בשבוע שעבר התבשרה רפ"ק עדן טפט הבטינש כי תזכה לכבוד שרק מעטים זוכים לו - היא תדליק משואה ביום העצמאות ה-73 של מדינת ישראל, מטעם משטרת ישראל, בה היא משרתת כבר קרוב ל-21 שנה.
עדן בת ה-39 מכפר יונה, המכהנת כיום בתפקיד ראש תחום קהילת יוצאי אתיופיה במשטרה, הומלצה על ידי מפכ"ל המשטרה רב ניצב יעקב שבתאי לייצג את המשטרה בטקס המשואות.
"בשבוע שעבר קיבלתי את הבשורה הכול כך מרגשת ועוצמתית שאני הולכת לייצג את המשטרה ולהדליק את המשואה", אומרת טפט הבטינש, "חשבתי על הילדה בת ה-9 בדרכה לארץ מאתיופיה, כשהיא חולמת וכמהה לעלות לארץ, אני חושבת שזה אחד הרגעים היותר משמחים בחיים שלי".
הערך המוסף
עדן עלתה מאתיופיה לישראל כילדה, התחנכה והשתקעה בישראל, ובגיל 18 התגייסה לצה"ל לתפקיד בודקת מעברים. בראשית האינתיפאדה, נרצח בן דודה, פקד יוסף אסרסה, ששירת במג"ב, מה שהוביל אותה לשנות תפקיד ולהפוך ללוחמת במשמר הגבול. "הבקשה שלי לבורא עולם וליוסי הייתה שיעבירו אותי למג"ב שאני אמשיך את דרכו", היא אומרת, "ובאמת המשאלה שלי התגשמה, ועברתי לשרת כלוחמת במג"ב".
"הגזענות והדעות החשוכות אמורות לגרום לאדם להיות גאה במי שהוא, זה אמור לתת לו מקום להבין, שלמרות האמירה החשוכה והגזענית - הוא יצליח. בראס בן אמו, הוא יצליח. מבחינתי זה רק רעשי רקע"
עדן שירתה במג"ב במשך עשור ביחידת "ברק", אותה הקים המפכ"ל הנוכחי קובי שבתאי. לאחר מכן, עברה למשטרה הכחולה, שם עסקה בתחום הנוער כבלשית וחוקרת. "זה אחד התפקידים המשמעותיים שעשיתי בשירות שלי", היא מסבירה, "כי באמת לעבוד עם נוער ולהוציא את הנוער ממעגל הפשיעה, ולדעת שהם הולכים במסלולים נורמטיביים ואיכשהו שהעבודה שלי מצליחה להוציא נערים כאלה ולשלב אותם במסלול נורמטיבי, זה היה אחד הדברים הכי מספקים שיש.
"אחרי שלוש שנים יצאתי לקורס קצינים, סיימתי את הקורס ומסתבר שאני הקצינה האתיופית הראשונה במשטרה".
איך הייתה ההרגשה להיות הקצינה האתיופית הראשונה במשטרה?
"זה לדעת שאתה פורץ דרך, וזה מאפשר לסביבה, לא רק ליוצאי אתיופיה, אלא גם לנערים ולנערות להבין שהשמיים הם לא הגבול, ושאפשר להגיע לכל יעד שמציבים לעצמנו. אני חושבת שזה המסר שזכיתי להעביר, שקיבלתי את הטייטל הזה. ואני גם שומעת בשטח, כשנפגשתי עם נערות ונערים, שזה מה שהם מקבלים ממני".
קראו עוד>>>
לאחר קורס קצינים, הפכה עדן להיות קצינת אלימות במשפחה, עבירות מין וחסרי ישע. שם החל לדבוק בה החיידק הקהילתי שהוביל אותה לתפקיד הנוכחי שלה.
"בפן הקהילתי זה היה לאתר משפחות מעוטות יכולות, בשכונות קשות, ולרתום את כל התחנה, ולגייס את כל יחידות הסיור והחקירות, להגיע לבתים ולצבוע אותם", היא אומרת, "זה היה להיכנס לבתים ולראות שאין מה לאכול ושהמקרר ריק, זה להתגייס ולסייע לאנשים. זה ללוות ניצולי שואה. אלה דברים שלא ברור מאליו שהמשטרה עושה, אבל המשטרה בהחלט עם הפנים לקהילה. הנושא הקהילתי והשירותי זה משהו שפגש אותי בכל תפקיד.
"אני אוטוטו 21 שנים במשטרה, וזה הערך המוסף מבחינתי, זה מה שנותן לי לקום בבוקר ולהבין שאני נמצאת במקום הנכון".
סיפורים כואבים
לאחר מספר תפקידים, הפכה עדן לראש תחום קהילת יוצאי אתיופיה, תפקיד בו היא מכהנת כיום. "במסגרת התפקיד, אני קודם כל עושה מיפוי צרכים בקהילה", היא אומרת, "יש משפחות שהן נזקקות, משפחות שאין להן כסף או אוכל.
"כשמגיעים לביקורי משפחות, אנחנו נחשפים לאירועים מאוד קשים, פותחים את המקרר ורואים שאין להם מה לאכול. ברוב המקרים אין להם כתובת לפנות אליה, ולכן יצא שכמעט בכל ביקור שלי, אני פשוט מגייסת בשבילם. הולכת לסופר, מעמיסה שתיים-שלוש עגלות, קונה מצרכים ופשוט מחלקת למשפחות.
"אני בקשר מצוין עם מנהלי קבוצות הפייסבוק של הקהילה האתיופית. מגיעים אליי סיפורים כואבים, הורים שבנם חולה בסרטן והם צריכים לטפל בו ולא יכולים לעבוד, אז זה נוגע בי ואני תורמת מכספי האישי. זה הרבה עבודה של להגיע למשרדי הרווחה, לקבל מהם סלי מזון ולחלק אותם למשפחות נזקקות. אני מספרת פה רק את הסיפור שלי, אבל זה משקף את כל השוטרים במשטרת ישראל.
"בשנה האחרונה נגיף הקורונה הגיח לחיינו משום מקום, המשטרה לא הייתה ערוכה לכך כמו כל גוף אחר. אבל שוטרים עמדו במחסומים בשעות לא שעות, בלילות, בחורף, בקיץ, השאירו את המשפחות שלהם וסיכנו את הבריאות שלהם, רק כדי לטפל בבריאות הציבור".
את כשוטרת אתיופית, חווית על בשרך גזענות?
"הצבע שלי זה הצבע שלי. אי אפשר להתעלם ממנו. וגם אני חוויתי אמירות כאלה ואחרות, 'מי הביא אותך לארץ', 'מי גייס אותך', במסגרת התפקיד שלי, מצד אנשים שהיו באירועים שהגעתי אליהם. אני גם יודעת להגיד ואני באמת שמחה על כך, שהעמיתים שלי, שהם לא אתיופים, נורא התקוממו על האמירות הגזעניות נגדי".
מה עם גזענות ממסדית?
"השוטרים באים מתוך החברה הכללית. להגיד לך שאין אנשים עם דעות קדומות בתוך המשטרה? אני לא יודעת להגיד. אבל המשטרה גייסה הכי הרבה מתוך קהילת יוצאי אתיופיה. אגב, הגזענות והדעות החשוכות האלה אמורות לגרום לאדם להיות גאה במי שהוא, זה אמור לתת לו מקום להבין, שלמרות האמירה החשוכה והגזענית - הוא יצליח. בראס בן אמו, הוא יצליח. מבחינתי זה רק רעשי רקע.
"לעמוד בטקס כל כך משמעותי, כל כך מרגש, עם מדי משטרה, עם דרגות קצונה, ולהגיד 'ולתפארת מדינת ישראל', זה בעיניי שווה הכל. עברתי דרך, והגעתי, ואני אמשיך לטפס לאן שאני רוצה להגיע"
"יש יותר אנשים שמבינים ומכילים, מאשר אנשים שלא מקבלים את האחר. בגלל זה גם מבחינתי לעמוד בטקס כל כך משמעותי, כל כך מרגש, עם מדי משטרה, עם דרגות קצונה, ולהגיד 'ולתפארת מדינת ישראל', זה בעיניי שווה הכל. עברתי דרך, והגעתי, ואני אמשיך לטפס לאן שאני רוצה להגיע".
ולאן זה?
"פעם אם היו שואלים אותי, לפני שבע-שמונה שנים, עניתי שאני רוצה להיות מפקדת תחנה. היום, בעזרת שם, אני אהיה מפקדת מחוז, ואני אמשיך לטפס למעלה".
"אני בטוחה שהציבור לא מודע למה שהמשטרה עושה מעבר לתפקיד שלה", מוסיפה עדן ומדגישה, "אני מגיעה לבתים של אזרחים, ואני מוציאה מהכיס שלי, ויש שוטרים קהילתיים שמשתתפים איתי, ואנחנו מגייסים תרומות בשביל אותם אנשים.
"אני לוקחת מהבית שלי ציוד לתרום למשפחות. שוטרים מלווים ניצולי שואה בודדים, ועובדים מסביב לשעון לשמור על שלום הציבור וביטחון הציבור. אני חושבת שזה חשוב שהדבר הזה יודגש, ושנתחיל לדבר גם על העשייה החיובית מאוד של המשטרה - ולא רק על השלילית".
לעדכונים: חדשות נתניה
