בין אלפי המפגינים בנתניה נגד הרפורמה במערכת המשפט בולטת, מדי שבוע, קבוצת בני נוער. הם יוצאים לצמתים עם שלטים, לוקחים חלק פעיל בהפגנות, מגיעים לכנסת ומגייסים חברים למחאה. רגע לפני פתיחת שנת הלימודים מצהירים המפגינים כי המחאה לא תישאר מחוץ לכותלי בית הספר.
אחד הבולטים בהם הוא עומר ילין בן ה-17 מנתניה, תלמיד כיתה י"ב בבית הספר רמות ים במכמורת במגמת ערבית ומדעי המחשב. מזה חצי שנה הוא מגיע יחד עם חבריו להפגנות בנתניה, ואף הקים את מטה הנוער בעיר במסגרת ארגון "עכשיו נתניה''. הוא מצלם, מעלה רחפן ומתעד את הרגעים שלדבריו, "עוד יירשמו בדפי ההיסטוריה''.
"התחלתי להיות מעורב לפני חצי שנה'', הוא מספר. "זה קרה כי ראיתי מה קורה במדינה והבנתי שזה לא הגיוני שהנוער לא פעיל בזה, במיוחד כי מה שקורה יכול להשפיע על העתיד שלי. אנחנו אלה שנצטרך לציית לחוקים האלה וזה לא הגיוני בעיניי. למשל, כל הדרת הנשים, אפליה של נשים וקהילות כמו הלהט"בים, זה משהו שלא הגיוני בעיניי שקורה, כי אנחנו מדינה דמוקרטית, מערבית ומתקדמת".
ילין ממשיך: "בעיניי כל השינויים שקורים פה ישפיעו לא רק על הדור שלנו אלא גם על דור ההמשך. לדוגמה מפריע לי מה שקורה עם הרכבת הקלה. אני מחרים אותה כי אני לא חושב שאמונה של מישהו אחד צריכה להשפיע עליי. אני מאמין שאפשר לחיות ביחד, אבל כל אחד צריך להתחשב באחר''.
להפגנה הראשונה הוא הגיע עם ההורים. "מאז אני כבר מגיע עצמאית, כחלק מקבוצה של המחאה בנתניה שאני התחלתי פה בעיר, במרץ האחרון. הגעתי לזה אחרי שראיתי שאין הפגנה של בני נוער בעיר בה אני גר. ביקשתי להקים עמדה ואישרו לנו. עכשיו אני אחראי על ההפגנות של הנוער בעיר. אני מגיע עם ציוד וממש מקים עמדה בה מחלקים חולצות ושלטים, וממש מסבירים על מה אנחנו מפגינים. בנוסף, אני מצלם את הנאומים וגם מעלה רחפן".
לדבריו, בימים לא חמים מצטרף אליו גם סבו בן ה-88 ויושב איתו כשהוא מחזיק דגל ושלט. "סבא שלי עושה את זה בגילו כי חשובה לו המדינה וחשוב לו העתיד שלי, וזה מדהים בעיניי''.
ילין מודע לגודל האחריות שלקח על עצמו. לדבריו, ימשיך להפגין גם בזמן הלימודים. "אני מודע לכך שחלק מהנוער נחשב למנותק, וחלק מהם אפילו אומרים: 'זה לא קשור אליי. אני לא רוצה להתעסק עם זה', אבל זה לא מפריע לי. אני אמשיך להשקיע ולהתעסק בזה, גם בגלל שאני אחראי על כל מיני דברים שקשורים להפגנות וגם בגלל שזה כבר חלק ממה שאני עושה, כמו להיות פעיל בתנועת הנוער. אפילו הכנתי פעולה אחת בנושא הרפורמה שהתכוונתי להעביר לשכבת ח', לחניכים שלי. להסביר להם. כי אני פוגש בהפגנות חבר'ה צעירים מאוד שמבינים מה קורה ויוצאים להפגין, ולדעתי זה חשוב שגם חבר'ה בגיל צעיר יבינו כמה זה לא בסדר מה שקורה פה".
קראו גם:
איך זה משפיע על חיי החברה על הלימודים?
"זה לא מפריע לי לחיי החברה כי רוב החברים שלי יוצאים כמוני להפגין ומי שלא, לא עושה מזה עניין. בנוסף, למזלי, גם בבית הספר מקבלים את זה. אולי כי חלק מהמורים שלי גם יוצאים להפגנות. אגב, היו כמה ימים שלא הגעתי כי הלכתי להפגנות וגיליתי שרוב המורים לא עושים מזה עניין, למרות שכן היתה מורה שכעסה על זה שאנחנו לא מגיעים בגלל זה, אבל תמכו בנו, אז זה הסתדר. אגב, חשוב לי לציין שאני חרד שההגבלות והשינויים האלו עלולים להיכנס לתוך בית הספר ולהשפיע גם על תכני ספרי הלימוד שלנו, ולכן אם דבר כזה קורה, אני חד-משמעית הולך להפגין. מגייס חברים, מסביר להם, כי למרות שלהרבה חבר'ה בגילי אין כוח להתעניין או להתעסק בזה, לקרוא או להבין מה קורה, אני דווקא כן אשב להסביר להם. מה אפשר לעשות נגד זה ואיך זה יפגע בנו כנוער בעתיד".
