ביום שלישי תצא לדרך באופן רשמי עונת המשחקים 2020/21 בליגה הלאומית בכדורסל. אליצור נתניה תארח את רמת השרון למשחק פתיחת העונה, כאשר רובן נייברגר וחבורתו רוצים להמשיך את המומנטום מהעונה שעברה, אותו מומנטום שנקטע באדיבות הקורונה.
מי שאמור להעמיס על כתפיו את החבורה הנתנייתית הצעירה הוא הזר האמריקאי שלה, ברייס וושינגטון (2.03 מ'), שפותח את עונתו השנייה במועדון. אחרי עונת בכורה נהדרת, וושינגטון בן ה־24 צפוי להיות הברומטר של של נתניה השנה. אם יהיה יציב וטוב, הצהובים יוכלו לכוון לחלק העליון. אם לא יצליח לשחזר את יכולתו מהעונה שעברה, נתניה תתקשה מאוד להיות גורם משמעותי בליגה.
חמים ונחמדים
היכולת הנהדרת של וושינגטון בעונה החולפת לא נעלמה מעיניהן של הקבוצות בליגת העל, והוא היה קרוב לסגירה בגלבוע/גליל, הקבוצה שמאמן ליאור ליובין, מי שמשמש גם כמנהל המקצועי של נתניה. בסופו של דבר התקבלה ההחלטה שהשחקן יישאר באולם ישורון.
"אני שמח להמשיך עונה נוספת בנתניה. יש כאן קבוצה מצוינת, ארגון נהדר ומסודר, צוות אימון ברמה גבוהה ואווירה טובה מאוד. מקום שכיף להיות בו ולשחק עבורו", הוא אומר השבוע. "היתה לנו עונה טובה. לקח לי קצת זמן להבין איפה אני, אבל נכנסתי מהר לעניינים ועשיתי הכל כדי להיות שחקן מוביל בקבוצה. אני שמח שהצלחתי להיות דומיננטי ולעזור לקבוצה שלי. הייתי טוב כי החברים שלי לקבוצה עזרו לי להיות כזה, ואותו דבר עשיתי למענם. כשיש אווירה טובה וכולם עובדים אחד למען השני, זה נקרא קבוצה בריאה".
הבנתי שלפני שחזרת הביתה בעקבות הפסקת הליגה הלאומית בעונה שעברה, היתה לך הצעה מליגת העל.
"היה לי רצון לשחק בליגת העל, אבל דברים קצת השתבשו בגלל הקורונה. יכולתי להישאר בארץ ולשחק בליגה הראשונה, ואולי היום הייתי ממשיך שם, אבל היה לי חשוב לנסוע הביתה. הייתי כאן קצת בודד, והייתי זקוק לכך. זה נתן לי את הכוח להמשיך. ידעתי שהביקור אולי יעלה לי בהתקדמות מקצועית, אבל זה בסדר, כל דבר בזמנו. אני במקום שטוב לי בו, אז זה בסדר. אני בטוח שזה יגיע ואתקדם הלאה. יש לי מערכת יחסים מצוינת עם ליאור ליובין, ואני בטוח שהוא יעזור לי להתקדם כשיגיע הרגע הנכון. הוא הציע לי להצטרף אליהם, אבל לקחתי החלטה ואני שלם איתה".
"היה לי רצון לשחק בליגת העל, אבל דברים קצת השתבשו בגלל הקורונה. יכולתי להישאר בארץ ולשחק בליגה הראשונה, ואולי היום הייתי ממשיך שם, אבל היה לי חשוב לנסוע הביתה. הייתי כאן קצת בודד, והייתי זקוק לכך. זה נתן לי את הכוח להמשיך. ידעתי שהביקור אולי יעלה לי בהתקדמות מקצועית, אבל זה בסדר, כל דבר בזמנו"
איך אתה מתמודד עם הקורונה?
"זה מצב משוגע, מפחיד, אבל גם נותן לך להבין דברים על החיים. בכל רגע הכדורסל ובכלל דברים שאתה עושה יכולים להיגמר ולהיסגר, ולכן צריך לשנות פאזה ולהיות שמחים שאפשר לעשות את הדברים הפשוטים האלה. אני מעריך כל רגע שאני יכול לעשות את הדבר שאני אוהב, ואני חושב שזה מה שאנשים צריכים לחשוב. ליהנות, לחייך ולקבל באהבה את מה שיש כיום".
פוחד מהנגיף?
"זה בטח לא סתם שפעת. זאת מגפה עולמית, והבעיה הגדולה איתה שאתה יכול לחטוף את זה ואולי לא יקרה לך כלום, אבל אתה יכול להדביק אחרים שיקרה להם משהו, וזה דבר נורא לחשוב עליו. לכן כולם צריכים להיזהר ולהיות אחראים. לשמור מרחק, לשים מסכה ולשמור אחד על השני. מה שקורה עכשיו זה מבחן לאנושות. אני לוקח את זה ברצינות גמורה, ואני חושב שכולם צריכים לנהוג כך".
אתה עובר תקופה מאתגרת בישראל. כשהגעת בתחילת העונה שעברה עפו כאן טילים, ועכשיו הקורונה.
"לגמרי, מה שעברתי כאן בשנה וחצי נראה כמו עשר שנים. המצב עם הטילים באמת היה משוגע לגמרי, כי זה דבר שבחיים לא התמודדתי איתו, אבל עברנו את זה. הקורונה זאת כבר התמודדות כלל עולמית וכולם מרגישים את זה, אבל אין ספק שהתקופה שלי בישראל היא מאתגרת מאוד. יש סביבי אנשים טובים והמדינה נוחה וטובה לי, אז הכל בסדר".
עושה רושם שהתחברת מאוד לישראל בתקופה הקצרה שאתה נמצא כאן.
"מהרגע הראשון אהבתי את המדינה. יש כאן דברים שמזכירים לי את ארצות הברית. האנשים כאן חמים ונחמדים, כולם מברכים אותי לשלום. הישראלים הם עם חם מאוד. מדברים איתך וצוחקים. לפעמים נדמה לי שהרוב צועקים כאן, במיוחד בכביש. עוד לא מתחלף הירוק, וכבר צופרים לי וצועקים עליי: 'יאללה יאללה' וזה מצחיק אותי, אני לא מתרגז מזה, אני מבין שזאת הדינמיקה כאן".
מספרים שהפכת לסוג של ישראלי.
"כן, הם צוחקים עליי שאהפוך לאזרח ישראלי, כי התחלתי לפטפט בעברית כמה מילים שלמדתי. בכל זאת, אני חי כאן ורוצה להרגיש בבית. אני באמת מרגיש ונותנים לי את ההרגשה של בית".
בוטה ומכוער
וושינגטון נולד וגדל בניו אורלינס שבמדינת לואיזיאנה. כמעט 60 אחוז מתושבי המדינה הדרומית הצביעו לטראמפ, אך זה לא ממש עזר לו. לוושינגטון יש לא מעט מה לומר על הבחירות, ובכלל על אמריקה השסועה והמפולגת.
"יש אנחת רווחה ענקית שביידן נבחר ונגמר עידן טראמפ", הוא אומר. "זאת היתה תקופה קשה לאמריקה, ונקווה שמעכשיו נחזור לשפיות. אני שמח שביידן נבחר, כי היחס של טראמפ למגזרים השונים היה פשוט מזעזע. עכשיו יש גם סגנית נשיא אפרו־אמריקאית, וזאת בשורה גדולה מאוד. תוצאות הבחירות נותנות תקווה מחודשת לאמריקה ולעולם כולו. ארבע שנים ישב בבית הלבן אדם אנוכי ומרושע שגרם לפילוג ולשסעים עמוקים ביותר בחברה האמריקאית. הוא פשוט עשה נזקים אדירים. ייקח כמה שנים טובות לתקן את זה. אני חושב שביידן יתחיל לתקן מהר מאוד, ויש לו הרבה עבודה. אמריקה הלכה הרבה מאוד שנים אחורה בזמן הכהונה של טראמפ. הגיע הזמן שלו ללכת".
היו לא מעט ספורטאים באמריקה שיצאו נגדו בפומבי.
"זה לא קרה סתם. הספורט הוא אחד הדברים הכי מאחדים, ודווקא הנשיא ניסה לגרום לפילוג. לאנשי הספורט היה מה לומר, וטוב שכך. הוא אמר דברים קשים נגד שחורים. זה מצחיק שהסלוגן שלו היה make america great again, ואני שואל מתי בדיוק זה קרה? ההורים שלי והסבים והסבתות נלחמו כאן שנים נגד גזענות, ומעמד השחורים היה גרוע, אז לאיזה זמנים בדיוק התכוון אדון טראמפ? לימים ההם? הספורטאים נלחמו עבור החופש שלהם, עבור המאבק הגדול של ההורים ובעיקר עבור הילדים שלנו. לאיזה אמריקה הם יגדלו? אם האדם הכי חשוב בארצות הברית מדבר בצורה כל כך בוטה ומכוערת כלפי הקהילה השחורה, ובכלל מפריד ומפלג את החברה האמריקאית, לאיזה עולם אנחנו מביאים את הילדים שלנו? הגזענות לא רק שלא נעלמה, היא אפילו התחזקה, וזה מצב בלתי אפשרי".
כשוושינגטון מדבר על טראמפ, ניתן להרגיש היטב בקולו כי אלו מילים שמגיעות ממעמקי הלב. הנושא הזה ממש בוער בו. "הספורטאים הרימו את זעקתם, וזה חשוב מאוד שהם השמיעו את דעתם, כי המצב עם טראמפ היה פשוט בלתי נסבל. כל יום נהרגים שחורים בארצות הברית בלי שום סיבה, וזה מצב ממש מפחיד. במקום להתקדם ולתקן, זה רק החמיר והלך לאחור. הגזענות עלתה מדרגה, ועדיין קשה מאוד להיות ילד שחור באמריקה. זה מקומם ועצוב מאוד".
גם כאן בישראל המצב החברתי/פוליטי לא פשוט בכלל. עד כמה אתה מעודכן?
"הבנתי שיש הרבה הפגנות נגד ראש הממשלה, וגם כאן יש פילוג לא קטן, וזה עצוב. אני אומר שאם אנשים לא מרוצים מהחיים שלהם, הם צריכים לעשות דברים כדי לשנות את המצב, אחרת זה יישאר ככה. אני מאחל לישראלים שירגישו טוב במדינה הנפלאה שלהם. בכלל, נראה שהעולם עומד בפני שינויים גדולים".
מה עם חלום האנ.בי.איי?
"החלום תמיד נשאר, אבל גיליתי שיש כדורסל טוב גם מחוץ לארצות הברית. היורוליג הוא ברמה גבוהה, ורואים גם שחקנים אירופאים שמגיעים לאנ.בי.איי ומככבים שם, וזה סימן שהכדורסל האירופאי התקדם מאוד. אשמח מאוד להגיע לקבוצה ביורוליג. אולי משם אוכל להגשים את חלום האנ.בי.איי, וגם אם לא, אמשיך לשחק את המשחק בכיף גדול".
