למה נתניה?
"מגיל שלוש אני בנתניה. אני חושבת שמדובר באחת הערים היפות בישראל, והדבר שאני אוהבת בעיר זה שמשקיעים בתרבות ובאומנות, ושלאנשים כאן אכפת מאוד אחד מהשני".
משהו מיוחד שקרה לך?
"שנים עסקתי בתחום הגינון, אבל בשנים האחרונות נכנסתי יותר לתחום האומנות והיצירה, שתמיד היה בנשמה שלי. ניגשתי לאנשים בעירייה ואמרתי להם שהרצון שלי הוא להפוך את נתניה לעיר מאיירת ומייצרת, כמו מונמארטר בצרפת. בשנתיים האחרונות אני דואגת לאמנות ברחובות הרצל ותל חי בעיר, וחשוב לי לחשוף את כל האומנים בנתניה. כל תושבי העיר שמגיעים למתחם הציור שלי ברחובות האלה ושומעים מוזיקה ברקע, כבר מכירים ויודעים שאני שם, מקבלים ממני חומרים ומציירים בחיוך על גבי דפים וקנוואסים, והכול בחינם".
מה הכי גרוע כאן?
"הייתי רוצה שהעיר תהיה פתוחה גם בשבתות, ותציע יותר לאנשים צעירים. מפריע לי שבשעה מוקדמת סוגרים את העיר ובסופי השבוע הרוב נעול. הייתי רוצה עיר אורבאנית שחיה 24 שעות כמו תל אביב, ושלא בשעה 10, 11 בלילה העיר תינעל. שלפחות רחוב אחד יהיה פתוח".
מה נתנייתי בעינייך?
"בית פתוח עם לב חם. הנתנייתים הם אנשים חמים מאוד, שתמיד מחייכים, וזה משהו שלדעתי לא תמצא בערים אחרות, ממש כמו משפחה".
עם מי היית רוצה לשבת לדרינק?
"עלוית פרוינד, אחראית מנהלת מרכז העיר בנתניה. היא אומנית בנשמה שמשקיעה בנראות של העיר, וזאת מישהי שהייתי שמחה מאוד לשבת איתה וללמוד ממנה".
מה המקום האהוב עלייך בנתניה?
"הטיילת של נתניה שמשקיפה לים. זה מקום שאני אוהבת להסתובב בו, בעיקר בבקרים, וזה תמיד עושה לי מצב רוח טוב".
