עו"ד רחלי צינקין קיוותה בכלל להיבחר לראשות רשימת "הבית היהודי" למועצת העיר נתניה. בבחירות הפנימיות שנערכו בסניף המפלגה לפני חמישה חודשים, הייתה צינקין קרובה לגבור על היו"ר המכהן וסגן ראש העירייה, דניאל בשארי, אך זכתה ב-39 קולות בלבד לעומת 45 ליריבה.
לאחר ההפסד, שקלו היא, סגן ראש העירייה לשעבר, עו"ד מנחם (מנדי) וייס, חבר המועצה לשעבר, סיימון מונק, וחברים נוספים בסניף, להתפצל מהמפלגה ולהקים רשימה דתית-לאומית חדשה.
"מועצת סניף 'הבית היהודי' מורכבת בעיקר מקרובי משפחה ומקורבים לבשארי, וכמעט כל מי שלא מקורב אליו, בחר בי", טענה אז צינקין, הנחשבת מקורבת לשר החינוך ויו"ר המפלגה, נפתלי בנט, בשיחה עם "ידיעות נתניה", "אנחנו לא בטוחים שקיים ממשק בין התמיכה בבשארי בסניף ובין התמיכה בו בעיר, ועד כמה הוא נתפס כנציג של הציבור הדתי-לאומי".
בשארי, שזוהי קדנציה שלישית שלו במועצה ושנייה כיו"ר הסיעה, אמר בתגובה כי "מדובר במארג של טיעונים רדודים כדי לפרוש ממועצת הסניף. אני מרחם על הגישה האומללה שלהם שנהיה דמוקרטיים כל עוד מנצחים, ואם מפסידים אין דמוקרטיה".
בסופו של דבר, הצטרפה צינקין לרשימת "למען נתניה" בראשות עופר אורנשטיין, הכוללת דתיים וחילוניים, והיא מדורגת במקום השלישי.
"היה רצון רב למהפך ושינוי ב'בית היהודי' מצד קבוצה גדולה של אנשים, אבל לא הצלחנו לממש אותו", אומרת צינקין בראיון הנוכחי, "עכשיו השאלה במי אתה מאמין שיכול לעשות שינוי בעיר, ואני הכי מאמינה בעופר אורנשטיין. זה לא סוד שב'בית היהודי' הציעו לי את המקום השני וגם במפלגות אחרות. באמת חיזרו אחריי, ובכל זאת בחרתי להיות מקום שלישי ברשימה שאני מאמינה שדרכה הכי נכון לשנות דברים. הצטרפו אליי מנדי, סיימון ועוד כמה עשרות פעילים. הבנו שלא נוכל להשפיע מתוך 'הבית היהודי', אז החלטנו להשפיע מחוצה לו".
אם היו לך טענות על הרכב הבוחרים בסניף "הבית היהודי", מדוע התמודדת מלכתחילה?
"הייתי קרובה לנצח והפסדתי בסך הכל בפער של שלושה קולות. אני מאחלת להם הצלחה, אבל באמת נמצאת במקום אחר".
מה את חושבת על מועמדותו לראשות העירייה של יוני שטבון, שפרש מ"הבית היהודי" ברמה הארצית?
"אני יודעת שהייתה הרבה מאוד טינה כלפיו על כך שהצביע בתוך הסיעה בעד חוק הגיוס שהועלה בכנסת הקודמת, אבל בדיון בכנסת הוא הצביע נגד. שטבון בחור טוב, אבל כדי להיות ראש עירייה צריך לצבור ניסיון כחבר מועצה. שטבון מזוהה מאוד עם אלי ישי, ברוך מרזל ואיתמר בן גביר, ובשביל לנהל עיר שיש בה מנעד דעות של מגזרים שונים, ראש העירייה צריך להיות גשר בין כל חלקי החברה".
שטבון סירב להגיב לדברים.
את סבורה שלאורנשטיין יש סיכוי להיבחר לראשות העירייה?
"באמת שכן. בכל חוגי הבית שערכנו, הציבור שמגיע משתכנע שעופר האיש המתאים לתפקיד. עופר חבר מועצה כבר 15 שנה, מבצע את עבודתו בהתנדבות, למרות הקושי הכרוך בכך, ויש לו הצלחות לא מבוטלות. הוא הצליח להביא להתקנת מזגנים בכל מוסדות החינוך מתוך האופוזיציה, הפנה תקציבים לפעולות קהילתיות והקים מודל אדיר בדמות 'סטודנטים בונים קהילה'. מבין המועמדים האחרים, הוא הכי ראוי ובעל הסיכוי הגבוה ביותר לנצח את מרים פיירברג-איכר".
צינקין (49, נשואה פלוס ארבעה) היא תושבת שכונת קריית השרון והייתה שותפה בהקמת בית הספר הממלכתי-דתי "מורשת זבולון", שבו שימשה יו"ר הנהגת ההורים, ובהקמת סניף תנועת הנוער "בני עקיבא" בשכונה. היא ניהלה את המפקד הארצי של מפלגת "הבית היהודי" בשנת 2012 ("המפד"ל" בזמנו), לקראת הפריימריס בין בנט, שבו תמכה, ובין יו"ר המפלגה באותה עת, זבולון אורלב.
בבעלותה משרד עורכי דין בתל אביב, שבמסגרתו היא מייצגת, לדבריה, גם את אנשי קהילת הלהט"ב בנושאים כמו משמורת וירושה, ואף הגישה עתירה בשם סיעת "מרצ" במועצת עיריית בת ים נגד הרכב המועצה הדתית בעיר. "אני מאמינה גדולה בהידברות, תומכת מאוד בזכויות הפרט ויודעת להכיל את כולם", מעידה צינקין.
הצטרפת לרשימה שבה מוצב במקום השני עו"ד אדיר בנימיני, חבר מועצה מטעם "שינוי" לשעבר וחילוני מובהק.
"כשמחליטים להצטרף לסיעה שרוצה להיות סיעת שלטון, אף פעם לא יהיה מצב שכל חבריה יסכימו על כל הנושאים. מספיק שיסכימו על 80-90 אחוז מהם. כולנו באים ממקום שלעיר יהיה יותר טוב. אדיר בן אדם יוצא דופן, ואני מעריכה ומחבבת אותו".
מה דעתך בנוגע לפתיחת היכלי תרבות ומתנ"סים בסופי שבוע?
"ברגע שאתה יוצא ממפלגה נישתית למפלגה גדולה, אתה עובד אחרת ומנסה ליצור חיבור בין הקצוות והציבור בעיר. כיום השיח משני הצדדים, הדתי והחילוני, מאוד מתלהם ואגרסיבי, ואני ממש לא שם. כל החלטה צריכה להתקבל בהידברות, וללא כפייה משום צד. כשנגיע לגשר, נצטרך לקבל החלטות. אם לא יושגו הסכמות, יינתן לחברי הסיעה חופש הצבעה".
אילו תחומים ברצונך לקדם בתור חברת מועצה?
"בעיקר את נושא החינוך. הסתכלתי לאחרונה על מדד מדלן, והציון של נתניה 54. אפילו אשדוד, שהרכב אוכלוסייה בה די דומה לשלנו, קיבלה 57. אנחנו צריכים לשאוף למצוינות של הנוער, לצד קידום ערכים כמו קהילתיות, הערכה הדדית, גיוס לצה"ל, מניעת אלימות ועוד.
"פיירברג-איכר בנתה כיכרות יפות וטיילת מאלפת, אבל בסוף היצירה הכי חשובה הם הילדים שלנו. אם משקיעים בכביש הסגול ברחוב הרצל מיליון שקלים ורק 400 אלף בתנועות הנוער, אז יש בעיה בסדרי העדיפויות התקציביים".
מלבד משרתה ופעילותה הפוליטית, מתנדבת צינקין ב"מסדר הדר", מערך פעילים שהוקם במטרה להביא להשבת גופות החללים הדר גולדין ואורון שאול, שנפלו במבצע "צוק איתן" לפני ארבע שנים.
"גם בנושא של נתניה וגם בנוגע להדר, אני לא יכולה לשבת ולחכות שמישהו יעשה את העבודה", מסבירה צינקין, "כשהגעתי לבית משפחת גולדין בכפר סבא, ראיתי קמפיין של שני הורים, מלח הארץ, להחזרת בנם. פתחנו בקמפיין מימון המונים, וגייסנו קרוב ל-600 אלף שקל, כאשר האנשים שתרמו אינם טייקונים, אלא תרמו בממוצע 200 שקלים.
"זה היה מאוד מרגש לראות את עם ישראל מתגייס לטובת המטרה. המסר שלנו הוא לא לשחרור מחבלים ולא לעסקה כמו במקרה גלעד שליט, אלא שכל הסכם או מחווה הומניטארית יכללו את החזרת גופות החיילים. מי שחושב שאי השבת הגופות 'עוברת' מעל הראש של הציבור, פשוט טועה. היו חיילים שהשתתפו ב'צוק איתן' והחזירו את התגים במחאה, והורים חוששים לשלוח את החיילים שלהם לקרבי כי הם לא יודעים אם הם יחזרו. איבדנו את הערכים שלנו".
את המקום הרביעי ברשימת "למען נתניה" תופס אדי עובד, יו"ר ועד תושבי שכונת גלי ים ואיש היי-טק. אחריו, בסדר שטרם נקבע, יוצבו רו"ח בוקי ברגמן, לשעבר יו"ר הנהגת ההורים בבתי הספר "איתמר" ו"דוד", חבר הוועד המנהל של תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית ופעיל בהתאחדות הסוחרים בעיר; עו"ד לישי שמש, פעילה ב"רוטרי" נתניה ובקרב בני נוער במסגרות פורמאליות ובלתי פורמאליות שונות; מיכאל בואנו, מנהל תחום באחת מחברות התקשורת הגדולות במשק ולשעבר דירקטור וחבר ועדת כספים בחברה למתנ"סים מזרח נתניה.
