ביום שישי הבא יקיימו חברי קהילת הלהט"ב וארגון "גאווה" בנתניה מצעד מחאה. במקום לציין את חודש הגאווה בפעילויות למיניהן, הם ייצאו לרחובות, בעקבות ההחלטה לבטל ברגע האחרון את הפנינג הגאווה, שתוכנן להתקיים בכיכר העצמאות בעיר.
שינוי התוכנית נעשה לאחר שחברי "גאווה" בעיר, ארגון הגג של הקהילה הגאה בנתניה, ביקשו לקיים מצעד גאווה, אך נענו, לטענתם, כי מוטב להתחיל בצעדים קטנים. חברי הקהילה הלהט"בית בעיר הסכימו לוותר על המצעד, לטובת קיומו של הפנינג בכיכר העצמאות, בליווי דוכני אומנות ואוכל, אומני בועות ועמדות הסברה. לדברי החברים, פרטי האירוע כבר כמעט נסגרו, אלא שאז החלו להישמע במערכת הפוליטית המקומית קולות נגד האירוע. לדברי גורמים בעירייה, הופעל על ראש העירייה, מרים פיירברג-איכר, לחץ אדיר בשמם של רבנים למיניהם, לא לקיים את האירוע.
לא חוזרים לארון
בעקבות ביטול האירוע בכיכר העצמאות פרסמו חברי הקהילה הודעה על קיום מצעד גאווה מחאתי ראשון בנתניה. "השנה רצינו לעשות מצעד גאווה בנתניה, מצעד ראשון בעיר, לאחר שנעשו כמה ניסיונות גם בשנים קודמות. תמיד זה נפל בגלל בעיות מול העירייה. פנינו מיד אחרי הבחירות לכמה חברי מועצה, שיעזרו להרים את הכפפה. טלי מולנר ושירי חגואל-סיידון אמרו שמוטב ללכת בצעדים קטנים, עם אירועים קטנים. בסופו של דבר, הוחלט לערוך אירוע בכיכר המרכזית של נתניה", מספרת מעיין מ"גאווה" בנתניה. "ביקשו מאתנו לא לעשות מסיבה, לא להביא אלכוהול, לא להרים במה, לא לעשות מופעים. מה כן נעשה? החלטנו לעשות אירוע הסברתי. דברים שמתאימים לילדים ולמשפחות: בועות סבון, איפור פנים, עמדות תמונות צבעוניות ודברים חמודים. העירייה אמרה שתיתן לנו את המסכים של כיכר העצמאות, לצורך הקרנת סרטונים. העירייה גם התחייבה לשלם על האבטחה. התחלנו לסכם עם ספקים והכול. כבר היו שרטוטים, איפה לתחום את האירוע, ולהגביל את כמות המשתתפים. כל מה שדרשו הסכמנו", אומרת מעיין.
אלא שלדבריה, אז הגיעה דרישה, שהאירוע לא יתקיים בכיכר העצמאות אלא במקום אחר. "הציעו את הרחבה מחוץ להיכל התרבות, ששם אין נפש חיה ביום שישי, או בתוך פאב, או בתוך מסעדת הבמבו-וילג' בחוף פולג — גם היא מקום סגור. הכול כדי להרחיק אותנו ממרכז העיר, בטענה שלא המתנ"ס ולא העירייה מוכנים לקחת אחריות על האירוע, מתוך פחד מתגובות אלימות. אז הבנו שהסיבה האמיתית היא לחץ מצד פוליטיקאים לא לקיים את האירוע בכיכר העיר, היכן שיש אנשים דתיים וחרדים. כדי לא לפגוע ברגשותיהם, רצו להעביר את האירוע מהכיכר. הסכמנו לכל דרישותיהם, אך לא הסכמנו לחזור בחזרה לארון".
חברי הקהילה החליטו לא לוותר, ולהתכנס בכיכר. "נעשה זאת בתאריך המיועד, 12/7, בשעה 11:00 בטיילת המעפילים", אומרת מעיין. "אנחנו עומדים לפעול בצורה מסבירת פנים, ולכן החלטנו לקיים את המסיבה בשעות שתיים עד חמש. אנחנו כן רוצים לכבד את השבת. יש בינינו גם הרבה דתיים ודתיות".
דרור, חבר הקהילה ואדם מסורתי, שמתגורר בעיר, אמר: "נתניה היא עיר בשליטה חרדית. בכל שנה רוצים לעשות בעיר מצעד ובכל שנה זה לא מתקיים. כל פעם זה מאכזב, וזה מצחיק שאני מתאכזב מחדש. אפילו בחדרה הקטנה יש כל שנה, ובנתניה לא. זה פשוט עצוב מה שקורה בעיר הזאת. העירייה תמיד מתקפלת מול החרדים. רצו לעשות את האירוע במקום סגור, לסגור אותנו, שאף אחד לא יראה חס וחלילה. אנחנו ממש לא מחפשים לעשות פרובוקציות. מתכננים מצעד בחוץ? נראה לך שזה יקרה? אני מוכן לחתום על זה שלא יהיה שום דבר".
"תגובה חשוכה"
חברות הקואליציה, טלי מולנר ושירי חגואל-סיידון, קידמו את האירוע, וקיוו לקיים לראשונה הפנינג נעים ומסביר פנים לטובת הקהילה. אך חברי מועצה, מהקואליציה: אבי סלמה ואלי דלל, וכן מהאופוזיציה, ביניהם יוני שטבון, עמדו על ביטול האירוע בכיכר העצמאות.
לדברי מעיין, כבר עתה נשמעו אזהרות ואיומים אלימים כלפיהם. "הפגנות נגד לא מפחידות אותי, זה שימוש נכון בדמוקרטיה", אומרת מעיין. "מפחיד אותי שמדברים על השלכת בקבוקי תבערה ואבנים לכיווננו, או על פגיעה בנו. למרות הפחד, אנחנו נגדיל את הפעילות, נצעד ונחיה. אני לא מוכנה לשמוע קולות שקוראים לשלול את קיומנו — זה לא לגיטימי".
המשנה לראש העירייה, חברת המועצה טלי מולנר, אומרת: "ברור שלאירוע מהסוג הזה יהיו מתנגדים ותומכים. לא ציפיתי לקבל תמיכה מלאה מחברי הקואליציה. אבל גם לא תיארתי לעצמי שבעיר שלנו תקום זעקה כזאת בגלל אירוע בכיכר. הייתי בהלם לנוכח ההיסטריה, הגיבו כאילו: שומו שמיים, עומד לקרות אסון לאומי. 'פגיעה בשמירת הצביון היהודי', 'שמירה על קדושת העיר'. אנשים באו ואמרו לי: מה עשית? בשביל מה התערבת? למה היית צריכה לקדם את הגאווה ולתת להם כוח? זאת תגובה חשוכה כל כך, שבחלק מהמקרים התביישתי שחלק מהדוברים הם חברים שלי. אנשים קיצוניים ממש".
לדברי מולנר, הכוונה הייתה לקיים אירוע קטן: "אמרנו שאולי מצעד זה מוגזם בנתניה, רצינו לעשות אירוע גאווה קטן, ובכל זאת אנשים חכמים ונאורים וחברים שלי הפתיעו אותי, ודיברו בצורה שהותירה אותי בהלם. נאמר לי: 'קחי אותם למקום סגור'. האירוע היה אמור להיות משפחתי, משהו בסגנון הייד פארק, אירוע הסברתי יפה. אין פה שום פגיעה בציבור דתי".
גם בקואליציה, הסיעות החרדיות התנגדו.
מולנר: "הכול עמד לפני סגירה, ואז החלה מסכת של לחצים מכל הכיוונים. רצינו שהיכל התרבות ייקח אחריות, אבל נציגי הקהילה אמרו בצדק שהם לא מעוניינים, כי מנסים להסתיר אותם. צר לי שהאירוע לא יהיה בכיכר, אבל הם יערכו מצעד, ואני מאחלת להם הצלחה, ושיצעדו עם הדגלים וייהנו. אני מקווה, ואפילו מבקשת, שהציבור ישמור על איפוק".
סגן ראש העירייה, הממונה בין היתר גם על על הפיקוח, על החניה ועל השיטור העירוני, אפרים בולמש, אומר: "אני חושב שזכותם של חברי הקהילה הגאה לקיים את המצעד בכל מתכון וגודל שימצאו לנכון. הם תושבי העיר, וזכותם לקבל את כל אותם השירותים העירוניים והתמיכות העירוניות שמקבלים עמותות, ארגונים ומגזרים, הסמוכים על הקופה הציבורית. כולם משלמים אותה הארנונה, וזכותם לקבל אותו השירות ואותה התמיכה".
גורם בכיר בעירייה אומר השבוע, כי הופעלו לחצים גדולים על מרים פיירברג-איכר: "בסופו של דבר האירוע בוטל, כי גורמים חרדיים קיצוניים הצליחו להשפיע ולבטל את האירוע הזה. מרים היא דתייה. הרבנים דיברו אִתה, זאת הייתה מסכת מטורפת של לחצים שהופעלו מכל הכיוונים".
אלי דלל, מ"מ ראש העירייה: "אני מכבד כל אדם באשר הוא, וברור לי שיש צורך לקדם חוקים שוויוניים למען הקהילה הלהט"בית. אני גם מאמין במשפט 'איש באמונתו יחיה'. עם זאת, אני סבור שמצעדי גאווה אינם משרתים את הדרישות הלגיטימיות של חברי הקהילה הגאה".
יוני שטבון מסר: " מולנר, שבניגוד גמור להבטחותיה, לא הצביעה נגד התוכנית לבניית מלונות בחוף פולג ובגדה בצעד חסר תקדים בציבור ששלח אותה למועצת העיר, מנסה כעת להסית את האש מכישלונה הגדול. במקום הידברות, החליטה מולנר לשסות בין סוגי הציבור בעיר".
אבי סלמה בחר שלא להגיב.
שירי חגואל-סיידון בחרה שלא להגיב.
מהעירייה נמסר: "העירייה אינה מארגנת את המצעד".
