ביום רביעי שעבר פרץ אלמוני לביתם של משפחת כהן בשעות הצהריים בשכונת אזורים. בפריצה נלקחו תכשיטי האם מיכל ז"ל שנפטרה ממחלת הקורונה, וגם תכשיטי הסבתא אותם תכנן האב האבל לחלק לילדיו בדיוק השבוע, מועד בו חלפה שנה מיום מותה של האם.
"המשפחה שלנו המומה וכואבת מהאובדן הזה, זה מרגיש כמו לחזור ליום בו היא נקברה", מספרת רביד כהן חגאי, בתה של מיכל שחושפת כי הכאב רק התגבר בגלל לקיחת התכשיטים שהיו חלק בלתי נפרד מחייהם. "מדובר בתכשיטים יקרים, חלקם אמא שלי שהיא בת בכורה קיבלה מסבתא שלי. חלק מהתכשיטים היא תכננה להעביר אלינו, ילדיה, כי היא קיבלה אותם באירועים ושמחות כמו חתונות, לידות, בריתות".
לדברי המשפחה, הבית לא היה מבולגן והפריצה הזו הרגישה מאוד כירורגית. "אבא שלי, שמעון, הגיע הביתה והדלת היתה פתוחה. זה הדליק לו נורה אדומה כי הוא זכר שהוא נעל אותה, אבל רק שהוא נכנס פנימה לתוך החדר שינה, הוא קלט שפרצו לנו לבית. הפורצים נכנסו לחדר השינה, שם היה ארון גדול נעול ובו אוכסנו התכשיטים. הפורצים כנראה ידעו שיש תכשיטים בבית, כי עובדה שרק את הדלת הזו הם עקרו והוציאו מהמקום. הם פשוט לקחו את כל התכשיטים".
מה אמרו במשטרה?
"הגיעו שוטרים לבדוק את הזירה והם אמרו שכנראה מי שהגיע לבניין שלנו ולדירה של אבא, כנראה ידע שגר במקום אלמן שאשתו נפטרה ושאולי יש לה תכשיטים. גם להם זה הרגיש כאילו מי שעשה את זה היה בעל מידע מוקדם, בגלל הדרך שבה הם פרצו את הפלדלת. הם אמרו שהם ימשיכו לחקור ואני מבינה שהחקירה עדין פתוחה. בנוסף, בגלל שאין לנו מצלמות, ביקשנו מהמשטרה לבקש גישה למצלמות שמתחת לבניין כמו לדואר, לפיצוציה או אחת החנויות. כל דבר שיעזור לנו להחזיר את התכשיטים של אמא שלי".
רביד מספרת עוד כי אב המשפחה לקח את המקרה מאוד קשה והיא חוששת לו. "זה הרגיש כאילו לקחו לנו משהו ממנה. האובדן של אמא היה מאוד פתאומי עבור כולנו. היא היתה אישה מאוד בריאה שמתה בגיל 64 בפתאמיות. המקרה הזה עורר סערת רגשות עזה אצל כולנו והרגשנו כולנו כמו ביום שהיא נפטרה, במיוחד בגלל שהשבת הזו, זה השנה בדיוק לפטירה שלה".
קראו גם:
למה כל כך חשוב לכם לקבל את התכשיטים?
"תכשיטים הם חומר וזה לא יחזיר אותה, אבל מדובר בתכשיטים שהם חלק מהזיכרונות של כולנו ממנה. מכל אירוע שהיא ענדה אותם. בנוסף, אבא שלי תכנן להעביר את התכשיטים אלינו, ארבעת ילדיו, והוא ממש ידע מה לחלק למי, כמו שהיא אמרה לו. אבל אנחנו לא מיהרנו לקחת את התכשיטים כי גם עבורנו המצב הזה מאוד רגיש, עד כדי כך שקשה לנו לבקר בבית שלהם בלי להרגיש את החוסר והכאב, כי זה מאוד מאוד קשה.
"זה מרגיש כמו קארמה רעה כי זה נלקח מאיתנו. אם מישהו היה אומר לנו לקנות אותם בחזרה היינו עושים את זה. במיוחד צמיד שהיה יקר למשפחה, צמיד שסבתא שלי קיבלה מסבא שלי במרוקו כמתנת אירוסין. זה אובדן ממש לכל המשפחה. נשמח לכל עזרה כי למשטרה אין קצה חוט כרגע. קשה לנו לעכל שלא תישאר לנו שום מזכרת מאמא ומסבתא".
