כל אחד יכול להגיש תביעה ייצוגית, כי תביעה ייצוגית עוסקת בדרך כלל בתביעה אישית עם שווי כספי נמוך יחסית, הרבה פעמים, דברים כאלו שקורים לכל אחד, מהווים את הבסיס והעילה שבאמצעותה יכול כל אחד להגיש תביעה ייצוגית בשווי של מיליוני שקלים.
בנושא תביעות ייצוגיות המוגשות בגין שליחת ספאם למשל, נפסק בת"צ 14022-08-16 גלסברג ואח' נ' מידע כנסים בע"מ, כי על הנתבעת לשלם לתובעים גמול על כך שהגישו את התביעה הייצוגית בסך 400,000 ש"ח וכן לשלם לב"כ התובעים שכ"ט עו"ד בסך 2,340,000 ₪.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
נועם קוריס עו"ד- ברשת קו עיתונות
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס - כותב בישראל היום
ניתוח התוצאה של פסק הדין אם כן, מראה שאדם שקיבל הודעת פרסומת אחת או מספר פרסומות, ואשר לא ביקש קודם לקבל הודעות אלו- זכה בסכום תגמול אישי של 400,000 ₪, לאור שהשכיל להגיש את תביעתו כתביעה ייצוגית ושזו השיגה גם פיצוי של 100 ₪ לכל נמען, ובסך הכל פיצוי של 20,000,000 (עשרים מיליון) ₪ לציבור.
באותו פסק דין בעניין חברת הכנסים, נקבע שקיימת קבוצה כפי שהוגדרה בתביעה "כל אדם אשר קיבל דבר פרסומת אשר שוגר על ידי הנתבעת בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, וזאת בתקופה שקדמה להגשת התובענה נושא בקשה זו ובמהלך ניהולה, וספג עקב כך נזק.
במילים אחרות, כל אדם שקיבל הודעת פרסומת אסורה באותה העניין היה יכול להגיש בעצמו את התביעה הייצוגית, ובמקרים דומים למקרה זה, גם להפוך למיליונר באמצעות הגשת התביעה הייצוגית.
במשרד עורכי הדין שבבעלותי והקרוי על שמי (נועם קוריס ושות') כבר ראיתי תובעים ונתבעים מכל הסוגים והמינים, כך שבין אם אתה חולם להיות לוחם חברתי שמתקן עוולות צרכניות ולפעול לטובת ציבור רחב של נפגעים ובין אם אתה מחפש את הכסף הגדול של עולם המשפט ייתכן שעולם התביעות הייצוגיות יכול להתאים לך.
בדומה למקובל בעולם, גם בישראל מנגנון התביעות הייצוגיות במשפט הישראלי נותן אפשרות לכל אחד ואחת מאיתנו לפעול במסגרת תביעה ייצוגית לתיקון עוולות שונות, ולהיות זכאי לתגמול של מיליוני שקלים, בעבור הנכונות לנהל תביעה ייצוגית לטובת ציבור רחב.
תביעה ייצוגית יכולה להיות מוגשת, ובדרך כלל מוגשת, על ידי אדם אחד שמבקש לייצג גם מיליוני אחרים אפילו בלי לשאול לדעתם על כך ובמקרים רבים אף מבלי שידעו על כך.
חוק תובענות ייצוגיות מאפשר להגיש תובענה בעיקר נגד עסקים, אך ניתן להגיש תביעה ייצוגית גם נגד רשויות ציבורית, למשל כדי להשיב סכומים שהרשות גבתה מהאזרח שלא כדין, והכל בכפוף סייגים שונים.
בעוד נושאים אחרים, החוק בישראל עוד מאפשר עניינים שונים בהם יכול כל אדם להגיש תביעה ובקשה לנהלה כייצוגית והנושאים הבולטים ביניהם הינם ענייני צרכנות, בין צרכנים לעסקים, בין לקוחות לבין הבנקים, בין חברות הביטוח וקרנות הפנסיה ובין המבוטחים שלהם, ובשנים האחרונות גם "תביעות ספאם", בין נמעני הודעות פרסומיות בלתי רצויות- לבין המפרסמים באותן הודעות.
לדוגמא, בתביעה שהוגשה לפני מספר שנים על ידי מספר תובעים נגד פרסומי הגרלות מפעל הפיס ועוד חברות וגופים נוספים ושעדיין מתנהלת בבית המשפט המחוזי בחיפה, אישר בית המשפט המחוזי בחיפה בהחלטה, לשני התובעים הייצוגיים לייצג קבוצת נמענים לכאורה של מאות אלפי נמעני פרסומים, ולנהל תביעה ייצוגית בשמם בגדר תביעה ייצוגית שאושרה על סך של חמישים מיליון ₪.
אותם שני תובעים ייצוגיים שהגישו את התביעה קיבלו לטענתם מספר הודעות פרסומיות על הגרלות מפעל הפיס, ואלו היו בלתי רצויות לטענתם ונשלחו בסגנונות ובפרסומים שונים על ידי נתבעים שונים שנתבעו באותה התביעה.
מאחר וההגרלות פרסמו במסרונים ובהודעות דואר אלקטרוני שהציעו הצטרפות להגרלות הימורים של מפעל הפיס ואלו נשלחו לנמענים רבים לפי הנטען, הרי שבמידה וההליך המשפטי יסתיים בניצחונם המלא של התובעים בתביעה יתקבלו שלל טענותיהם, צפויים התובעים יחד עם עורכי הדין בתביעה זו לזכות בפיצוי בסכום גבוה של עד כעשרה מיליון ₪.
בתביעה ייצוגית אחרת שהוגשה ושמתנהלת גם בימים אלו בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב בתחום הביטוח, אושרה התביעה שהוגשה לבית המשפט כבר לפני חמש שנים כתביעה ייצוגית, בסכום מוערך של כ- 380 מיליון ש"ח. בתביעה הייצוגית שם נטען, כי התגמולים שהגיעו לכל המבוטחים בפוליסות ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה של הנתבעות לא שולמו כדבעי, וככל והתביעה הייצוגית תתקבל במלואה, צפויים התובע הייצוגי ועורך דינו בתביעה הייצוגית לקבל סכום נאה של עד 76 מיליון ₪, זאת למרות שהתובע הייצוגי שהגיש את התביעה ניזוק לכאורה באופן אישי- לכל היותר באלפי שקלים בודדים בלבד.
מנגנון התביעות הייצוגיות במשפט הישראלי פועל כך, שהתובע שמגיש את התביעה מבקש לייצג את ציבור הנפגעים (התובע הייצוגי) כך שתביעתו האישית תהיה תביעה לדוגמא, ובמקביל הוא מגיש בקשה לאשר את תביעתו כתביעה ייצוגית. על התובע הייצוגי מוטלת החובה במסגרת ההליך להראות כי העילה לתביעה הייצוגית מתאימה לקבוצה גדולה של אנשים שיש להם מכנה משותף עם תביעתו שלו (שאלות משותפות של עובדה או משפט). תובע גם נדרש להראות כי הוא מתאים לשמש כתובע ייצוגי, וחלים על כל תובע ייצוגי גם תנאים נוספים שנקבעו בחוק.
חשוב לומר, שלא כל עוולה צרכנית או אחרת מקימה עילת תביעה ייצוגית וחשוב לא פחות לומר שמרבית התביעות הייצוגיות לא מתקבלות על ידי בתי המשפט.
אבל מנגד ובינתיים, תעשיית התביעות הייצוגיות ממשיכה לפרוח ולשגשג בישראל, כך שביהמ"ש המחוזי בעיר לוד אישר לאחרונה לנהל עוד תביעה ייצוגית נגד ארבע מחברות הביטוח הגדולות בישראל בהיקף כספי של כ-100 מיליון שקל, וזאת בעילה של גבייה לא חוקית עבור "הוצאות ניהול השקעה"
במקרה אחר שהגיע עד לבית המשפט העליון, בית המשפט העליון המליץ לאשר ניהול של תביעה ייצוגית נגד עיריית תל אביב מאחר שנקבע באותו העניין, שהתובעים שילמו מראש את חשבון הארנונה השנתי שלהם אבל לא קיבלו מהעירייה את ההנחה שהובטחה בגין התשלום המוקדם.
באותה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה בשווי של לפחות עשרות מיליוני שקלים בשם כל תושבי תל אביב נקבע שב-2012-2014 נפגעו לכאורה כל אותם אזרחים ששילמו את הארנונה בה חויבו, באמצעות הוראת קבע בבנק וציפו לקבל הנחה של 2%, כפי שהעירייה התחייבה מראש בפרסומים, אך בפועל הופתעו לגלות שלא קיבלו ההנחה.
בהתאם למנגנון החוקי הקבוע בישראל נרשמת כל תביעה בפנקס התביעות הייצוגיות שפתוח לציבור ושמטרתו בין היתר למנוע הגשת תביעות זהות ומקבילות על ידי אנשים שונים בעניינם זהים.
כל אחד יכול להרים את הכפפה, לפנות לעורך דין מתאים העוסק בתביעות ייצוגיות ולתקן יחדיו עוולות כלפי הציבור או חלקים מהציבור, ואולי בכלל להפוך להיות מזה מיליונר.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.
