הקיץ כבר כאן, ואיתו הגיעה כמו בכל שנה עונת הרחצה. עשרות אלפי מתרחצים פוקדים את חופי נתניה, משתזפים, גולשים ונהנים, תחת פיקוחם הבלעדי של הדמויות הבולטות ביותר בחוף - המצילים.
2 צפייה בגלריה
עודד אחרק. "בשנה שעברה ההרגשה הייתה לא נעימה, אנחנו הרי חיים את החוף, את האווירה, את האנשים"
(ראובן שוורץ)
אחד מהם, אולי המוכר ביותר, הוא עודד אחרק בן ה-49, המציל של חוף "העונות", שנכנס זה עתה לעונה ה-27 שלו בים. לדבריו, אצל מצילים, אתה לא בוחר את הג'וב - הג'וב בוחר אותך.
אוהב את הים
"אני הגעתי לים לא כי רציתי להתפרנס, אלא כי אני אוהב אותו מאוד", מספר המציל האגדי, "רוב המצילים מגיעים לים כי הם אוהבים אותו, אנחנו קמים בבוקר גם בימים שאנחנו לא עובדים ובאים לים. בחורף כשיש גשם זלעפות ואנשים מתחבאים במזגנים - אנחנו באים לים.
" זה החיים שלנו. גם בימי חופשה שלנו אנחנו מגיעים לים, בשבילנו זה כמו משפחה. לפעמים אשתי אומרת לי 'העבודה בשבילך זה לפני המשפחה'. אנחנו עובדים שישה חודשים ברצף, שבעה ימים בשבוע, בלי שום חופש, אתה עובד מהבוקר עד הערב המאוחר.
קראו גם>>>
"היו שנים שהייתי יוצא בבוקר לעבודה לפני שהילדות שלי מתעוררות, וחוזר כשהן ישנות, אבל אין מה לעשות, ים זה האהבה שלנו. אני לא רואה את עצמי עובר לגור במקום בלי חוף".
בתור מציל ותיק, איזה מיתוס לגביכם הכי מפריע לך?
"זה שהמצילים יושבים כל היום בסתלבט ולא עושים כלום, זה מיתוס שיכול להוציא אותנו מהכלים. אנשים לא מבינים שעבודה של מציל גוררת איתה הרבה אחריות. הוא לא יושב במגדל, שותה קפה ומשחק שש בש.
"מציל כל הזמן צריך לראות מה קורה במים, יש הרבה ילדים שנכנסים למים לבד וההורים לא שמים לב אליהם, המציל צריך לזהות את הטובעים לפני שהם טובעים, זה לא כמו מכבי אש שמקבלים טלפון על שריפה ובאים לכבות אותה. אתה צריך לזהות בין 1,000-1,500 איש את זה שפתאום טובע, את ההוא שקצת נסחף. זה לא פשוט"
איזה מקרים חקוקים לך בזיכרון מכמעט שלושה עשורים של עבודה?
"פעם אנשים היו מגיעים עם מצנחי רחיפה מעל החופים, וזורקים למתרחצים כל מיני כדורי מים עם פרסומות, וכובעים עם פרסומות, כדי לקדם כל מיני מוצרים וחברות. יום אחד אנחנו יושבים במגדל, היה ים לא כל כך טוב, אז מגיע מצנח רחיפה, ומתחיל לזרוק גלגלי ים עם פרסומות בתוך שקיות.
"בגלל הרוח, הגלגלים עפו ונחתו בדיוק באזור של הזרם המסוכן בים. פתאום ראינו את כל הקהל בחוף רץ לתוך הזרם כדי לתפוס את הגלגלים, הייתה לנו טביעה המונית, טבעו כי הם רצו להוציא גלגלים חינם מהים, רצנו מהמגדלים עם גלגלים כדי להוציא אותם.
"אני זוכר מקרה אחר, שהיה ים גבוה, והיו כמה דייגים עקשנים על שובר הגלים. עכשיו הם, כמה שתגיד להם לא לעלות על שובר הגלים, הם יעלו. פתאום אני רואה שיש התקפה של גלים גדולים מהעומק, אני צועק לדייגים ברמקול, הם לא שמו לב.
"היו על השובר איזה עשרים דייגים, הגל עבר את השובר, שטף את כל מי שהיה על השובר, העיף את כולם, עם החכות, עם הדגים, הכול עף להם למים. המסקנה היא שאם המציל מעיר למישהו, הוא לא מעיר לו סתם, אנחנו לא מחפשים לבלבל לאנשים את המוח"
היו גם מקרים קשים? כאלה שהשאירו צלקות?
"היו. יום אחד אני נמצא באימון בחדר כושר, אני מקבל טלפון מאחד המצילים שאומר לי 'עודד, תקשיב, תגיע דחוף, נפל מסוק לים'. לא הבנתי בהתחלה על מה מדובר. מסוק? הגעתי לים, לחוף סירונית, ומתברר שבאמת התרסק מסוק באמצע הים.
"הגענו אליו עם אופנוע ים, והיינו צריכים לחלץ את הנספים מהמסוק, ארבעה אנשים נהרגו שם. היו שתי גופות שצפו על המים, עד שהגעתי היו כבר מצילים שהוציאו אותן. הגיע אליי שוטר, אמר לי שעל פי רשות שדות התעופה היו במסוק ארבעה אנשים, והיינו צריכים לחלץ את שני הנספים הנותרים בעומק של תשעה מטרים.
"צללתי למטה עם משקפת וסנפירים, ומצאתי שני אנשים שעוד היו חגורים בחגורת בטיחות בתוך הריסות של המסוק. הייתי צריך לחלץ אותם ולהוציא אותם החוצה".
גופה בנחל
במקרה יוצא דופן נוסף, אחרק אף לקח חלק בפענוח של רצח כפול. לפני כעשור, אלי פחימה ביתר את בת זוגו ובתה, והשליך חלק מחלקי הגופות לנחל אלכסנדר. המשטרה, נעזרה אז במצילים מנתניה כדי למצוא את חלקי הגופות.
"אני זוכר שיום אחד הגיעו אלינו מהמשטרה ואמרו לנו 'תקשיבו, אמרו לנו שראו כף יד בנחל אלכסנדר, תגיעו עם חסקה ותעשו פטרולים בנחל'", משחזר, "אמרו לנו שאת כל חלקי הגוף מצאו, חוץ מכף היד והראש. הלכנו לשם אני ועוד בחור בשם ציון שדה, התחלנו לעשות פטרולים בנחל אלכסנדר, ומצאנו כף יד. פתאום אנחנו מוצאים עוד כף רגל, ועוד גוף. אחר כך התברר שאותו רוצח ביתר גם את האמא וגם את הילדה. אלה מקרים קשים, אתה לא ישן לילות שלמים אחריהם".
אחרי קיץ של קורונה, איך ההרגשה להתחיל עונה כמו שצריך?
"בשנה שעברה ההרגשה הייתה לא נעימה, אנחנו הרי חיים את החוף, את האווירה, את האנשים, לבוא לחוף שאין בו תנועה. הביאו אותנו בתור משגיחים לחוף. היינו צריכים לבוא להשגיח על הגולשים והשחיינים, אבל זו אווירה כבויה. עכשיו זו הרגשה עילאית, זה כיף לא נורמלי. זכינו ברוך השם לעבוד בעבודה שאנחנו קמים אליה בבוקר בכיף, וזה מדהים לראות את כל החופים מלאים שוב".
יש לך מסר לתושבים?
"לשמור על החופים שלנו נקיים, ולהורים שמגיעים לים עם הילדים - תשמרו עליהם. אנחנו מבקשים מכל המתרחצים שיגיעו רק לחופים מוכרזים, ובזמן שיש שירותי הצלה".
לעדכונים: חדשות נתניה
