בתום מאבק של יותר מ-15 שנה, שניהלה ראש העירייה, מרים פיירברג-איכר, נגד גופים ממשלתיים ומקצועיים רבים, גובשה בימים אלה ההיערכות בשטח לקראת הקמתם המתוכננת והמאושרת של שוברי הגלים בנתניה.
שוברי הגלים יוקמו לאורך כ-3.5 קילומטר, על ידי החברה הממשלתית לשימור המצוק החופי, שהוקמה כדי לטפל בהגנות הימיות לאורך חופי הים התיכון.
מצוק בנתניה. השקעה של 170 מיליון שקל | צילום: אלבום פרטימצוק בנתניה. השקעה של 170 מיליון שקל | צילום: אלבום פרטי
מצוק בנתניה. השקעה של 170 מיליון שקל | צילום: אלבום פרטי
(צילום: אלבום פרטי)
מדובר בפריצת דרך ברמה הארצית לטיפול במצוקי החוף, שתכלול הקמתם של 12 שוברי גלים, בשתי פעימות, בהשקעה של כ-170 מיליון שקל. ביצוע העבודות יחל עם תום עונת הרחצה הקרובה, והן צפויות להימשך כשלוש שנים.
בנוסף, המדינה החלה לממן גם את העבודות היבשתיות באותו מקטע. עבודות אלה יתבצעו במקביל, על ידי החברה הכלכלית של העירייה.
כזכור, במטרה לטפל במצוקי החוף הנסוגים ובמפולות המתמשכות שפקדו את המצוקים, וכדי לשמר את המבנה הטופוגרפי הייחודי של העיר, גיבשה העירייה לאורך השנים תוכניות בנושא, בהובלתו של מהנדס העיר דאז, פול ויטל. התוכניות התבססו על מודלים ימיים, והוכנו בשיתוף פעולה עם כל הגורמים הסביבתיים בארץ, לרבות המשרד להגנת הסביבה. בהמשך, ולאחר פנייה לבג"ץ, הקימה המדינה חברה ממשלתית לטיפול במצוקי החוף בכל הארץ.
במסגרת התוכנית שגובשה, תסלול החברה למצוקי החוף כביש גישה נוסף, במקביל לכביש הירידה לחוף ארגמן. בנוסף, יוסב חניון החוף לאתר התארגנות, שישמש לאחסון חומרי גלם וציוד מכני הנדסי, כאשר במקומו יוכשר ממול לחוף ארגמן חניון בלי תשלום לבאי החוף. סוכת המציל תוזז כ-200 מטר דרומה.
לדברי מהנדס העיר, ארז טל, מדובר בסוגיה סביבתית חשובה מאין כמותה, שהטיפול בה עשוי לתרום לבטיחות הציבור, וכן להרחבת חופי הרחצה שיעמדו לטובת תושבי נתניה והבאים בשעריה, תוך הוספת סוכות מציל לאורך רצועת החוף של נתניה.