בגיל 35 הראפר EZ, תושב נתניה, הוא כוכב בלתי מעורער עם מאות אלפי עוקבים ברשתות החברתיות ומיליוני צפיות ביו טיוב. אין פלא שסרטון אחד שלו בטיק טוק בו בדק מקרוב את ההפגנה נגד סגירת בית הספר שז"ר בעיר, הצליח לעורר עניין רב בקרב ההורים והתלמידים.
"אני מאחל להם את כל ההצלחה שבעולם", אמר איזי בסרטון. "כי אם זה גרם להם לצאת מהבית ולהביא את התסכול שלהם ואנחנו יודעים כמה זה קשה להוציא אנשים מהבית.....שיהיה להם בהצלחה".
זה שימח אותי
"הרעש לא הפריע, ההפך זה שימח אותי כי ראיתי שיש אנשים שיצאו מהבית וזה לא משנה על מה", מפרגן איזי למפגינים. "עצם זה שאנשים לקחו מהזמן הפנוי שלהם וגרמו לי לרדת למטה לברר על מה מדובר, זה מבחינתי רק מסביר כמה לדברים האלה יש כוח ומשמעות.
"אם יש משהו שבאמת שהייתי רוצה שיצא מהכתבה הזו, זה שנפסיק להיות כבשים, ונחשוב שכל דבר זה גזרת גורל שאי אפשר לשנות אותה! כי בסופו של דבר זה אנחנו שחיים במקום הזה, והאנשים שיושבים בכיסאות של מקבלי ההחלטות צריכים לשרת אותנו. אם יש מספיק אנשים שיחשבו שצריך להשאיר את שז''ר אני בטוח שימצאו לזה פתרון שהוא יספק גם אותם. אני לא מבין למה אי אפשר להגיע לפשרה במקרים האלה".
למה החלטת לעשות סרטון מההפגנה?
"כי ראיתי משהו שמאוד סקרן אותי ולא אופייני לראות באזור הזה של נתניה, וירדתי למטה. לא כולם שם זיהו אותי, אבל היה שם חבר שזיהה אותי, אולי כי לא הייתי חלק מההתקהלות עצמה. הוא ניגש אליי והסביר לי מה הסיפור. וזה משהו שאני מזדהה איתו מבחינת המצוקה.
"אם היו לי ילדים בבית ספר והייתי חווה את הדבר הזה אני הייתי מגיע ודופק על השולחן ואני בטוח שיש הורים שעושים את זה. הייתי עושה רעש כי לצערי בארץ אי אפשר לעשות יותר מדי בלי לעשות רעש. גם כשעושים רעש זה לא תמיד עוזר. הרבה פעמים אנחנו מתלבטים אם לצאת מהבית, לא משנה לאיזו מטרה. כל יציאה כזו שלנו מהבית היא אפקט הפרפר, ההשפעה אם לא עלינו כרגע אז אולי על מישהו אחר".
איזי הוא כוכב ילדים מטורף שמתפעל קריירה שמתפרסת על פני שני עשורים, הוא מעלה סרטונים, שירים ופעיל במגוון תחומים. לכן, הבחירה שלו להתייחס למחאה מקומית בחשבון הטיק טוק שלו, בו אלפי עוקבים, יצרה באזז גדול.
קראו עוד>>>
"זה משהו שהתחיל בשנה האחרונה, להעלות דברים לטיק טוק, כי הבנתי את הפוטנציאל שיש שם, כמו שלפני עשר שנים הבנתי את הפוטנציאל שיש לפייסבוק וליוטיוב שנתנו לי פוש ענק לקריירה שלי. הם היוו אלטרנטיבה לכל מה שקשור למדיה הממסדית", הוא מסביר.
"אני חושב שזה נתן לי ולעוד אומנים את האפשרות להגיע לקהל בדרך שלא דורשת מאף אחד חותמת שעברת פלייליסט או להזדקק ליח"ץ שיסדר לך כתבות. זה גם חשף אותי לקהלים חדשים חד משמעית. למשל, הרבה קהל צעיר שאני חושב שלא נחשף למוזיקה שלי בהתחלה מגלה אותה עכשיו ואני מרגיש בוסט חדש , של חבר'ה שמכירים שירים שלי שיצאו לפני עשר שנים וזה מדהים בעיני".
איך התפרנסת בתקופת הקורונה?
"לא הייתה פרנסה כל כך בתקופת הקורונה, חוץ מתמלוגים, הרצאות וכאלה דברים בשוטף. אז יצרתי מוזיקה ועשיתי סדנאות בזום לחבר'ה שרוצים לשפר את יכולות הכתיבה והשיווק שלהם".
יש תובנות מהתקופה הזו?
"בכל סיטואציה אפשר לייצר מוזיקה, והכסף לא צריך להיות פקטור. זה מדהים בעיני שהיום בשביל להוציא שיר ראוי עם קליפ ושיווק זה יכול להגיע למאה אלף שקל בקלות ובתקופת הקורונה הוכחתי לעצמי שאפשר לעשות שיר גם באלפיים שקל, אולי בגלל שהאולפן שלי בבית. זה גם משהו שעשיתי ואני גם מציע את זה לאומנים צעירים.
"אני מאמין שאם אתה ניגש למוזיקה ממקום אמיתי ואין לך אגו, אז אתה לא מסתכל על הדרך שעשית כמו איזה שיר שלך הכי הצליח, וכמה צפיות השיר שלך עשה, כי אתה בא לעשות מוזיקה ולהיות שלם עם היצירה שלך.
"אחרת, מחשבות מסוג זה יכולות להכניס אותך לדאון בתחום הזה, ואני יודע את זה כי היו לי תקופות שלא מצאתי את עצמי מבחינה אומנותית ולקחתי ברייק לאיזה חצי שנה בשביל באמת להחזיר את הגעגוע והרעב להופעות ואת התשוקה ליצירה וזה משהו שמאוד עזר".
למה אני נשאר
הוא מתגורר בנתניה מזה 12 שנה, "הרבה פעמים אנשים שואלים אותי איך זה שאני לא גר בתל אביב, אבל מבחינתי, מה שאני יכול לקבל בנתניה זה פי אלף ממה שאני יכול לקבל בתל אביב וכמובן שהים והחופים הם עוד סיבות מצוינות, והאנשים ומקומות הבילוי. אלו הסיבות שאני נשאר פה", הוא מסביר.
"אני מאוד מבסוט על העיר הזו ושמח שיש מקומות שפתוחים בשבת בעיר, כמו בר איטליה שזו מסעדת בראסרי איטלקית שנמצאת ליד הבית שלי וגם הנישי האסייתית שלידה. יש בעיר אלטרנטיבות ולא מרגיש לי שיש בעיר הזו כפייה דתית או שמאלצים אותי לשבת בבית ולשמור שבת.
"זה לא אמור להוות בעיה כל עוד שומרים על סטטוס קוו ולא פוגעים באף אחד. כנ"ל גם לגבי תחבורה בשבת. זה בדיוק כמו שיש בבית אחד מישהו שומר שבת ומישהו שלא, בשביל להסתדר ביחד זה בסוף עניין של פשרה".
את הפשרה בין חיי דת וחול איזי מכיר מקרוב ומספר שהוא ביחסים מאוד קרובים עם הדת. ''גם שאנייה, בת זוג שלי בשנה האחרונה דתיה ושומרת שבת", הוא אומר. "הכרנו בבית של חבר בתקופת הקורונה כשהיינו עושים מסיבות בבתים כי לא הייתה דרך אחרת לחגוג, והיא באה עם חברה של חברה של חבר ופגשתי אותה אצלו. ברגע שיש התאהבות, אפשר למצוא מקום להכול, ושיהיה נעים לשני הצדדים, כי זה הכול עניין של תקשורת, וזה לא הפריע לי שהיא דתייה ואני לא.
"מצד שני, לא נראה לי שאני מוריד את הכובע ומחליף בכיפה אבל כן שמרתי שבת אצל ההורים של שאנייה שגרים בשומרון וזה לא היה כזה נורא ולא סבלתי. אני כן יכול להגיד שהחיבור הזה כן השפיע עליי בהרבה מובנים. כמו למשל בכתיבה. טקסטים שהייתי כותב כרווק אני כבר לא מרגיש נוח לכתוב אותם כי הם כבר לא מייצגים שום דבר מהאמת שאני חי היום. זוגיות מאוד משפיעה על האומנות".
אז זה קשר רציני?
"חתונה וילדים. זה ברור. אנחנו מדברים על זה וזה לא מביך אותי לדבר על זה או לחשוב עליה במובן הזה. אני בטוח שזה ישמח גם את אמא שלי למרות שאין לחץ מהצד שלה, אולי כי היא עסוקה בינתיים עם האחיינים שלי מאחי ואחותי".
בשנה האחרונה איזי הוא בן אדם עסוק, ולא רק בזוגיות, גלישת גלים וסדנאות לצעירים אלא גם בניהול הקריירה שלו עצמו. "אני המנהל של עצמי כי זה עשה לי הרבה סדר וגם כי זה נכון לאנשים מסוימים כמוני שחייבים את השליטה, הידע והבקרה, כי אחרת הם לא יודעים מה קורה איתם", הוא מסביר. "אני קובע לעצמי את ההופעות וגם עובד על דברים חדשים.
"יש כמה דברים בתנור כי יש איזה פרויקט שאני עובד עליו אבל עד שמשהו לא יוצא אז אני לא מדבר עליו כי זה סתם מנחס ואני מאמין בלדבר על מה שיצא ולא על מה שהייתי רוצה".
ומה אתה עושה בשביל הגוף והנפש?
"אני גולש שבע שנים. זה קרה בשנת 2014 כשכל ההופעות שלי בוטלו בגלל צוק איתן והייתי מבואס לשמוע חדשות וחיפשתי מה לעשות בזמן שהתפנה, אז למדתי לגלוש אצל רן, שזה בן אדם מיוחד עם כריזמה ואהבה לים, במועדון גלישה 'גל ים' בפולג. לא גלשתי לפני, אבל זה תמיד היה משהו שקרץ לי. אני לא כזה טוב אבל אני לא עושה את זה בשביל זה אלא בשביל ההנאה".
אפשר להגיד שהתבגרת?
"זה תהליך דיי טבעי שקורה לנו כאנשים וטוב שכך. אני לא רואה בזה משהו מלחיץ כי הייתי מאוד עסוק בלחשוב מה חושבים עליי בגילאים יותר צעירים והייתי מאוד תחרותי והלחץ מהמקומות האלה מאוד ירד והבחירות שלי בהתאם, כולל איזה הופעות לקחת או איזה פרויקטים, שת"פים וכאלה לבחור. מה שפעם הייתי אומר רק תביאו, היום אני בוחר בפינצטה מהמקום הזה שאני לא פועל מהלחץ שהיה בעבר".
