כשד"ר רותי דקל עובדת עם מורים, היא יודעת שלפחות חלקם ייצאו עם תפיסה חינוכית שונה ממה שהגיעו איתה. אחרי הכל, היא נושאת על גבה כ-40 שנות ניסיון בעולם החינוך, חלקן במסגרות הפורמליות וחלקן בבלתי פורמליות ושמה הולך לפניה. "אנחנו נמצאים בתהליך למידה כל הזמן, ואני מאמינה שכל אחד יכול ללמוד" היא אומרת. "היום ילדים בני שלוש מתפעלים סמראטפונים, אז למעט מקרים חריגים מאוד, אין שום סיבה שבגיל שש הם לא יידעו לקרוא".
3 צפייה בגלריה
ד"ר רותי דקל
ד"ר רותי דקל
ד"ר רותי דקל
(צילום: ליאת לומברוזו)
ד"ר דקל היא מומחית בתחום אסטרטגיות הלמידה, באבחון לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז, מורה להוראה מותאמת, ומטפלת בהפרעות קשב וריכוז ומאמנת אישית. "במאה ה-21 החברה מאוד אוריינית", היא מסבירה. "אם אתה לא יודע לקרוא, אפילו ברמת הבסיס, אתה די אבוד בעולם".

הדרך להצלחה

כשמסתכלים כיום על מערכת החינוך המוכרת, קשה לבוא בטענות למורים. המדדים הכמותיים לפיהם בתי הספר נמדדים, די גורמים לתיוג התלמידים על פי הצלחה או כישלון נקודתיים. ד"ר דקל סבורה שהתפיסה צריכה להיות רחבה יותר.
הגישה אותה היא עיצבה, להב"ה, נותנת ללומד את הכלים הפרקטיים ללמידה נכונה. "למידה, התארגנות, ביטחון והצלחה", היא מסבירה את ראשי התיבות. "הגישה בעצם מראה שני אפיקי עבודה בתהליך ההוראה-למידה. הראשון הוא למידה והתארגנות – כשלומד מתארגן נכון עבורו ומארגן ביעילות את הזמן ואת חומר הלימוד בצורה המתאימה לו ביותר, הלמידה הופכת להיות נוחה ויעילה יותר. "מתוך כך נוצר ללומד הביטחון שהוא יודע את החומר הנלמד ומשם הדרך להצלחה קצרה. כמובן שגם ההצלחה בונה את הביטחון, וזה מעין גלגל שחוזר על עצמו בכל תהליך של למידה", היא מסבירה במאור פנים.
מגיל צעיר היא זוכרת את עצמה כאוהבת להדריך ולעזור לאחרים. כיום היא מבצעת הדרכות להורים, השתלמויות והרצאות למורים, ועבודה פרטנית עם מורים. כמו כן, היא עובדת עם סטודנטים על אסטרטגיות למידה – ללמוד איך ללמוד. דווקא הסטודנטים שהיו המבריקים בתיכון, והצליחו בלימודים ללא מאמץ, מתקשים באקדמיה כי הם לא רכשו דרכי עבודה.
איך מגיעים לעסוק בתחום מיוחד שכזה?
"למדתי במסגרת התואר הראשון שלי קרימינולוגיה. הייתה לי פנטזיה להקים בית ספר שממנו לא ינשרו ילדים. כדי לנהל בית ספר הייתי צריכה תואר שני בחינוך והלכתי ללמוד חינוך מיוחד", היא מספרת. "באותן שנים, המונח 'לקות למידה' רק התחיל לקבל הכרה וסיקרן אותי מאוד. אפשר לומר שעולם לקויות הלמידה ואני צמחנו יד ביד. הייתה לי תחושה פנימית שזה הדבר שאני רוצה לעסוק בו".

להבין את הילד

במסגרת עבודתה, ד"ר דקל מאבחנת גם את ההיתכנות לתסמונת אירלן. "זוהי בעיה בעיבוד חזותי, שאינה בעיית ראייה, ופוגעת באיכות החיים", מסבירה ד"ר דקל. "זהו גורם משמעותי בקושי לקרוא ולכתוב. הסימנים לכך הם רבים, אבל הבולטים שבהם הם: אותיות קופצות, בלבול בשורות, אותיות מתחלפות בתוך מילה, טשטוש, כאבי ראש ודמעות בעיניים בזמן קריאה", היא אומרת ומבקשת להדגיש כי "ברגע שמאבחנים את התסמונת הפתרון קל ומיידי. פעמים רבות אין שום לקות למידה. גם אם יש לקות למידה לצד האירלן, הטיפול באירלן מאפשר טיפול יעיל יותר ברכישת הקריאה".
כחינוכאית, היא רואה חשיבות רבה בעבודתה עם אוכלוסיית המורים. שינוי הגישה לילדים עומד בראש מעייניה. "כשמורה נכנס לכיתה צפופה והטרוגנית, הוא מתמודד בין היתר עם ילדים בעלי לקויות למידה, ילדים שקשה להם וכאלה שמתמודדים עם קשיים רגשיים. קשה לו, אבל הוא חייב להבין שילד לא מגיע בבוקר עם החלטה 'להרגיז' את המורה".
אילו טיפים מעשיים את נותנת למורים?
"קודם כל להבין שהילד עובד מול עצמו. תנטרל מעצמך את המשפט הזה 'הילד נגדי'", אומרת ד"ר דקל. "בעזרת דיאלוג צריך להגיע לשורש הבעיה ומשם לטפל. בשנות הניסיון שלי בעולם החינוך אני יכולה לומר בפה מלא שכשמדברים עם הילדים בגובה העיניים – הם יודעים להצביע באופן מדויק על הקושי שיש להם.
"אני מלמדת איך לנהל את הדיאלוג" היא ממשיכה, "את זה עושים בעזרת שאלות מנחות נכונות. הילד צריך להרגיש שווה מעמד, והמורה אמור ללמוד מהילד לא פחות מהילד שצריך ללמוד ממנו. אפשר לצאת ולדבר בחצר ביה"ס, או בכל מקום שאינו הכיתה. המטרה היא לשבור את התבניות".
נקודה נוספת שד"ר דקל מסבירה היא תחילת השיחה. "קריטי לפתוח בפידבק אמיתי חיובי. ילדים מרגישים שמנסים לתת להם מחמאות 'בכוח'. קבעתם עם הילד שיחה מראש? תתכוננו. תראו את המעשים הטובים שהוא עושה ותעצימו אותו על כך".
וכשנעבוד עם הילד על משהו שקשה לו, מסבירה ד"ר דקל, שוב נקיים את השיח בגובה העיניים. הילד יהיה שותף בניתוח הקושי ובהצעת הפתרון. וכך, נכנסים לדיאלוג מתמשך. יכול להיות שיהיו תקלות בדרך, אבל התשתית נוצרה וקיימת ויש עם מה לעבוד", היא אומרת בחיוך. "השיקוף לילד והחשיבה ביחד על התהליך, כולל הזכות לטעות, ישימו אותו במקומות טובים יותר. החיים מלאי בורות, אבל לפחות בבור הזה הוא לא ייפול עוד פעם.
"בסופו של דבר", היא מסכמת. "עבודה נכונה ונחישות של המורה והילד, בונה לו מוטיבציה פנימית, והיא המפתח למשפט "השמיים הם הגבול. אני מאמינה שכל אחד יכול – השליחות שלי היא להביא את זה לידי ביטוי בפועל".
ליצירת קשר:
טלפון: 09-8999440