"די להקצנה" מבקשת הסופרת הנתנייתית זוהר אביב, "הילדים מושפעים ממאורעות התקופה, הקורונה, אי הוודאות, הסגרים, הבידודים... וכעת אחרי שהכל הולך ונרגע הם נפגעים גם מאווירת ההפחדה. אז בואו ניזהר בלשוננו ונשתדל להביא דברים כהווייתם".
את הדברים האלה היא אומרת בתגובה לזעם כלפיה של אנשי חינוך והורים, בעקבות פוסט שכתבה ובו טענה כי התקופה לא הייתה קשה כל כך עבור הילדים וחלקם אף התעצמו ממנה.
אפשר להרגיע
אביב, 60, סופרת ילדים מצליחה, מרצה בבתי ספר ברחבי הארץ על ספריה ו"כיצד לצאת גיבור מכל בור". היא עשתה זאת גם במהלך הקורונה בין הסגרים והבידודים, נפגשה עם ילדים, שמעה מהם על הלחצים בבית, על הכאוס, אבל הופתעה לטובה גם מסיפורים של העצמה.
בעקבות מפגשי כתיבה שערכה בבתי ספר קיבלה זוהר עשרות סיפורים מילדים, ובעקבות הסיפורים והקשר שלה עם ילדים במועדון מעריצים בווטסאפ, היא כתבה את הפוסט, בעקבותיו קיבלה תגובות נזעמות.
אביב כתבה: "קטסטרופה, זוועות, דיכאון... הגיע הזמן שאקום ואומר - די לאמירות הקיצוניות האלה בתקשורת. כל מקרה הופך לרעידת אדמה ואז מתאדה כאילו לא היה. למה להקצין?".
אביב, מומחית תוכן ילדים ומוסמכת מכון אדלר ולימודי חינוך, שמובילה בעת הזו פרויקט כתיבה ענק בעשרות בתי ספר, רוצה לסתור את הדברים: "מעט מאוד ילדים נפגעו מהקורונה. רוב הילדים התבגרו, צמחו, התרחבו מהתקופה המאתגרת הזו, התקרבו למשפחה, למדו עצמאות.
"נכון, כשני אחוזים אכן בוחרים לכתוב בסיפורים שהם שולחים אליי, על טראומת הקורונה שהביאה לסכסוכים בין חברים שהדביקו, הכניסו לבידוד וכדומה, או על בילבול, דאגה וכאוס בגלל חולים במשפחתם. אבל ילדים יודעים למצוא את האור, להתמקד בטוב כמו למשל בגילוי חברות מחמם לב של ילדה שהכינה הפתעה ליום ההולדת בבידוד, או בכוחם וחוסנם ואי ההידבקות המדהימה שלהם".
קראו עוד>>
אביב כתבה מעל 80 ספרים בנושא מניעת אלימות וקבלת האחר והם בין הנקראים ביותר בספריות בישראל. בנתניה אף הוקם פסל בכיכר ציון בהשראת סיפורה "יהלומים באקווריום".
"הקורונה הגיעה, הוציאה מכולנו את האופי ההישרדותי", היא אומרת. "למדנו מי קיצוני, מי חרדתי, מי קונספירטיבי, מי לוקח יוזמה ואחריות, מי מחליט, מי מתנגד לכל דבר ומי אנחנו, מקבלי סמכות, שוחים עם הזרם, או שמים סכרים בכל הכוח".
כוח המילה
לדבריה, "הקורונה דועכת והילדים וגם אנחנו, נרפא את עצמנו. אני התחלתי לכתוב יומן בגלל סטירה שחטפתי מבן כיתתי. הקורונה היא סטירה, אבל ילדים שיכתבו ויקראו ספרים, יצמחו ויתחזקו ויצליחו לפחות כמוני.
"סופרת של 80 ספרים, מרצה מול כל סוגי הקהלים בנושא מניעת אלימות וקבלת האחר, מחפשת ומוצאת כוכב זוהר בכל אחד. מחובקת במשפחה חמה, וגם אלה שלמעלה מחבקים. בכולנו יש אור כוכב, בואו נדליק אותו בעזרת מצת המילים הכתובות".
"הקורונה היא סטירה, אבל ילדים שיכתבו ויקראו ספרים, יצמחו ויתחזקו ויצליחו לפחות כמוני. סופרת של 80 ספרים, מרצה מול כל סוגי הקהלים בנושא מניעת אלימות וקבלת האחר"
התגובות על הפוסט היו רבות, חלקן נזעמות במיוחד ממורות בחטיבה שסיפרו לאביב על מקרים קשים של ילדים שהתדרדרו בלימודים, איבדו דרך וזקוקים לסיוע פסיכולוגי דחוף. מצד שני הגיעו תגובות רבות של אנשים שהזדהו ושמחו לשמוע קול שפוי, ורגוע.
כיצד קיבלת זאת?
"הסברתי שאני בעיקר מדברת על ילדי היסודי, ליוויתי בתקופת הקורונה לא מעט ילדים בווטסאפ, בזומים, ראיתי ילדים פורחים, מתחילים לבשל, מרוצים מהמשפחתיות.
"היתה גם בדידות וגעגוע לסבים הרחוקים, ולכן כתבתי את 'מה עושים עם געגוע?', 'הטריק של סבתא נונה', וחילקתי לסבתות בעיר נתניה. לילדים כתבתי את 'חבורת כוח המוח 26', תעלומה בזמן קורונה, ספר שמלמד אותם את הכלים של אדלר, איך לשתף, להתייעץ ולקבל עזרה במצבים של לחץ ואפילו ניצני אלימות בבית. לאחרונה כתבתי את 'יד הפלא 14 כדור אש', על ילדה כעסנית, עם בעיות התנהגות וכיצד להתייחס אליה.
"אני עם האצבע על הדופק של הילדים, מרצה בכל הארץ ומכוונת את הילדים למילים מרפאות".
בימים אלה התחילה אביב פרויקט ענק בשיתוף אגף החינוך היסודי בנתניה לפתיחת בית ספר "הנוצה". מדובר בבית ספר לכתיבה לילדי העיר. "בעיניי כתיבה וקריאה שומרים על חוסן, ומשייפים את היהלום שבנפש", היא אומרת. "תקופת הקורונה טרפה את הקלפים ושינתה את שיגרת הילדים.
"אני רושמת את כתובתי בסוף כל ספר שלי וגם באתר והילדים פונים אליי, יש כאלה שפונים מיד לאחר ההרצאה שאני נותנת בבתי ספר והם מספרים לי על הקושי שלהם וכיצד יצאו ממנו. מילים בוראות מציאות אז בואו נבנה יחדיו מציאות מיטבית".
לעדכונים: חדשות נתניה
