למה נתניה?
"אני נולדתי בנתניה, עזבתי אותה כשהייתי ילדה וחזרתי בסביבות גיל 18, ואני כאן עד היום. אני מאוד אוהבת את העיר. היא מלאה בתרבויות, אוכל מהמם, נגישות לכל מקום ויותר אוורירית מאשר תל אביב, יש לנו כאן הכול"
1 צפייה בגלריה
איילת שבו
איילת שבו
איילת שבו
(צילום: שי אשכנזי)
משהו מיוחד שקרה לך?
"אני עובדת כאדריכלית ומעצבת פנים כבר כ-15 שנה, וגם עוסקת בייבוא מלא של תכולת בתים מחו"ל, מה שחוסך הרבה כסף ללקוחות. בעבודה שלי, בסגנון שלי אני מתחברת למוטיב נקי, קלאסי ומודרני, אבל כמובן מתאימה את הבתים שאני מתכננת לרצון הלקוחות שלי. השתתפתי בעיצוב רשת 'ללין', מסעדות ה'דרבי בר', רשת ה'ביר שופ', בתים של אנשים מוכרים כמו אייל ברקוביץ', אירית רחמים, יוני רועה ועוד. משהו מיוחד שקרה לי, זה שלפני כמה חודשים נכנסתי לפרויקט ששמו 'אפטר', שעוסק בשיפוץ ביתה של אשת יחסי הציבור ציפי רומנו, שנעשה מול המצלמות ומופיע ביוטיוב כסדרת רשת. בזמן שאני מעצבת ומשפצת את ביתה, ציפי חווה באותו הזמן שינוי תפיסתי, ועוברת תהליך אישי ונפשי, ובזמן שאני שוברת אצלה קירות, ציפי בהקבלה בונה לעצמה את היסודות הנכונים יותר לחיים שלה. שיפוץ הבית יסתיים באפריל, ואתם מוזמנים לצפות בינתיים בפרקים שעלו לרשת".
מה הכי גרוע כאן?
"אין כאן מספיק מקומות בילוי לדעתי, חיי הלילה כאן לוקים בחסר. אין לנו הרבה פאבים או דאנס-ברים טובים, וגם מסעדות ממש טובות קשה למצוא"
מה נתנייתי בעינייך?
"נתנייתים הם אנשים חמים, כאלה שאוהבים לתת חיבוק טוב. לרוב נתנייתים הם כאלה שגם ההורים והמשפחה שלהם גרים כאן, וזה כמו קיבוץ אחד גדול לדעתי, שכולם מחבקים את כולם ועוזרים אחד לשני"
עם מי היית רוצה לשבת לדרינק?
"אם היה אפשרי, הייתי רוצה לשבת עם אדריכלית העל זאהה חדיד, שנפטרה לפני כמה שנים. היא הייתה אישיות מרתקת, ומישהי שהערכתי מאוד את עבודתה וחונכתי על הפרויקטים וכל הדברים המדהימים שהיא עשתה"
מה המקום האהוב עלייך בנתניה?
"אולי זה יישמע מצחיק, אבל סניף ה'ארקפה' באזור התעשייה בעיר, ברחוב בני גאון. מי שרוצה לראות אותי, כנראה יצליח לתפוס אותי שם. אני הולכת לשם לפחות כמה ימים בשבוע, אם זה לשבת שם או לקחת טייק אוויי. זה הבית השני שלי, אני לקוחה קבועה, והם יודעים להכין את הקפה שלי בדיוק כמו שאני אוהבת ורוצה"