בשורה מדאיגה לתושבי נתניה: מדירוג היציבות הפיננסית של הרשויות והמועצות המקומיות שערכה חברת המידע העסקי CofaceBdi לשנת 2020, ופורסם היום (רביעי), עולה שנתניה ירדה מהמקום ה-23 ל-31, ומבין הרשויות הגדולות היא העיר שירדה במספר הגבוה ביותר של מקומות בדירוג.
2 צפייה בגלריה
(עיריית נתניה (צילום: איתמר רותם))
עיריית רמת השרון כבשה את המקום הראשון לאחר שעלתה מהמקום השני אשתקד (הדירוג נערך בקרב הערים הגדולות מעל 40,000 תושבים).
דירוג היציבות פיננסית של העיריות והמועצות המקומיות והאזוריות בישראל מתבצע זו שנה 14 ברציפות. כלכלני CofaceBdi בונים את המדד על פי שקלול המדדים האינדיבידואלים של הרשויות לרבות מדדים פיננסיים, מדד יעילות, היכולת לגבות תשלומים שוטפים וחובות העבר מהתושבים ועסקים ועוד. בין הנתונים שנבדקו: איתור רשויות עם דיווחים על הגבלות חשבון, שקים חוזרים, פיגור חמור בתשלומים, התייחסות לציון הסוציו אקונומי של העיריות והמועצות בישראל ועוד. המדד מבוסס על הדוחות המבוקרים של הרשויות המקומיות לסיכום שנת 2018.
במקום שני מדורגת העיר חולון, שדורגה אשתקד במקום השלישי, במקום שלישי כאמור מדורגת ראש העין שנכנסה לראשונה לחמישייה הראשונה לאחר שבשנה שעברה דורגה במקום שביעי. במקום הרביעי מדורגת הרצליה שירדה מהמקום הראשון ובמקום החמישי מדורגת נס ציונה שירדה מהמקום הרביעי אשתקד.
הרשות שביצעה את הזינוק הכי גבוה בדירוג השנה היא קריית מוצקין שעלתה 8 מקומות מהמקום ה- 27 אל המקום ה – 19. ראש העין, מודיעין מכבים רעות, גבעתיים וקריית אתא עלו כולן ב- 4 מקומות.
היורדת הגדולה היא עיריית נתניה שירדה 8 מקומות מהמקום ה- 23 אל המקום ה- 31. יש לציין שדירוג סוציאקונומי אמנם משפיע בדרך כלל על החוסן הכלכלי, אך ערים כמו לוד, אשדוד, אשקלון, כרמיאל, עפולה ועוד, דורגו גבוה יותר מנתניה.
2 צפייה בגלריה
דירוג הרשויות הגדולות
דירוג הרשויות הגדולות
דירוג הרשויות הגדולות
(צילום מסך: CofaceBdi)
לדברי אייל ינאי, מנכ״ל משותף בחברת CofaceBdi: "במסגרת הדרוג השנה בדקנו את היחס בין הדרוג הסוציואקונומי של תושבי העיר לבין היציבות הפיננסית של עיר. רמת השרון המדורגת ראשונה היא העיר שבה הדרוג הסוציואקונומי של התושבים הוא הגבוה ביותר ( 9 ), ובכל העשירייה הראשונה הדרוג הסוציואקונומי אינו יורד מהציון 7 למעט העיר לוד שיוצאת דופן ומתברגת למקום השישי עם דרוג סוציואקונומי של 3 בלבד. עם זאת בעשירייה האחרונה בדרוג ( מקומות 30-40 ) הדרוג הסוציואקונומי אינו עולה מעל 6. כלומר שיש התאמה מסוימת בין מצבם הסוציואקונומי של התושבים לבין דרוג היציבות של הרשות. אולם הדוגמא של לוד מראה כי ניהול נכון יכול לשפר את יציבות העירייה למרות הדירוג הסוציו אקונומי".