. מאחל לכם בימים קשים אלה להיות קודם כל אופטימיים וחזקים, כמו שהעם הזה ידע להיות לאורך כל ההיסטוריה. יש רק ישראל אחת בעולם. מדינה כל כך מיוחדת ומרתקת, שצריך לשמור עליה היטב".