טטיאנה (49), אמא לשלושה ילדים (8, 18, 26), הותקפה באכזריות בערב חג הסוכות בכניסה להוסטל ברחוב זמיר בקריית השרון. המואשם בתקיפה, שכן מרחוב סמוך בשנות העשרים לחייו, סטר ובעט בה, גרר אותה במורד המדרגות מהרגליים ולאחר שכבר הצליח לקחת ממנה את תיקה ותכשיטיה - חזר לעוד בעיטה, בזמן ששכבה חסרת אונים על הרצפה.
"אני מפחדת, במיוחד לאחר שגיליתי שהוא גר ממש קרוב אליי ועכשיו הוא גם יודע מה הכתובת שלי כי תעודת הזהות שלי אצלו", היא אומרת בכאב.
טטיאנה, מדריכת כושר מעל 25 שנה וכירופרקטית, עלתה לפני 31 שנה לישראל ומגדלת את שלושת ילדיה בקריית השרון. עם פרוץ המלחמה באוקראינה עלו גם הוריה לישראל והמתגוררים בימים אלו בהוסטל שבפתחו היא הותקפה. "עברתי שנים לא קלות כי אני נכה 100% בעקבות מחלה. יצאתי מהכיסא גלגלים רק לא מזמן - ועכשיו זה קרה. יש לי ילדים ומשפחה וזה מה שמחזיק אותי, כי בערב החג עברתי חוויה שפחדתי שאני לא אצא ממנה בחיים'', מספרת טטיאנה, שחושפת בכאב רב את אשר עבר עליה. בנוסף, היא מבקשת שהצדק ייעשה וכי יינתן עונש חמור לתוקף שתקף אותה באכזריות עם מכה בראש, ניסה לקחת ממנה את תיק היד, בעט בה בכל גופה, גם באלו שהיו מכוסים בתפרים בשל ניתוח שעברה לאחרונה".
את זוכרת מה קרה בדיוק?
"שמתי את הבן הקטן שלי בפארק השלולית עם סבתא שלו, וחזרתי להביא לו בקבוק מים כי הייתי צריכה גם להביא אוכל להורים שלי שגרים בסמוך אליי. החלטתי לחנות את האוטו שלי מול ההוסטל ברחוב הזמיר, שבו שוהים ההורים שלי. יצאתי מהאוטו, סגרתי אותו ובאתי לפתוח את הכניסה עם המפתחות, כשתיק היד שלי על הכתף. פתאום בא מישהו מאחוריי ושאל אותי: 'תגידי לי, בן כמה אני נראה לך?'. השבתי לו: 'ילד, לך לשלום, מאיפה אני יודעת?'.
"חשבתי שבטח הוא בא לבקר מישהו מהמשפחה שלו ולא מכיר את המקום. המשכתי ללכת לדירה של ההורים. עליתי את המדרגות עד הכניסה, והרגשתי פתאום בום חזק בראש. ממש מכה חזקה מאחור. לא הבנתי מה קרה, ונפלתי. כשהרמתי את הראש, ראיתי את אותו הבחור, שדרש ממני את התיק. עניתי לו, 'מה?' ומיד הוא התחיל להרביץ לי עם הידיים שלו. ניסיתי לדחוף אותו עם הרגל, והוא פשוט משך אותי איתו במורד המדרגות למטה, ושם הוא המשיך להרביץ לי כשאני על הרצפה. ממש לבעוט. כשהוא לא הצליח לשחרר ממני את התיק, הוא ממש נתן לי עוד ועוד מכות. רק כשהתיק נקרע מהרצועה הוא עזב אותי. הוא קלט שהתיק עדיין אצלי, חזר ונתן לי עוד מכה חזקה בפנים, שממש הפילה אותי עוד פעם לרצפה. אז הוא פשוט רץ משם. אני לא זוכרת כמה זמן הייתי שם על הרצפה.
הצלחת להזעיק עזרה?
"לא חשבתי על כלום באותו הרגע, כי לא הבנתי מה קורה. זה קרה מהר, כשבכל הזמן הזה כואב לי כי הוא מרביץ לי בידיים וברגליים. כל הזמן הזה הוא רק רצה את התיק שלי שהיה עדיין צמוד לכתף שלי. התברר שהוא לא הפסיק הרביץ לי גם כשהוא הצליח לקחת ממני את התיק. אפילו במשטרה אמרו לי שאני אישה חזקה".
טטיאנה, המיוצגת על ידי עו"ד עמית הרבט ועדין בהלם ממה שקרה לה, מודה שלמרות שעבר שבוע וחצי, היא עדיין מאוד מפחדת, אבל חשוב לה שאנשים ישמעו את הסיפור שלה, שיבינו שזה יכול לקרות לכל אחת ואחד. "השכן שלי מואשם בתקיפה שלי. מישהו שגר קרוב אליי, ועכשיו הוא גם יודע איפה אני גרה כי הוא גנב לי את התיק עם הארנק שלי בתוכו. אני לא יודעת איך קמתי מהכביש. אני לא זוכרת. המפתחות היו אצלי, אז נכנסתי להוסטל ועליתי בקושי רב להורים שלי. הייתי המומה ממה שקרה כי הייתי עם מכות רבות ומלאה בדם, בידיים וברגליים, גם בראש. הייתי עם מכנסיים קצרים, אז ממש ראו את המכות שחטפתי. אבא שלי שהיה בדירה ממש נבהל כשהוא ראה אותי. בהתחלה הוא חשב שאולי נפלתי, כי אני אחרי חמישה ניתוחים וקומה. כשאמרתי לו שהרביצו לי, הוא מיד התקשר לבעלי וסיפר לו שקרה משהו ושיבוא דחוף, ואז נפלתי לרצפה. כנראה שהתעלפתי כי שפתחתי עיניים כבר היו סביבי אנשי משטרה והגיע אמבולנס שלקח אותי ללניאדו".
מה עבר לך בראש ברגעים האלו של התקיפה?
"באותה דקה לא חשבתי שום דבר, רק שהוא לא נורמאלי. אני זוכרת שאמרתי לו את זה, שהוא לא נורמאלי, שהוא רק ילד. ביקשתי ממנו שיעזוב אותי בבקשה. לא הבנתי למה הוא עושה את זה. אני זוכרת שחשבתי איך זה שאף אחד לא בא לעזור לי, כי בדרך כלל הרחוב הזה מלא באנשים וקשישים שיושבים שם בחוץ ומדברים. דווקא באותו ערב, בערב חג, כשמישהו תקף אותי, לא היו שם אנשים. זה הזוי שזה קרה דווקא בשכונה שלנו בקריית השרון, שהיא שכונה שקטה בדרך כלל".
קראו גם:
טטיאנה שמאז הארוע כמעט ולא יצאה מדלת ביתה, מספרת על מפלס חרדה גבוה שעולה עם כל רעש חריג. לדבריה, ''כולם סביבי מאוד דואגים לי, בעלי והילדים שכל הזמן מבררים איך אני ואיפה אני. גם לי אישית קשה. לא רק בפן הפיזי שעדיין כואב לי, אלא בפן הנפשי, הפחד הזה בגלל מה שעברתי. זה קשה. אני לא מאמינה שדבר כזה קרה לי פה בישראל. אני אישה חזקה וחשבתי שאחרי המחלה שעברתי אני חייבת לפתוח דף חדש, אבל המקרה הזה ערער אותי לחלוטין. אני רוצה שכולם ידעו שזה יכול לקרות לכל אחד. זו שכונה שבה כולם מכירים את כולם והנה זה קרה לי. מזל שהיו שם מצלמות אבטחה ותפסו אותו. זה פשוט אכזריות, מה שהוא עשה".
"חמור כמו מקרי פשיעה מאורגנת"
רב פקד אוהד גולדברג, מפקד היחידה ללוחמה בפשיעה בתחנת המשטרה בנתניה, סיפר על התקרית: "מיד עם קבלת הדיווח על האירוע, הבנו שמדובר באירוע חמור ואלים. מסוג האירועים שפוגעים קשות בתחושת הביטחון בציבור. לאחר פעולה מהירה בשטח וצפייה בסרטון שמתעד את האירוע, יצאו בלשי היחידה ללוחמה בפשיעה לאיתור החשוד. בתוך 40 דקות מהדיווח למוקד 100, נעצר חשוד העונה לתיאור, במעצרו החשוד נאבק עם הבלשים ואף ניסה לתקוף אותם ולהמלט.
"פעולות חקירה מהירות ומתוחכמות שבוצעו ביחידה ללוחמה בפשיעה בתחנת המשטרה בנתניה הובילו לכך שנאספו ממצאים פורזניים אשר הובילו להגשת כתב אישום חמור כנגד החשוד ואף הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים. "כמפקד היחידה, אירוע כזה הנו חמור בעיני לא פחות ממקרי הפשיעה המגיעים לפיתחה של היחידה שקשורים במשפחות הפשע ובפשיעה המאורגנת בעיר".
