כמעט בכל להקה או הרכב מוזיקלי, בסוף חזרה או הופעה, הנגנים פורקים את הציוד לרכבים שלהם, אומרים שלום, ונוסעים איש איש לביתו.
1 צפייה בגלריה
Hillhar "מתגעגעים לבמה, לקהל שלנו"
Hillhar "מתגעגעים לבמה, לקהל שלנו"
Hillhar "מתגעגעים לבמה, לקהל שלנו"
(אילון יחיאל)
בלהקת Hillhar, המצב מעט שונה. להקת האלקטרו-פופ מגבעת שפירא מורכבת משלושה חברים באותה המשפחה - לוהאריה, בנה דר בכר, ובן זוגה אסף טוינה. כך שחיי הלהקה והחיים הפרטיים של חבריה - שזורים זה בזה.

הרגשה טבעית

"דר הוא החבר הכי טוב שלי", אומרת לוהאריה, 52, סולנית הלהקה, "כשאני ודר פוגשים אנשים, והם שומעים שאנחנו אמא ובן, הם בשוק. הם לא מצליחים לקטלג אותנו במשבצות האלה, של איך אמא ובן אמורים להתנהג ולהיות. אני ודר מאז ומתמיד חברים נורא טובים. יש חזון משותף ורעיוניות משותפת, ורק תחשוב איזה גשר אנחנו פורשים ברמת הפרספקטיבה הבין דורית. אני חושבת שזו מתנה".
הלהקה הוקמה עם הצטרפותו של דר בן ה-25 לאמו ובן זוגה אסף במהלך שנת 2016, שנתיים אחרי שלוהאריה ואסף נפגשו והחלו ביניהם בשיתוף פעולה מוזיקלי.
מאז הספיקה הלהקה להופיע בחו"ל ובארץ, להיכנס לפלייליסטים בתחנות כמו 88 וגלגל"צ, וזכתה לפרסום נרחב כאשר אחד השירים שלה הפך לשיר הנושא של פסטיבל הגאווה והסובלנות בירושלים, אותו הם זכו לפתוח במופע מוסיקלי.
"ההרכב התחיל איתי ועם אסף", אומרת לוהאריה, "הוא מוזיקאי שבהיסטוריה שלו ניגן ב-'נמרוד והבודדים', היו לו כל מיני הרכבים מוסיקליים. אחר כך הוא עבר לסצנת הטראנס ועבד בארץ ובעולם, ועשה מוזיקה אלקטרונית. כשאני פגשתי אותו, הוא היה בשלהי התקופה הזו ודי נמאס לו מזה.
קראו גם>>>
"באיזשהו שלב דר הצטרף אלינו ואז התחלנו לכתוב יותר שירים מאשר קטעים אינסטרומנטליים שאני ואסף עבדנו עליהם, ואנחנו עוסקים גם מאוד בנושא של תודעה, והיכולת של האדם לחיות את החיים שלו מתוך מהות ומשמעות.
"אז התחיל שיתוף פעולה מאוד הרמוני ביני לבין דר, והרבה מהטקסטים הם תוצר של העבודה הזאת, ואסף התחבר באזור של המוזיקה וההפקה. יש בהרכב הזה המון הפריה הדדית מכל מיני כיוונים".
מה היתרונות לעבוד עם משפחה?
"ברמה הבסיסית ביותר זה מרגיש מאוד טבעי", אומר דר, "מעבר לקשר המשפחתי, יש פה הרבה אהבה וחברות שלאורך הזמן למדנו להבין שהיא לאו דווקא טריוויאלית למשפחה. סיטואציות של לחץ לפני הופעה במצעד הגאווה בירושלים, או הלחץ של לטוס לחו"ל ולהופיע, פתאום הופכות לקלות יותר בגלל האהבה והתקשורת הזאת.
לוהאריה: "אנחנו חברים מאוד טובים, והחיים שלנו מאוד שזורים אחד בשני. זה לא אמא ובן רגילים בהתנהלות. בתור אמא, אני עפה על זה. מה יכולתי לרצות יותר שיותר קול ומשמח מלעבוד עם הבן אדם שאתה הכי אוהב בגלקסיה?"
"זה מאוד מאוד עוזר. אם צריך לפתור מחלוקות או ליישב חילוקי דעות, אפשר להשתמש בבסיס המשפחתי של הקרבה, וזה הכוח. אני אישית לא מכיר שום דבר אחר, כי זו ההתנסות הראשונה שלי בלהקה".
והחסרונות?
"החיסרון זה כשיש חילוקי דעות, אתה לא יכול לברוח מזה או להתנתק מזה כי זה משפחה. אבל לאורך תקופות שהיו מקומות כאלה, זה דווקא שירת אותנו, ואין מה לעשות, הקרבה הזאת בסופו של דבר מנצחת הכל ומתעלה מעל כל המשקעים".
לוהאריה, איך הייתה ההרגשה לראות את דר הולך בדרכך והופך למוסיקאי?
"אנחנו חברים מאוד טובים, והחיים שלנו מאוד שזורים אחד בשני. זה לא אמא ובן רגילים בהתנהלות. בתור אמא, אני עפה על זה. מה יכולתי לרצות יותר שיותר קול ומשמח מלעבוד עם הבן אדם שאתה הכי אוהב בגלקסיה?"

געגועים לקהל

את תקופת הקורונה, הלהקה ניצלה לעבודה על חומרים והופעות מקוונות. אחת מההופעות, שהוקלטה במוזיאון תל אביב עם התזמורת הקאמרית הישראלית, הפכה למעשה לקליפ של השיר החדש של הלהקה - The Big Mystery Of Me.
"בקורונה זה היה מאוד מוזר, שפתאום לוקחים לך את הקהל ומוציאים אותו מהחיים שלך", אומר דר, "אבל ניסינו לקחת את זה למקום אחר בהופעות לייב, ועשינו לייבים שעבדו. היה חשוב לנו ליצור קונספט, עבדנו על זה עם הבמאי מוחמד אבו סאלמה, והיה חשוב לנו להביא את הלייבים למקום הזה שבן אדם מהכורסא שלו בבית חווה חוויה אחרת, במקום פשוט ללחוץ פליי ולהסתכל על המסך".
מה התוכניות הלאה?
"מתגעגעים לבמה, לקהל שלנו, ממש רוצים להגיע לקהלים חדשים. יש לנו סינגלים נוספים בדרך. כל הדבר הזה שקורה לנו עכשיו הוא חלק מאלבום שבדרך. הקורונה די עיכבה אותנו, אנחנו עם אלבום גמור מבחינת סקיצות, וכל הזמן בקורונה הווייב היה להאט, לחכות. כאילו מצב הרוח הלאומי לא התאים להוציא אלבום, אבל עכשיו הכל הולך להשתנות".
לעדכונים: חדשות נתניה