לידור חגאג, חייל מילואים בן 26 מקדימה, הוא בעל עסק לשטיפת מכוניות. מאז גויס למילואים, העסק, שממוקם בצומת קדימה על כביש 4, נמצא בקשיים ולידור חושש שהוא עלול לקרוס.
"אני במילואים כרגע כחלק מתחזוקה של חטיבת גולני", מספר חגאג. "יצאתי לאפטר ליומיים כי הייתי חייב לטפל בעסק שקניתי לבד אחרי שעבדתי בו כמה שנים. אני מודאג. חושש שלא אוכל להמשיך להחזיק בעסק לנוכח הירידה בעבודה".
מי מתפעל את העסק כשאתה במילואים?
"אני רווק ולכן אני נעזר במשפחה, בעיקר באחי גילי שבא לעזור ועובד פה כל יום. כשאני אשתחרר בעזרת השם בפברואר אני אחזור לעבוד בכול הכוח כי יש לי תשלומים לשלם".
קראו גם:
חגאג מספר שהתקופה בה שירת במילואים פגעה קשות בעסק. "בחודש הראשון הכל היה סגור ואז כשפתחנו היתה כבר ממש ירידה בעבודה וזה למרות שהיה פוסט של חנוך דאום שעזר קצת להביא פרנסה", הוא מספר. "אני חייב לקוחות, כי כל מיני חברות גדולות שעבדתי איתן כמו חברות ליסינג, לא יכולות לעבוד איתי יותר כי לנוכח המצב אין לי כוח אדם כמו העובדים שהעסקנו מיהודה ושומרון. אנחנו מנסים לגייס עובדים מקומיים כחלק מעבודה מועדפת אבל לצערי, למרות השכר ההולם, אין מספיק התעניינות מצד צעירים וחבל כי זו עבודה טובה".
איך מתפרנסים?
"עובדים פחות. ברור. נכון שיש לי פה פולישים וריפודים וגם שטיפת רכב, אבל זה לא מספיק כי אני הפנים של העסק. כשאני באפטר אני בא לעבוד. לא מוותר על שום עבודה שנכנסת. אני נעזר בכל המשפחה וגם חברים ומתנדבים שמנסים לתת פה יד כי יש ירידה גדולה בהכנסות. אני יודע שאני חייב לשרוד את התקופה הזו אבל זה שולי מבחינתי, כי יש משפחות שהילדים שלהם מתים או חטופים בעזה אז גם אם אאבד את העסק זה קטן ליד זה. אני מקווה שהבנקים והמועצה יעזרו. יעשו הנחה בארנונה כי התשלומים ממשיכים והשכירות ממשיכה לרדת וגם ההלוואות ממשיכות. הלוואי שיעזרו יותר לעסקים".
למרות המצב, הוא ממשיך לשמור על אופטימיות: "אני צעיר, אני אצליח לשרוד כי אני עובד מגיל מאוד צעיר ואני יודע שיהיה בסדר. אנחנו נעבור את זה עם כל הקושי. אני לא רוצה להתעשר אלא רק להתפרנס בכבוד".
