מי שצעד במדרחוב של כיכר העצמאות בנתניה לפני שמונה חודשים, ויצעד בו שוב היום - כמעט ולא יזהה אותו. המקום שפעם היה הומה אדם עומד כעת כמעט שומם לגמרי. בעלי עסקים רבים כבר ויתרו, נשברו או קרסו כלכלית, ותלו שלטי "להשכרה" ו"למכירה" על התריסים המוגפים ועל חלונות הראווה. העסקים שעוד הצליחו לשרוד מנסים להשאיר את הראש מעל המים.
מגפת הקורונה, שהביאה איתה משבר כלכלי קשה, גרמה בעקיפין לסגירתם של עסקים רבים בלבה הפועם של נתניה - ובעלי העסקים שנותרו חוששים שהמצב רק ילך ויתדרדר.
להחזיק מעמד
"יש לנו עשר חנויות בבעלותינו בכיכר", מספר ויקי ולנסי, שותף בקבוצת הנדל"ן "ולנסי", "הרבה מהן לא מושכרות כרגע, בגלל הקורונה. שלוש חנויות כבר סגרו בגלל הקורונה, לשאר החנויות אנחנו משתדלים לעזור כמה שיותר. באפריל נתנו להם חודש אחד חינם של שכירות. למרבה המזל, יש לנו עסקים כמו בית מרקחת, שעוד לא נסגרו כי הם נחשבים לחיוניים. אנחנו נותנים הנחות לכל מי שצריך, מושיטים יד. אבל זו תקופה קשה מאוד. אף פעם לא ראיתי כמות עסקים כזו שנסגרת, זה מפחיד".
"הגל הראשון של הקורונה היה מכה, אבל מהגל השני בכלל לא קמנו", אומרת ג'וליה כהן, שמשפחתה סגרה לאחרונה את מסעדת "LA PLACE" בכיכר העצמאות, "המסעדות לא קיבלו כמעט עזרה מהמדינה. הסכום שאנחנו מקבלים הוא בהשוואה לשנה שעברה, אבל ההוצאות שלנו השתנו. הכסף פשוט לא מספיק. עבדנו ארבע שנים. היו לנו לקוחות, ואפילו לקוחות קבועים. עבדנו טוב יחד, כל המשפחה, ההכנסה הספיקה לנו. אבל בגל השני לא יכולנו לעמוד בהוצאות. החלטנו שאנחנו סוגרים סופית, ולא פותחים שוב".
קראו גם:
ג'וליה עלתה עם הוריה מצרפת לפני כ־15 שנה, והמשפחה עבדה בעסקי המסעדנות כל חייה. "המסעדה זאת הפרנסה היחידה שלנו", היא אומרת. "אבא שלי עבד כאן, אמא שלי, אח שלי עבד במטבח, אחותי ואני עבדנו כאן. ועכשיו אין לנו עבודה בכלל, גם בלי המסעדה. הכל סגור. איפה נמצא עבודה?"
איך ההרגשה, לסגור את העסק המשפחתי?
"עצוב מאוד. לא סגרנו כי רצינו לסגור, סגרנו כי היינו צריכים, בגלל המצב. אבל אלה החיים. אנחנו לא היחידים שסגרנו. קצת מבאס לדעת שבכל מדינה אחרת עוזרים לאנשים להרים את הראש. ופה, אולי עוזרים, אבל פשוט לא מספיק. תראה את המצב בשטח".
את חושבת שהמשפחה תפתח שוב מסעדה אחרי הקורונה?
"ממש לא. גם אחרי הקורונה, גם עוד שנה וגם עוד שנתיים. ההורים כבר לא נעשים צעירים יותר, ולפתוח מסעדה חדשה זו השקעה וזמן שהם לא יכולים להרשות לעצמם".
לצד מסעדות שנסגרו, כמו "LA PLACE", יש מסעדות בכיכר שמנסות לשרוד בדרך יצירתית. הבעלים של מסעדת "ויליאם", מקס פדידה, הפך לאחרונה חלק מהמסעדה שלו לקיוסק, שמותר להפעלה על פי הגבלות משרד הבריאות. "הפכתי חצי מהמסעדה שלי לפיצוצייה", מספר פדידה. "מה שנשאר מהמסעדה הפניתי למשלוחים, אבל אני אגיד לך את האמת, לא יוצא אפילו משלוח אחד. אנחנו מחכים ליום שישי, אנשים מגיעים ולוקחים טייק אוויי פה ושם, אבל אין יותר מדי פעילות במסעדה".
איך שורדים?
"חוץ מלשרוד אין פשוט מה לעשות. כבר השקעתי במקום. אני מחזיק את הראש מעל המים, וכשהמצב ישתפר אני מקווה למכור את המקום. אני כבר בן 80, אני מקווה מאוד שאחזיק מעמד עד אחרי הקורונה".
גם גיא גולן, הבעלים של מסעדת "סקוצמן" שפועלת בכיכר העצמאות מעל שלושה עשורים, מתקשה לשרוד את התקופה הקשה. "אנחנו לוקחים הלוואות והמדינה מכניסה אותנו יותר ויותר לברוך, במקום לתת לנו מענקים מספקים", אומר גולן. "הכיכר כרגע כמו במלחמה. ריקה, ללא אנשים. עסקים סגורים. מלחמת עולם שלישית. שכנים שלי סוגרים, עסקים שאני מכיר שנמצאים כאן שנים סוגרים. זה המרכז של העיר, וזה עצוב שזה מגיע למצב כזה".
מה אתה שומע מבעלי עסקים בכיכר?
"אנשים מתייאשים והולכים, זורקים את המפתחות. מה שהמדינה נותנת לעסקים זה לא מספיק אפילו לשלם חשבון חשמל. בסופרמרקטים אנשים יכולים להיכנס במאות, בבתי כנסת בעשרות, ובמסעדות אסור לנו להושיב אפילו לקוח אחד בחוץ. המצב פשוט מגוחך".
מה אתה חושב שיכול לעזור?
"אם פקחים ושוטרים יהיו קודם כל יותר אמפאתיים למצב. הנה, שמתי שולחנות וכסאות בחוץ כדי שאנשים יוכלו לחכות לטייק אוויי, עוד באישור, וקיבלתי דו"ח של 5,000 שקל משוטר, בלי התחשבות אפילו. הייתי בתל אביב, אנשים יושבים בשולחנות בחוץ ואוכלים, לא מדבר איתך על מחכים לטייק אוויי, בלי שאומרים להם שום דבר. רק התחשבות תציל את העסקים כאן, ומענקים אמיתיים מהממשלה".
תקופה מטורפת
"כיכר העצמאות, רחוב הרצל, ובכלל כל הרחובות הראשיים, אלה מקומות שסבלו באופן מאוד משמעותי בתקופת הקורונה", אומר מנחם אילוז, יו"ר התאחדות בעלי העסקים והעצמאים בנתניה, "אני קורא לתושבי העיר לפעול בדיוק כמו שאני פועל בימים האלה, ולבצע את כל הקניות, הכי מינוריות שיש, בעסקים מקומיים ולא ברשתות גדולות. זאת כדי לנסות לעזור לעסקים, שרובם זה חברים או שכנים שלנו, לשרוד את התקופה המטורפת הזאת. אם אתם קונים לחם וחלב במכולת במקום בסופר, זה עוזר לבעל העסק לקנות את הבגד הבא או את המשחק הבא לילדים שלו.
"תושבי נתניה צריכים לקנות רק מחנויות רחוב ועסקים מקומיים - לא מרשתות ולא מקניונים. חשוב להוסיף שאני באמת מעריך את העבודה קשה של עיריית נתניה בזמן הזה, של ראש העירייה שפועלת לילות כימים וכל הגורמים העירוניים שפועלים בחירוף נפש כדי לעזור לעיר. לצד זה, חשוב מאוד שתהיה הבנה של המצוקה, שיינתנו התראות לפני דו"חות מטורפים של חמש או עשרת אלפים שקל, שיכולים להיות המכה האחרונה לעסק. אני קורא לכוחות האכיפה להיות קצת יותר מתחשבים וללכת לקראת העסקים".
אין לדעת כיצד תיראה כיכר העצמאות בתום משבר הקורונה, אך דבר אחד בטוח - בעלי העסקים שאיכשהו הצליחו לשרוד את הסגר הראשון והשני, כבר לא אופטימיים. "מה שאנחנו רואים זו רק ההתחלה", אומר המסעדן גיא גולן, "הרי יש פה ושם חסכונות, ופה הלוואות, ושם קצת מענקים, ואנשים עדיין איכשהו שורדים. גם אני איכשהו שורד. אבל עוד כמה חודשים כל חנות שנייה פה תהיה עם שלט "להשכרה" או "למכירה". הקורונה אולי יכולה להרוס את הבריאות, אבל הממשלה הורסת לנו את הפרנסה".
כל העדכונים - חדשות נתניה
