מלבד נוכחות בישיבות מועצת העירייה וסיוע יומיומי לפניות תושבי נתניה, כולל תפקידם של חברי המועצה גם השתתפות בדיוני הוועדות העירוניות.
ישיבות המועצה הן הזירה הפומבית להשמעת הצהרות פוליטיות, לייזום פעילות לטובת התושבים ולהתמודדות על תשומת הלב המיידית של הציבור והתקשורת.
לעומתן, בוועדות חברים הן חברי מועצה, הן עובדי עירייה והן נציגי ציבור ויועצים חיצוניים מקצועיים, ובאמצעותן מובטח תהליך קבלת החלטות תקין ופיקוח על פעולות העירייה.
דרך הוועדות, יכולים חברי המועצה, נבחרי הציבור, להשפיע ולבקר את הנעשה בתחומים מוגדרים, ברוח מצע סיעותיהם והבטחותיהם לבוחרים.
לידי מיינט נתניה הגיעו נתוני נוכחות חברי מועצת עיריית נתניה בוועדות העיקריות, כמו גם באסיפה הכללית של העמותה לחינוך בלתי פורמלי, המתייחסים לשנים 2014-2018.
הוועדה שבה נרשמו מספר הנוכחויות הרב ביותר היא ועדת המשנה לתכנון ובנייה. היו"ר אלי דלל, שהחליף בתפקיד את סגנית ראש העירייה, שירי חגואל-סיידון (נתניה אחת), נכח ב-56 מתוך 63 הישיבות שנערכו עד כה.
חיים פרידריך (הליכוד) נטל חלק ב-55 ישיבות. חגואל-סיידון, שבעצמה החליפה קודם את הרב שמעון שר (גל) כיו"ר, בגלל השעייתו מהמועצה על ידי בית המשפט, השתתפה ב-54 ישיבות, כמו גם יהונתן כהן (ש"ס).
עקיבא יצחקי נטל חלק ב-47 ישיבות, ענת לביא-אזולאי וסגן ראש העירייה, חגי חדד (ש"ס), ב-45, ויו"ר האופוזיציה, הרצל קרן, ב-44.
לעומתם, השתתף דניאל בשארי ב-23 ישיבות, יוסי דורון ב-19 (משמש כמ"מ, נ"א) ובוריס צירולניק ב-10 מתוך 40, מאז מינויו לחבר בוועדה.
בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שאליה מגיעים העררים על היתרי הבנייה ותוכניות הבינוי שאושרו בוועדת המשנה, ושהפורום שלה כולל את כל 27 חברי המועצה, התמונה פחות מעודדת. בראש הנוכחים עומד פרידריך, שהשתתף ב-26 ישיבות. אחריו יהונתן כהן (25), היו"ר אלי דלל (24), וחגי חדד (23).
אביטל לאופר נטלה חלק בתשע ישיבות בלבד, שושנה (צ'וצ'י) זילברברג (נתניה אחת) והרב לחובר בשמונה ישיבות, עופר אורנשטיין ואלכס אברבוך (למען נתניה) טרחו להגיע לשבע ישיבות כל אחד בסך הכל.
בוועדת הכספים נכח היו"ר שלמה ישי (נתניה אחת) ב-25 דיונים מתוך 27 שהתקיימו בארבע השנים וחצי האחרונות, אחריו צ'אלצ'או גושו (דור חדש - 21) ויוסי דורון (20). את הרשימה נועלים בוריס צירולניק (השתתף בשבע ישיבות), משה לוי (ש"ס, שש ישיבות), ענת לביא-אזולאי (חמש), דניאל בשארי ויניב טסה (שלוש כל אחד).
יושבי הראש של ועדת החינוך, סגנית ראש העירייה לשעבר, אביטל לאופר (נתניה אחת), ומחליפה כממונה על החינוך וכיו"ר הוועדה, עקיבא יצחקי, השתתפו יחד בכל 12 הישיבות שנערכו בין השנים 2014-2017.
שלישי במספר הנוכחויות הוא דניאל בשארי (שבע), ובהמשך הרב משה לחובר (גל, נכח בשש ישיבות), יניב טסה (ארבע), עופר אורנשטיין (למען נתניה, שתיים, שתיהן בשנת 2014) ודניאל מהרט (למען נתניה), שהחל לכהן כחבר מועצה בספטמבר 2016 ונטל חלק בישיבה אחת בלבד מתוך שלוש שהתקיימו מאז מינויו.
הנתונים בוועדת המכרזים עלולים להיות מטעים. מדובר בוועדה שבה התקיים מספר הישיבות הרב ביותר בארבע השנים וחצי האחרונות - 96, אלא שמחצית מהן, 48, מיועדות לפתיחת מעטפות הניגשים למכרז, ומחייבות את נוכחות היו"ר בלבד, ללא יתר חברי הוועדה.
זו הסיבה יו"ר הוועדה, יניב טסה (ש"ס), נכח ב-92 ישיבות, אך אחריו נמצא בפער גדול יוסי דורון (נתניה אחת), שהשתתף ב-45 בלבד, פחות ממחצית הכמות הפורמלית (96), אך קרוב לנוכחות מלאה בישיבות שאליהן הוא אמור היה להגיע (48). חבר סיעתו, רפי ימין, נטל חלק ב-38 ישיבות, ושני חברי סיעה נוספים של "נתניה אחת", מ"מ ראש העירייה, אלי דלל, ודימה בולט, ב-36 כל אחד.
הרחק מאחוריהם נמצאים עקיבא יצחקי (קשת), שנכח ב-20 ישיבות, סגן ראש העירייה, דניאל בשארי (הבית היהודי), עם 13 נוכחויות, ענת לביא-אזולאי (למען נתניה - חמש) ובוריס צירולניק (ישראל ביתנו), שנכח בשתי ישיבות בלבד במהלך התקופה.
באסיפה הכללית של העמותה לחינוך בלתי פורמלי, השתתף היו"ר חגי חדד בכל 12 הישיבות שנערכו עד השנה. הרב לחובר השתתף ב-11 ישיבות ובשארי ב-10. לעומתם, יניב טסה נכח בשתי ישיבות, עופר אורנשטיין, שכיהן כחבר ועדה עד ספטמבר 2016, נטל חלק בישיבה אחת, וענת לביא-אזולאי, שהחלה בחברותה בוועדה באוקטובר 2016, לא הופיעה לאף אחת מארבע הישיבות שנקבעו בתקופת חברותה.
גם העלאת הפרוטוקולים של הוועדות לאתר העירייה טעונה שיפור. פרוטוקולים של ועדת הכספים כלל אינם מופיעים, ולוועדות החינוך, הביטחון, למניעת סמים ולקידום מעמד הילד מופיע פרוטוקול אחד בלבד משנת 2015 עבור כל אחת מהארבע. לוועדת הקליטה מופיע מסמך הכולל את כל ההחלטות שהתקבלו בשנת 2015. לוועדות הבטיחות ולנפגעי הטרור מופיעים שני פרוטוקולים בלבד משנת 2015 כל אחת. שלושה פרוטוקולים בלבד של ועדת ביקורת מופיעים באתר, כמות זהה לאלה של הוועדה למיגור אלימות, בגין השנים 2015-2016.
בוועדת התמיכות הפרוטוקולים מתייחסים לתקופה שבין ינואר 2015 לדצמבר 2017 בלבד, בעוד שבוועדת המכרזים מצוינות ההחלטות שהתקבלו בלבד, ללא פרוטוקולים.
מעיריית נתניה נמסר בתגובה: " עיריית נתניה פועלת על פי 'חוק חופש המידע' ואף מעבר לכך. רק לאחרונה התפרסם מדד השקיפות של 'עמותת שקיפות בינלאומית ישראל' לשנת 2017, בו עמדה העירייה ב-91 אחוזים מהקריטריונים שנקבעו ודורגה בין הרשויות המובילות בתחום זה. עיריית נתניה תמשיך לפעול בשקיפות מרבית".
