השימוש במקלט השכונתי, מס 71, בשכונת טוברוק בנתניה, הועבר באחרונה לידי זרם חרדי, וזה הופך אותו לבית מדרש. הציבור החילוני, שביקש בעבר להשתמש במקום לצרכים קהילתיים אחרים וסורב, כועס. עצומה להוצאת "הפולשים", כהגדרתם, כבר נכתבה ונאספו עשרות חתימות.
1 צפייה בגלריה
מקלט המריבה. צילום: אילת שמעוני
מקלט המריבה. צילום: אילת שמעוני
מקלט המריבה. צילום: אילת שמעוני
"השתלטותם הפתאומית של גורמי חוץ גרמה לסערה גדולה בשכונה, ולכדי שנאת אחים ממש, בין קומץ חרדים הגרים כאן לבין רוב התושבים", מתאר תושב השכונה. "מדובר בשכונה חילונית עד מסורתית, שמרבית תושביה מתנגדים בתוקף לפתיחת תלמוד תורה במקלט השכונתי".
התושבים טוענים, כי מספר החרדים בשכונה זניח, ושהעירייה במשך שנים רבות לא קידמה במקלט שום פעילות לטובת כלל הציבור.
לפני כחודש פינתה המשטרה את הגורמים החרדיים, אך השבוע גילו תושבי השכונה כי אלה חזרו.
"המחלוקת איננה בעניין דתי, אלא על עצם השתלטות גורמי חוץ, בלי שצורכי הציבור יובאו בכלל בחשבון, ובלי שהתכנים יתאימו לכלל התושבים: חילוניים ומסורתיים כאחד, נשים, ילדים, קשישים ובני נוער", אומר אחד התושבים.
אילת שמעוני, תושבת השכונה: "יש לנו מקלט לשעת חירום. בחלק מהשנים הייתה שם פעילות, זה נקרא מועדון 'רעות'. היו חוגים וקייטנה לילדי השכונה. לאחר מכן זה נסגר מפאת חוסר בתקציבים. פתאום ראינו קבוצת של חרדים נכנסים ויוצאים. שאלנו לפשר העניין, אמרו לנו שהם באו ללמוד, והם יתקנו את הדליפה בשירותים. אמרתי להם שזו פלישה, והם ענו שיש להם אישור. יותר מ-80 אחוזים מתושבי השכונה אמרו שהיו מעוניינים בפעילות אחרת במקום, אולי לגיל השלישי".
השבוע הגיעו נציגים מהעירייה לדבר עם התושבים. "הם אמרו לנו, שהחרדים יוצאו מהמקלט. נבחן אתכם יחד מה הצרכים של הקהילה פה, ונפעל לטובתכם. אני מקווה שכך יהיה. ימים יגידו", אומרת שמעוני.
מהעירייה נמסר כי "הנושא בבדיקה".