בשנות ה-80 וה-90 ואף לפני כן היתה סימטריה בין השתייכותו המפלגתית של המועמד לראשות העירייה לבין קהל המצביעים שלו. מועמד מטעם מפלגת העבודה זכה לתמיכה של בוחרי העבודה בעיר; מועמד מטעם הליכוד זכה לתמיכה גדולה בקרב בוחרי הליכוד. יואל אלראי נבחר ב-1983 לראשות עיריית נתניה גם בזכות היותו איש ליכוד.
3 צפייה בגלריה
מחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט. תהיה השפעה?
מחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט. תהיה השפעה?
מחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט. תהיה השפעה?
(צילום: דנה קופל)

עם השנים דעכה חשיבותה של המפלגה בבחירות המקומיות, רוב מוחלט של המועמדים רצים ברשימות עצמאיות ועמדותיהן הפוליטיות בסוגיות ארציות הפכו כמעט לא רלוונטיות לבוחר המקומי.

קראו גם:

בבחירות הקרובות צפוי, כך נראה, שינוי. הרפורמה שקידמה הממשלה במערכת המשפט והמחאה בעקבותיה זלגו לתוך סוגיות מוניציפליות. ערכים כמו חירויות הפרט, פתיחת עסקים בשבת ועוד הפכו מרכזיים בבחירות המקומיות. מועמדים שהתנגדו לרפורמה במערכת המשפט אף רצים בבחירות הקרובות ברשימות הנתמכות על ידי מפלגות ארציות המזוהות עם התנגדות לרפורמה, כמו "המחנה הממלכתי" או "יש עתיד". גם בקרב תומכי הרפורמה נראים איחודים והתארגנויות ויש יישובים שרואים בבחירות המקומיות כהמשך של המאבק בעד ונגד הרפורמה.

3 צפייה בגלריה
דודו סלמה
דודו סלמה
דודו סלמה
(צילום: פרטי)

דודו סלמה עומד בראש "המחנה הממלכתי" בנתניה. לדבריו, לפוליטיקה הארצית תהיה השפעה על הבחירות המקומיות הקרובות. "אני סבור שצריכה להיות סימטריה והציבור מבין את זה", הוא אומר. "אחד הדברים שבלטו בצד הליברלי לאורך השנים הוא שאנשים טובים התרחקו מפוליטיקה. בשנה האחרונה הבנו שכאן צריך להיות 'שירות המילואים' שלנו לטובת החברה. להוביל דברים שיש סינרגיה בינם לבין מה שקורה במדינה. אנחנו כן מצפים מנתניה להיות עיר ליברלית שתאפשר לכולם לחיות בה בלי כפייה על האחר. אני גם חושב שבלי חיבור לח"כים ונבחרי ציבור ארציים קשה לקדם דברים או לשנות החלטה ממש גרועה שהתקבלה בעיר, למשל שנתניה יצאה מתוכנית המטרו".

3 צפייה בגלריה
טלי מולנר
טלי מולנר
טלי מולנר
(צילום: יעל אלזם)

טלי מולנר מתמודדת על ראשות עיריית נתניה מטעם מפלגת "פעימה חדשה". "אני עומדת בראש רשימה עצמאית ולא מחויבת לאיש", היא אומרת. "אני חושבת שאני מייצגת קו הרבה יותר ליברלי ממרים פיירברג-איכר. מה שמאפיין אותי זה שלא איטיב עם ציבור מסוים על חשבון האחר. אם אפתח מתנ"ס בעיר ימים להצגת ילדים בשבת, לא אעשה זאת בשכונה חרדית. המלחמה נתנה תזכורת שאנחנו באמת עם אחד ואחים לא כקלישאה. אם בחודש הגאווה אחליט לתלות בשכונה מסוימת דגל גאווה, זה לא אומר שאתלה גם בשכונה אחרת. מספר 3 אצלי הוא מהציונות הדתית ויש מי שבגלל זה מעקמים פנים ואומרים לי 'את לא ליברלית, יש לך מועמד מהצד השני' או 'לא היית ממארגני ההפגנות' - זו בעיניי אמירה קיצונית, כי אין יותר צד שני. זה נגמר. כולם נלחמו בעזה זה לצד זה. אני מייצגת קו ליברלי אבל מתחייבת גם להמשיך לדאוג לכולם, מבלי שאיש יפגע".