רס"ל (במיל') טל שועה ז"ל, בן 31, לוחם בגדוד הנדסה 7071, חטיבת קרייתי (4), נפל בשבוע שעבר בקרבות בדרום רצועת עזה.
רבים בבירת הנגב הכירו את טל, שביחד עם אשתו ענבר היה בעליו של סטודיו לאימוני כושר ופילאטיס מכשירים. ביום שישי שעבר מאות הגיעו להלווייתו שנערכה בבית העלמין הצבאי בבאר שבע, ושום עין לא נותרה יבשה.
אשתו ענבר ספדה לו, "אהובי, איך מספידים אדם שמרגיש כל כך חי? מרגיש לי שבכל רגע תיכנס עם החיוך שלך ותגיד שזה בצחוק. כי זה מי שאתה. וחלק ממי שאתה לא מרוצה מכך שאנחנו בוכים על לכתך. השארת חלל כל כך עצום. תמיד אמרתי שאני מקנאה בך, איך אתה נכנס לחדר וגורם לכולם להתאהב בך ולפתוח את הלב בפניך. תמיד היית עם חיוך על הפנים. תמיד בחרת לשפוט לכף זכות. היית האדם הטוב ביותר שהכרתי בחיי. גם במלחמה - לא זומנת לצו 8, בחרת קודם להתנדב".
כאב אינסופי
טל שועה ז"ל גדל והתחנך בבירת הנגב, למד בבית הספר היסודי "בן גוריון" ובבית הספר התיכון מקיף ז'. לאחר מכן עבר לפנימיית בויאר בירושלים והוא נמנה עם בוגרי מחזור מ"ג (2010).
בבויאר קיבלו את נפילתו של שועה ז"ל בתדהמה. "טל הגיע לבויאר בכיתה ז' וגדל בשכבת עומר שבפנימיית בויאר. טל היה נער מוכשר, ספורטיבי ואהוב מאוד על חבריו הרבים. כל קהילת בויאר כואבת ומבכה את נפילתו ומותו בקרבות העזים בדרום רצועת עזה".
חבריו מהצבא שהגיעו לנחם את המשפחה שיושבת שבעה בשכונת רמות, דיברו על טל במונחים של גיבור, אדם ציוני שאהב את המולדת. אחד מחבריו העיד שכשטל הצטרף ללחימה בעזה, הוא אמר, "אני אצא מפה אחרון, אחרי שכולם ייצאו".
חברו אלירן אוחיון ספד לו בפוסט בפייסבוק: "טל שועה שלנו. איזו אבדה. כמה טוב נגנז מן העולם. היית כל כך חי, הכי חי. מרץ, צחוק, עיניים בורקות ומלא אהבה. כמה חיזוקים קיבלתי ממך לאורך השנים וכמה חזק היית בעצמך. איזה צדיק, איזה חבר. מסרב להאמין, אי אפשר להאמין. זה כאב שאין לו סוף".
ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' ספד לטל שועה ז"ל: "טל, מבניה הטובים של העיר, היה מאמן כושר מוכר ואהוב, מנטור ומורה לחיים להמון אנשים. אדם בעל שמחת חיים, אנרגטי, שמוקף תמיד בחברים ובהמון אהבה. אנו מרכינים ראש ומשתתפים בצערה הכבד של משפחתו ויקיריו. יהי זכרו ברוך".
אהבה גדולה
ענבר (30) וטל נפגשו לראשונה כשענבר היתה בת 17 והוא הזמין אותה למסיבת יום ההולדת שלו. "הוא אמר לדוד שלי, שהוא אחד מהחבורה שלו, ש'יום יבוא ואני וענבר נתחתן, תזכור מה שאני אומר לך'".
השנים עברו, כל אחד המשיך בדרכו, אבל בזכות חברים משותפים הם המשיכו להיפגש מדי פעם, עד שהם נפגשו באקראי בטיול בארגנטינה, שכל אחד מהם נסע אליו בנפרד. "כשנחתתי בארגנטינה, ירדתי מהמטוס והפנים הראשונות שראיתי זה של טל, ממש ככה", מספרת ענבר. "ואז התחיל בינינו איזשהו קשר, חזרנו לארץ והפכנו להיות זוג בגיל 21".
כשטל רצה להציע לענבר נישואין, הוא תכנן להציע לה על כדור פורח, ורתם למשימה לא מעט אנשים. "בגיל 30 זה לא רלוונטי כדור פורח, אני פוחדת מזה", אומרת ענבר.
בסופו של דבר הצעת הנישואים התרחשה בהרי ירושלים. "זו היתה ההצעה הכי יפה בעולם, הכי אינטימית, רק אני וטל. זה לגמרי אהבה ממבט ראשון", מספרת ענבר.
באוקטובר אשתקד התחתנו טל וענבר באולמי "סופיה" בבאר־שבע. "זו היתה חתונה מאוד שמחה", נזכרת ענבר. "אנשים דיברו על החתונה חודשים. מישהו תפס אותי לפני חודשים ואמר לי 'אני לא אשכח את החתונה שלך, זו היתה החתונה הכי טובה שהייתי בה'".
הלכו יד ביד
ואז הגיעה המלחמה, ועוד לפני שטל קיבל צו 8, הוא התנדב ללחימה. בזמן שטל נלחם, ענבר הלכה לסקירה כדי לגלות בין השאר את מין העובר שהיא נושאת ברחמה.
"טל אמור היה לבוא איתי, התקשר ואמר לי 'לצערי אני לא יכול לבוא, אנחנו נכנסים לפעילות'. במחשבה שנייה יכול להיות שהדברים היו נראים אחרת בשביל החיילים אם הוא לא היה איתם, כי הוא הציל שם את החיילים והרג את המחבלים", מספרת ענבר.
כשטל סיים את הפעילות, הוא מיד התקשר אל אשתו, "סיפרתי לו שיש לנו בן, והוא צרח מאושר בטלפון".
איך ממשיכים מפה?
"חייבים להמשיך. אני יודעת שאם אני לא אמשיך הוא מאוד יכעס עליי. יש לנו עסק, הוא לא עבד לחינם חמש שנים כדי שהעסק ייסגר. זה היה כל העולם שלו. הוא היה מתעורר בשש בבוקר והולך לעבוד עד עשר בלילה. הייתי איתו יד ביד, ניהלתי את המקום, לימים גם התחלתי לאמן שם פילאטיס. בנינו את עצמנו יד ביד. התחלנו מסטודיו קטן בתוך בית, והתפתחנו, ולאט לאט הסטודיו גדל, והיום הגענו למעל 300 לקוחות".
הותיר חותם
ענבר מתארת את בעלה המנוח בהערצה. "הוא היה לב. אם היו מבקשים ממנו משהו, גם אם היה נוח או לא, הוא היה מבצע אותו. הוא היה משאיר חותם אצל כל אדם שהיה פוגש, גם אם הוא היה יושב איתו לשיחה של חמש דקות בפעם הראשונה. הוא השאיר חותם גדול אצל המון אנשים, וכמו שאח שלו אמר 'הוא הכיר אלפיים־שלושת אלפים איש, וכל אחד מהאנשים האלה הרגיש שטל הוא האדם הכי קרוב אליו'. הוא פשוט היה מדהים".
קראו גם:
ניכר שענבר מתקשה להתמודד עם האובדן הגדול של בעלה האהוב. "זה בא בגלים. לרגע אתה צוחק, לרגע אתה בוכה, רכבת הרים מטלטלת מאוד, קשת של רגשות".
העובר ברחמך נותר בלי אבא. איך מתמודדים?
"זה הקושי והמתנה כי בסוף זה יפגוש אותי בהמון נקודות בחיים. אם זה בלידה שהוא לא יהיה איתי, ואם זה בצעדים הראשונים של הילד ולהסביר לילד למה אין לו אבא ואיפה הוא. זה יפגוש אותי וזו התמודדות פיזית ומנטלית, אבל אני אעשה הכל כדי להמשיך בדרך שלו".
