מי שבילה בשוק נתניה לפני שבעה חודשים וחוזר היום לאותו מקום, לא יזהה אותו. לפני פרוץ מגפת הקורונה היו סמטאות השוק שוקקות חיים, מאות קונים נדחסו בין הדוכנים, כשברקע הסוחרים מכריזים בקול רם על מבצעי היום. ועכשיו? שבוע לפני ראש השנה, והשוק שומם. בסטות עומדות סגורות, קונים בודדים נעים במהירות בין הדוכנים ואפילו הסוחרים לא רואים סיבה לצעוק - בעיקר כי אין מי שישמע.
3 צפייה בגלריה
יוסי דרור. "ההכנסות ירדו משמעותית"
יוסי דרור. "ההכנסות ירדו משמעותית"
יוסי דרור. "ההכנסות ירדו משמעותית"
(צילום: אסף פרידמן)
קראו גם:

"המצב על הפנים"

"המצב בחצי שנה האחרונה הוא על הפנים", אומר זאב קידושין, בעל דוכן פירות בשוק כבר כמעט עשרים שנה. "ההכנסות ירדו בחצי. אין פה אנשים. מה שאתה רואה כאן זה רק רוכלים שמסדרים את הסחורה, ומעבר לזה - ריק".
למה אתה חושב שאנשים לא מגיעים?
"זה קשור למצב הכלכלי. לקורונה. אנשים בקושי מצליחים להרוויח כאן כדי לקנות לחם. ועוד אחרי כל זה - אנשים מקבלים כאן צו פינוי מיידי".
קידושין מתייחס לפרשה כואבת שהכעיסה לא מעט סוחרים בשבועיים האחרונים. סוחרים רבים בשוק, חלקם עובדים בו עשרות שנים, קיבלו לאחרונה צווי פינוי מטעם העירייה. למרות פגישה שהתקיימה השבוע בין מנכ"ל העירייה לוועד השוק, בה לדברי חברי הוועד הובהר כי מדובר בטעות, הכעס אצל חלקם עדיין טרי.
אחד הדוכנים הוותיקים בשוק הוא דוכן הדגים של משפחת נפתלי, שאותו מנהלים כיום האחים מירב ומשה מטעם אם המשפחה. משה, שגדל בשוק נתניה, מספר שמצב כזה הוא לא זוכר. "מאז שהוקם השוק, הדוכן שלנו כאן", אומר משה, "מיום היווסדו של השוק, עוד משנות השישים. אבא שלי עליו השלום עבד כאן. מאז שאני תינוק אני כאן. אמא שלי החליפה לי כאן טיטולים. ואני לא זוכר מצב כזה. המצב שלנו היום הוא על הפנים, הקורונה הורידה לנו את הפרנסה בשישים, שבעים אחוז. כשעבדתי עם אבא שלי הייתי מרגיש את החג חודשיים לפני; תסתכל על השוק עכשיו. ריק. אני אבא לתשעה ילדים, אנחנו נלחמים כאן על פרנסה".
"מזל שלנו שיש לנו פה קליינטים ואנחנו עסק עם חוג לקוחות קבוע. אבל זה לא מספיק", מוסיפה אחותו, מירב, "אנחנו חמש משפחות שמתפרנסות בבסטה אחת. התחלנו לעשות משלוחים ללקוחות הביתה כדי להתפרנס. תסתכל על השוק, אפשר לספור על יד אחת כמה קונים יש כאן. זאת לא אווירה של חג. המצב באמת קשה".
3 צפייה בגלריה
פיני בוקרה. אנשים יסגרו
פיני בוקרה. אנשים יסגרו
פיני בוקרה. אנשים יסגרו
(צילום: אסף פרידמן)
גם פיני בוקרה, יו"ר ועד סוחרי השוק, מספר כי משבר הקורונה פגע אנושות בסוחרים. "אני עובד ארבעים שנה בשוק באותו דוכן ירקות", הוא מספר. "עבדתי פה גם עם אבא שלי ובזמנו גם עם אח שלי, שנהרג בעזה. נכנסנו לשוק הזה בשנת 1983. מה שהשוק היה לפני הקורונה ואחריה, אלה שני דברים שונים לגמרי. לפני הקורונה היית בא בחמש בבוקר ובעשר בלילה, היינו עובדים אותו הדבר והיו המון אנשים. עכשיו - תסתכל, אין פה מספיק אנשים אפילו למניין. אצלי ירדו ההכנסות לפחות בשבעים אחוז בתקופה הזאת. שלושה חודשים היינו סגורים, הוצאנו את הפועלים לחל"ת והתפרנסנו מהכסף שהמדינה נתנה. עוד שבוע יש חג, ואין אנשים בשוק בכלל".
איך אתה רואה את העתיד של השוק אם המצב הזה יימשך?
"אנשים יסגרו את הבסטות ויילכו הביתה. אין מה לעשות".
מדברים על אפשרות של סגר בחגים. מה לדעתך יקרה אז לשוק?
"אם יהיה סגר, זו מכת מוות לשוק. יש כאן אנשים שסגרו בסטות מאז שהתחילה הקורונה. זה אפילו לא משתלם להם לפתוח. הסגר יפיל אנשים לקרשים".
העירייה יכולה לעזור?
"בטח. שיהיה יותר ניקיון בשוק, שיתקנו את הבורות, שינקו את קולטני הניקוז. שיהיה ריח נעים בשוק. יש כאן ריח כאילו לא רחצו את הרצפה שנתיים".

סגרנו את השוק

"בחצי שנה האחרונה ההכנסות ירדו אצלי בארבעים אחוז", מספר יוסי "מירזה" דרור, שמשתייך לוועד סוחרי השוק ועובד כבר 32 שנה בדוכן הירקות שלו, "הרי היו שלושה חודשים שלא עבדנו בכלל, סגרנו את השוק. ישבנו בבית. אני אכלתי את החסכונות שלי. אני עוד ותיק בעבודה, ובגלל זה הסיטונאים שלי מרשים לי להיות חייב להם כסף, אבל אני עדיין בחובות מטורפים - לסיטונאים, לבנקים, בגלל כל התקופה הזאת".
3 צפייה בגלריה
מירב ומשה נפתלי. "נלחמים על הפרנסה"
מירב ומשה נפתלי. "נלחמים על הפרנסה"
מירב ומשה נפתלי. "נלחמים על הפרנסה"
(צילום: אסף פרידמן)
ובתקופה האחרונה לא הייתה עלייה בתנועה? במספר הקונים?
"כלום. בחגים, אתה יודע כמה אנשים יש כאן? תספור. אכלנו כבר את החסכונות שלנו, אין לנו על מה להישען".
מה תעשה אם יהיה סגר?
"אם יהיה סגר, אנשים יעבדו כאן בכל זאת ויקבלו דו"חות. אני בטוח אפתח, אני לא אשב בבית. זאת הפרנסה שלי. אני נולדתי בחנות ירקות, אני מכיר רק את העבודה הזאת. לא מכיר שום דבר אחר".
תמונת המצב של שוק נתניה, אחד הסמלים הגאים של העיר, אכן כואבת. רוב הסוחרים עומדים ללא מעש בדוכנים שלהם, כאשר חלקם עדיין מנסים לשמור על אופטימיות. לסדר סחורה, לנסות לשדר עסקים כרגיל, ואולי לגרום ללקוחות הבודדים שנכנסים לשטח השוק לגשת לדוכן שלהם. אבל קשה למצוא בימים אלה פנים מחייכות בשוק נתניה, אחרי שכל כך הרבה סוחרים ספגו הפסדים עצומים בחצי השנה האחרונה. קוקה עטיה, שעובד כבר 35 שנים בדוכן ירקות בשוק, מסכם את כאבם של הרוכלים במשפט אחד. "אנחנו רק מחפשים להביא הביתה פרנסה בכבוד. זה הכל", הוא אומר.
עלוית פרוינד, ראש מינהלת מרכז העיר בעירייה, מסרה: "השוק מאוד יקר ללבנו. אנחנו רואים בשוק את אחד המתחמים היותר חשובים בעיר היום. זה אחד השווקים המבוקשים בארץ. באים אליו לא רק מנתניה אלא מכל האזור, ואנחנו מעוניינים לפתח אותו. נכון שהשבילים של השוק לאחרונה לא במצב מעולה, אנחנו מודעים לכך. לכן אנחנו עומדים בפני פרויקט שיפוץ כל השבילים בשוק, והפיכת אחד מהם לשביל תיירותי שיהיו בו מתחמי בילוי והסעדה שיביאו את השוק לרמה גבוהה יותר. כל הפרויקט הזה ייצא לדרך בסביבות החודשים דצמבר וינואר הקרובים. הקפדנו גם לקיים כמה שיותר אירועים בשוק, כמו סיורי אוכל וטעימות; אך לאחרונה, בשל מגבלות הקורונה, מיתנו את אותם אירועים. אנחנו צריכים לדאוג לבריאות הציבור, ולכן באופן פרדוקסלי צריכים להימנע מלהזמין קהל רב למתחם השוק.
"חשוב לציין שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם כלל הסוחרים, ויש קשר טוב בין הסוחרים לבין מינהלת מרכז העיר. לגבי צווי הפינוי, אני לצערי לא הייתי מודעת לכך. למיטב ידיעתי, צווי הפינוי בוטלו".