בימים הקרובים יגיע לקיבוץ בארי הריהוט החדש שחיים ילין רכש במקום זה שחרב במתקפת ה-7 באוקטובר. בשבועות האחרונים הוא מתנהל בין הבית בבארי לבין מקום מגוריו הזמני בתל-אביב, ומייחל לרגע שבו יוכל להגיע הביתה פעמיים בשבוע, להישאר לישון במיטתו ולבשל משהו במטבח שלו. החלונות ודלתות הבית כבר תוקנו, וגם המרפסת האחורית שניזוקה קשה תשופץ בסופו של דבר.
3 צפייה בגלריה
חיים ילין
חיים ילין
חיים ילין
(צילום: הרצל יוסף)

מי שהיה ח"כ מטעם יש עתיד וראש המועצה האזורית אשכול, ואחרי מתקפת החמאס הפך לאחד הקולות הרגישים והמחזקים ביותר הנשמעים כאן אומר: "הלוואי שיכולתי לראות חמש שנים קדימה. החזון הוא משהו הרבה יותר גדול, יותר ירוק ויותר חזק ממה שהיה לנו. היעד הוא חיזוק הקהילה והקמתה מחדש, וההנהגה צריכה להאמין שבסופו של דבר נגיע ליעד הזה מהרבה דרכים".
אתה אופטימי.
"זה בדי.אנ.איי שלי. יש ימים שבהם אני אומר לעצמי שלא הייתי צריך לקום, אבל אני ממשיך לעשייה שעושה לי טוב. אני לא חושש מעצב ומקושי, הם חלק מהחיים, אבל אני לא נותן להם לנהל אותי. הפלא הגדול של הימים האחרונים הוא הדור הצעיר, שלקח פיקוד על בארי. 50 צעירים מפעילים את כיתת הכוננות, עוסקים בחקלאות, מנהלים את החמ"ל ומתאמים בין החקלאים למתנדבים. בחדר האוכל של הקיבוץ אוכלים מדי יום 350 איש, ויש הרבה צעירים שעבדו כשכירים בדפוס בארי כדי לממן טיול בחו"ל, ועכשיו חזרו לעבודה. לא בגלל הכסף, אלא בגלל החיבור לקיבוץ וצעירים האחרים".

3 צפייה בגלריה
קיבוץ בארי אחרי הטבח
קיבוץ בארי אחרי הטבח
קיבוץ בארי אחרי הטבח
(צילום: גדי קבלו)

לחזק את החוליה החלשה


לילין אין ספק שהדבר הקריטי לבנייתו המחודשת של העוטף הוא הביטחון. "אם בעזה עדיין יהיה טרור, אפשר כבר עכשיו להעביר את הגבול לנתיבות ומשם לאופקים ולבאר שבע", הוא אומר. "בתפיסה שעליה גדלתי, אם אנחנו התלם האחרון של מדינת ישראל, אבוי לנו אם לא נשמור עליו. אנחנו יודעים לעשות את זה, אבל צריך שבצד השני של הגבול לא יהיו מחבלים ולא חמאס ולא ג'יהאד, ולא אף אחד שמאיים על מדינת ישראל או על האוכלוסייה בישראל".
וכרגע מבחינתך עושים את הדבר הנכון?
"אני לא ביטחוניסט, אני מקווה שזה הדבר הנכון שיחזיר את כולנו הביתה. ואני מתכוון גם למשפחות עם ילדים, שהן החולייה החלשה ביותר כרגע, וכנראה תמיד יהיו. ואם הן לא יחזרו, בארי תהפוך להיות בית סיעודי עם פאב. לצעירים יהיה פאב, לנו יהיה בית סיעודי ובאמצע לא יהיה כלום, לא מערכת חינוך ולא ילדים צוהלים במגרשי משחקים. אבל אני לא מאמין שזה עשוי לקרות, אני אופטימי שיסיימו את העבודה".
מה אפשר לעשות כרגע לטובת חיזוק הקהילה המפוזרת ברחבי הארץ?
"אסור ללחוץ על המשפחות, צריך לאפשר להן לקבל החלטות בזמן המתאים להן. כרגע יש משפחות בודדות שהתנתקו מהקהילה, חלקן איבדו מישהו באירוע והן צריכות שקט, וזה בסדר. הנהגות הקיבוצים חוששות שהכול יתפרק, אבל לא יתפרק כלום. לא צריך לפחד, צריך להאמין שיש גרעין מרכזי שיחזור, ולאט לאט יחזרו גם אחרים, בעזרת תוכניות של גרעיני שירות ובנים חוזרים.
"צריך לבנות קהילה ולא רק קיבוץ. זו תהיה קהילה אחרת כי חסרים אנשים, אבל במהותה היא תמשיך להיות קיבוץ עם ערכים של סולידריות ונתינה. בעבר משפחות המתינו שלוש שנים כדי להיכנס לבארי, אולי עכשיו כדאי לעשות הרחבות או בתים להשכרה. זה לא יקרה בתוך שנה, צריך סבלנות. ויהיו גם משפחות שלא יחזרו, וזה בסדר".
ומה בעניין השיקום הפיזי?
"מתחילים מיישוב ביניים עד בניית הישוב מחדש, ואז מתכננים שכונות חדשות שלא יזכירו את אלה שהיו בעבר. צריך קודם להבין מה רוצים ואז להביא מתכננים. ובינתיים מתוך המשבר רואים ניצנים של משהו אחר: אחרי שהכל היה שרוף בא הגשם הראשון ועשה את שלו ובקרוב נראה את הכלנית הראשונה, ונראה את החיטה נובטת.
"כשאני חושב על בארי אני מתגעגע לדברים הכי פשוטים - לחברים, לדשא, לרכיבה באופניים. כשנחזור כקהילה אני מעריך שיהיו שני רגעים קשים – הרגע שבו נקלוט שיותר מ-90 חברים לא יהיו יותר בחדר האוכל ובמדרכות. והרגע שבו נעביר את הנרצחים בשיירה מכובדת מבתי העלמין הארעיים לקבורה בבארי".

קראו גם:

הערכתך לסיום המלחמה?
"יש פה גם שעון מדיני, לכן אני מעריך שהמלחמה תמשך בעצימות גבוהה עוד חודש לפחות, ואז יהיה לנו חומת מגן 2. כלומר הצבא ימשיך לשמור על גבולות ישראל וייכנס בכל פעם שמישהו ירים את הראש, וזה יהיה תהליך של שנה לפחות. וצריך לזכור שגם הדיכאון מדבק וגם האופטימיות מדבקת, והאופטימיות צריכה לנצח".


בונים מחדש


ביום שני 25.12 תקיים קבוצת "ידיעות תקשורת" ועידה מיוחדת בנושא "חידוש העוטף: עסקים, קהילה וחברה". בוועידה ישתתפו ראשי רשויות, בעלי ובעלות עסקים, ולצדם מומחים בתחומי בריאות הנפש וחוסן חברתי, אנשי ביטחון ומדיניות. באירוע יתארחו בעלי מפעלים מהדרום והצפון ונשמע כיצד בונים מחדש עסק בימים של חל”ת, מילואים ואיומים ביטחוניים.
עוד נעסוק במגוון הנושאים מהם בנוי חוסן קהילתי ולאומי והדרכים הנכונות לבנות מחדש קהילות שיתפרקו. איילת נחמיאס ורבין, העומדת בראש הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית, תדבר על ריכוז עבודת השיקום והטיפול בנפגעים. נעסוק גם בבנייה הפיזית הנדרשת כדי להפריח מחדש את הנגב המערבי.
הוועידה תתקיים באוניברסיטת רייכמן, ויפתח אותה נשיא האוניברסיטה, פרופ’ בועז גנור. הקהל הרחב מוזמן, הכניסה חופשית בהרשמה מראש בקישור הזה.