בשבוע שעבר נערכה אליפות ישראל בשחייה לבוגרים ולנוער. בתחרות השתתפו 890 שחיינים מ-67 אגודות מכל הארץ. בניקוד המצטבר של האגודות הגיעה "הפועל דולפין נתניה" למקום הראשון בקטגוריית הבוגרים, וזכתה בתואר אלופת המדינה. "זה כמו שמכבי נתניה תזכה באליפות ליגת הבוגרים בכדורגל. זה הישג משמח מאוד לשחייה בעיר, עם מדליות ותצוגה יפה", אומר סימון דוידסון, שהקים את אגודת "הפועל דולפין נתניה", ושבשבוע שעבר קיבל מהעירייה תעודת הוקרה על פועלו. בקטגוריית הנוער, זכתה האגודה במקום השני, בפער קטן מהמקום הראשון.
הישגים ושיאים
דוידסון משמש כיום יושב ראש איגוד השחייה בישראל. ב-1992 הוא הקים את בית הספר "דולפין" לשחייה, שלמדו בו מאות תלמידים במשך השנים, אבל הוא לא היה בית ספר תחרותי. בשנת 1998 דוידסון מונה למאמן הראשי באגודת "בני הרצליה", ועבד שם במשך כ-13 שנה. "בכל הזמן הזה 'דולפין' עדיין עבד, אבל הוא לא היה יכול להפוך לגוף תחרותי", מספר דוידסון. "היה לי הסכם עם בני הרצליה, שכל עוד אני מאמן שם, לא יוכל להיות לי גוף תחרותי נוסף בנתניה. אז כל השחיינים הטובים מנתניה עברו להרצליה, והיו הרבה כאלה. למעשה, השחיינים הכי טובים של בני הרצליה היו מנתניה".
מתי חל השינוי?
"בשנת 2007 הפסקתי לאמן ועברתי לעולם העסקים. הקמתי את הקאנטרי קלאב 'קולג'ים' בנתניה, והחלטתי להחיות את השחייה התחרותית בעיר, שלא הייתה קיימת באותן השנים. הפכתי את בית הספר 'דולפין' לגוף שחייה תחרותי ששמו 'הפועל דולפין נתניה'. כל השחיינים הטובים שהיו בהרצליה חזרו הביתה לעיר. בשנת 2016 מוניתי ליושב ראש איגוד השחייה בישראל ולחבר הוועד האולימפי, אבל היה ברור שבית הספר ימשיך לתפקד. אז כיום אני לא בעל זכות חתימה, אבל האגודה הזאת היא כמו ילד שלי, והיא יקרה לי מאוד. היום הפועל דולפין נתניה הוא הגוף החזק והגדול ביותר בישראל בשחייה תחרותית. האגודה מונה 950 שחיינים, 200 מהם שחיינים תחרותיים שמגיעים לרמות הגבוהות ביותר".
כמה מהשחיינים באגודה הם מנתניה?
"90 אחוז נתנייתים. שתי שחייניות מהאגודה, קרן זיבנר וזוהר שיקלר, ייצגו את ישראל באולימפיאדה הקודמת. באולימפיאדה הבאה יהיו גם כן שני שחיינים, ככל הנראה. האגודה מביאה את השחיינים להישגים ולשיאים, אבל בסוף, בלי מתקן אימונים אי אפשר להתקדם".
במהלך הריאיון, דוידסון חוזר כמה פעמים לנקודה הכואבת מבחינתו: העובדה שבנתניה אין בריכת שחייה עירונית, שתוכל לשמש את האגודה. השחיינים של המועדון מתאמנים בווינגייט, בחוף הירוק, באביחיל, בקולג'ים, בקאנטרי פולג ובמקומות נוספים. "איפה שיש מים, אנחנו מתאמנים. זאת בעיה חמורה, שבעיר גדולה כמו נתניה, שיש בה אגודת שחייה חזקה כל כך, אין בריכה. יש מתקן לכדורגל, לג'ודו, לכדורסל, אבל לענף הכי מצליח והכי גדול בעיר, עם הפוטנציאל הכי גדול, אין מתקן. הילדים שוחים יום אחד בחוף הירוק, יום אחד בווינגייט, יום אחד בקולג'ים ויום אחד אין בכלל אימון, כי בווינגייט יש אירוע וסגרו את הבריכות. אם יש בריכת שחייה לערים כמו חיפה, ירושלים, בת ים, קריית ביאליק, קריית שמונה ואחרות, גם בנתניה זה צריך לקרות. לבנות בריכה זה לא המון כסף, זה פחות מבניית אולם ספורט. זה פשוט עניין של החלטה".
דוידסון חוזר ומציין, כי עיריית נתניה תומכת באגודה בדרכים אחרות, שאחת מהן היא סיוע כספי בשכירת הבריכה במכון וינגייט. "בריכת וינגייט היא הבריכה הכי יקרה בישראל. עלויות שכירת הבריכה יכולות להגיע למיליון שקל בשנה, ובלי תמיכה של העירייה, האגודה לא הייתה יכולה להתקיים. אבל עדיין, זה לא פתרון. גם אילו לנו היה כל הכסף בעולם לשכירות, אנחנו אורחים שם. האגודות הן ברירת המחדל של מכון וינגייט.
"בראש סדר העדיפויות נמצאים האיגודים: איגוד השחייה, איגוד הכדורמים ואיגוד הטריאתלון, והם תופסים את רוב השעות. השאריות הולכות לאגודות. אגודת הפועל דולפין נתניה צורכת הכי הרבה שעות ומשלמת לווינגייט הרבה מאוד כסף, אבל מקבלת יחס הפוך. מתי שהם רוצים הם מבטלים לנו אימונים ומשנים תוכניות. זה משגע את ההורים ואת המערכת. בספטמבר, למשל, אחת הבריכות נכנסת לשיפוץ של כחצי שנה, ולשחיינים לא יהיה איפה לשחות. קרו מקרים בעבר, שהתאמנו בים במקום בבריכה, וזה נורא. כשתהיה בריכה של האגודה, תהיה תוכנית מסודרת וקבועה שלא תשתנה. לשחיינים יהיה מקום משלהם, עם לוקרים, והם יוכלו להרגיש בו בבית ולא אורחים".
רואים הצלחות
תמיכה עירונית נוספת באה לידי ביטוי בפרויקט כיתת השחייה בבית הספר היסודי "רבין". "זהו פרויקט ייחודי ויוצא דופן בישראל, שהחל לפני שבע שנים, בתמיכת ראש העירייה. בכל שנה 20 ילדים מתקבלים לכיתה הזאת, מתוך 200 ילדים שנבחנים. מכיתה א' ועד כיתה ו' הילדים מגיעים להתאמן בבריכה פעמיים-שלוש בשבוע, כחלק מהמערכת הלימודים, במימון העירייה. השחיינים בפרויקט מקבלים את כל מה ששחיין צעיר צריך לקבל כדי להתקדם. אנחנו מטפחים את הילדים האלה כדי שיגיעו להיות שחיינים אולימפיים, וזה הרי לא קורה ביום אחד. אני רוצה להקים כיתת שחייה כזאת גם בדרום העיר, ואני מקווה שיהיה תקציב לזה בשנה הבאה".
מה השתנה באיגוד השחייה, מאז שמונית ליושב ראש?
"שיניתי את כל המערכת הארגונית והמקצועית. קיבלתי ארגון עם חשש לפירוק, ונדרשו שנתיים לתקן את הליקויים. החלפתי את צוות המאמנים, והבאתי מאמן איטלקי ומאמן אמריקאי, שאימן בעבר את נבחרת ארצות הברית, והוא אחד המאמנים הטובים בעולם. התחלנו לטפח את המאמנים בארץ, ולשלוח אותם להשתלמויות במקומות הטובים בעולם, ולתחרויות בין-לאומיות. אחת הבעיות של הספורט בישראל היא שהמאמנים פה חושבים שהם יודעים הכול, וזה לא נכון. צריך ללכת וללמוד אצל הטובים ביותר. היום רואים את ההצלחות של השינוי הזה".
מדוע אתה מקדיש את כל העשייה שלך לקידום ולפיתוח תחום השחייה בארץ?
"עליתי לארץ מליטא, ושני ההורים שלי רופאים. היה להם חשוב שאהיה במסגרת טובה מבחינת הבריאות שלי ומבחינת הסביבה שהיא מספקת. גדלתי בשחייה, שזאת המסגרת החינוכית הכי טובה שיכולה להיות. מה שאפשר להשיג במערכת ספורטיבית, אי אפשר להשיג באף מקום אחר. ילדים שגדלים במסגרת ספורט בריאה ואיכותית, הופכים להיות ילדים אחרים לגמרי, ילדים מדהימים. בזמן שהחברים שלהם בטלפון ובמחשב כל היום, או מסתובבים ברחובות, השחיינים נמצאים במערכת אימונים מסודרת. אין להם זמן לשטויות, ולכן הם גם תלמידים מצטיינים. היום יש לנו חמישה שחיינים, שקיבלו מלגת לימודים מלאה בקולג' בארצות הברית, בזכות השחייה. זאת הסיבה שאני עושה את זה, ומאמין בזה כל כך".
מה המטרות שלך להמשך?
"יש לי חלום לאומי, שבאולימפיאדת פאריז ב-2024 שחיין ישראלי יעמוד על הפודיום. שחייה ואתלטיקה הם שני התחומים שהכי קשה להגיע בהם לפודיום במשחקים האולימפיים. אנחנו עושים מהלכים כדי שזה יקרה, ומתחילים לנוע בכיוון הזה. ברמה המקומית, כמו שכבר אמרתי, אני מייחל שתיבנה בריכה בעיר. זה יהיה נס שירים לחלוטין את הענף בנתניה, ויכפיל את מספר השחיינים בה. כשתהיה בריכה, יהיה אפשר להניע תוכניות פיתוח אדירות שהיום לא ניתן לעשות אותן".
מעיריית נתניה נמסר: "ראש העירייה גאה ומעריכה את הישגי הפועל דולפין נתניה ואת העומד בראשם, סימון דוידסון, שאישיותו המיוחדת תורמת להישגי הקבוצה. סימון הוא גם יו"ר איגוד השחייה, ובלי ספק אחד המובילים בתחום השחייה בישראל, וגאוותנו על כך. כמו כן, עיריית נתניה בחרה לפתח מגמת שחייה מקצועית בבית הספר רבין. עוד נציין, כי בנתניה יש מתקני ספורט מובילים, וגם נושא הקמת בריכת שחייה עירונית נמצא על סדר היום".
