בכל בוקר מתחילה פרופ' נילי שטיינברג בת ה-50 את היום בריצה או שחיה: "קודם כל אני לא מסוגלת בלי, ודבר שני לקום בבוקר ולתפעל את הגוף בצורה מיטבית זה לא רק חיזוק בריאותי אלא גם אנרגיות חיוביות לכל היום", היא מסבירה.
2 צפייה בגלריה
פרופ' נילי שטיינברג (קנופ)
פרופ' נילי שטיינברג (קנופ)
פרופ' נילי שטיינברג (קנופ)
(צילום: ענת קזולה // סטיילינג: לורה פלדמן // בגדים: אוסף פרטי)
למעשה, לא ייתכן אחרת: עוד בנערותה פרופ' שטיינברג תושבת קיבוץ נחשולים ואם לארבעה, נמשכה לספורט והתמקצעה בו. היא הייתה ספורטאית ושחיינית תחרותית עד גיוסה לצה"ל, גם בצה"ל המשיכה עם הספורט בבה"ד 8, ועם שחרורה היא המשיכה את המסלול, תרתי משמע, במכללה האקדמית בווינגייט: "הבנתי שאני רוצה מאוד לשלב את האהבה שלי לספורט יחד עם לימודי אקדמיה בתחום. זה היה נראה מושלם עבורי, נהניתי מכל דקה, שילוב אידיאלי".
מה למדת?
"את הדוקטורט שלי עשיתי במחלקה לאנטומיה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב, עם דגש בנושא של פציעות ספורט ובעיקר אצל רקדניות. בשמונה עשרה השנים האחרונות עסקתי בהוראת נושא האנטומיה, סמינריונים של פציעות ספורט, קינזיולוגיה והוראה במגמה לטיפוח היציבה במכללה האקדמית בווינגייט. גם המחקר שלי עוסק בתחומים האלו. כיום, בנוסף להוראה ומחקר בתחומי מדעי החיים, אני מקדישה את מרבית המשאבים שלי לביה"ס לחינוך במכללה.
"באותה נשימה, חשוב לי להדגיש, שאני קודם כל רואה את עצמי אשת משפחה, מגדלת את ארבעת הילדים שעוסקים בספורט תחרותי, וגם אני בעצמי ממשיכה להתאמן מדי יום ביומו. תמיד ידעתי למצוא את האיזון הנכון בין להיות 'אימא טוטאלית' לבין הקדשת הזמן לפיתוח הקריירה, אני גאה ושלמה לגמרי עם השילוב הזה".
מה סוד ההצלחה שלך?
"אני מאמינה בעבודה קשה, ועבדתי קשה כדי להשיג כל דבר שהגעתי אליו בחיי. כמו כן, יש לי יכולת למשוך איתי אנשים במעלה ההר. הצלחה מבחינתי תהיה לשכנע מרצים מתוך ביה"ס לחינוך במכללה לבצע יותר מחקר אקדמי. כשמגיעים אלי מרצים חדשים להתראיין, אני אומרת להם שאני רוצה לקדם אותם, לעזור להם, שאני פה בשבילם. אכן מדובר בעבודה קשה וסיזיפית, שהתמורה אליה היא רק בעתיד. אך האקדמיה אינה יכולה להתקיים בלי בסיס חזק של מחקר. ברור לי שהגעתי לשמש ראש ביה"ס במכללה בזכות זה שידעתי להשקיע את כל מרצי וזמני בנושא של המחקר".
2 צפייה בגלריה
פרופ' נילי שטיינברג (קנופ)
פרופ' נילי שטיינברג (קנופ)
פרופ' נילי שטיינברג (קנופ)
(צילום: ענת קזולה // סטיילינג: לורה פלדמן // בגדים: אוסף פרטי)
בית הספר שאת עומדת בראשו מכשיר מורים לחינוך גופני, איזה מסר יש לך עבורם?
"בסופו של דבר, אני רואה את קידום החינוך הגופני, הספורט והחינוך לאורח חיים פעיל ובריא בקרב ילדי בתי הספר כתפקיד החשוב ביותר של מורה לחנ"ג. אני רואה את הסטודנטים שלנו כשליחים שצריכים לקבל את הכלים הכי טובים ולצאת עם הידע הטוב ביותר לשטח, כמורים, כמאמנים, כאנשי ספורט וחינוך גופני בקהילות שלהם. כבוגרי המכללה עלינו לצאת ולהוביל שינוי מערכתי בתפיסת חשיבות הספורט, החינוך הגופני ואורח החיים הבריא במדינה שלנו.
"נושא חשוב נוסף הוא מעמד המורה לחינוך גופני. כל מורה חייב ליזום ולהיות מוביל תחום הפעילות הגופנית בבית הספר, זאת מעבר לשיעורים שהוא מלמד. אני סבורה למשל שיותר מורים לחינוך גופני צריכים להיות מחנכי כיתות. כמחנך כיתה ניתן להגיע אל הילד הרבה יותר. מורה טוב יכול להוביל לשינוי בתפיסת החשיבות של הפעילות הגופנית בכיתה שהוא מלמד בה, בבית של התלמיד, ביישוב של התלמיד ובקהילה כולה. חשוב לתת את הדגש על כך שלא מדובר בספורט בלבד אלא בחינוך. כפי שציינתי לעיל, חינוך לאורח חיים פעיל ובריא הוא חלק מתוך זה. נעשה ספורט ואחר כך שכל ביה"ס ילך ביחד לאכול אוכל בריא ומזין. כך הילד ילמד על נושא הבריאות וידע להעביר את המסר למשפחה שלו ולקהילה סביבו.
לאתר המכללה: www.wincol.ac.il