השוק בנתניה הוא הלב הפועם של העיר. מלבד הבאסטות הוותיקות שמציעות את מיטב מרכולתן, באזור יש דוכני אוכל אותנטיים ומסעדות בטעם בלתי נשכח. אלא שהמתחם ישן ומיושן ומזה שנים העירייה מעוניינת לחדשו.
סמוך לשוק שוכנות מלטשות יהלומים ישנות שחלקן הפכו לאנדרטאות למלטשות יהלומים. שריד לימי הזוהר בהם נתניה הייתה בירת היהלומים של ישראל. השבוע אנחנו חושפים את תוכניות עיריית נתניה לחידוש השוק ולהפיכתו למתחם עסקים חדשני ושוקק, כשהעבודות במקום כבר התחילו.
בנוסף העירייה מתכננת גם שדרוג באזור המלטשות, כשחלק מהשדרוג ינציח את ענף היהלומים ששקק בעיר.
התחדשות דוכנים
במסגרת ההתחדשות העירונית, פרויקט הדגל של עיריית נתניה ושל ראש העירייה מרים פיירברג־איכר, ישודרג גם מתחם השוק. במקום כבר הושקעו עשרה מיליון שקלים. וזוהי רק ההתחלה. מבנים דוגמת "שוק העופות" ו"התאחדות בעלי המלאכה" שהיו מוזנחים במשך שנים ארוכות יעברו מתיחת פנים.
על פי התוכניות, חצר השוק תהפוך למתחם בילוי תוסס, ובאזור אף יוקם מוזיאון "מלטשות היהלומים".
תכנון, חידוש ושדרוג אזור השוק, יצא החודש לדרך בהנחיית מנכ"ל העירייה, יורם כהן, ואדריכל הפרויקט, דרור גרשון. הפרויקט מתוכנן לצאת לפועל תוך שמירה על הווי השוק והאווירה המיוחדת בו. המטרה היא להכשיר את השוק כמקום בילוי שימשוך אליו תיירים מהארץ ומהעולם.
קראו עוד>>>
''בשנים האחרונות ביצעה העירייה חשיבה תכנונית וקבעה מדיניות לביצוע מיזמי בניה באזור השוק, אזור בו מקודמת כיום התחדשות של התשתיות והדוכנים", הסבירו בעירייה. ''בתכנון יש בנייה מסיבית על מגרשים שיעברו פינוי בינוי, תוך עירוב שימושים: מגורים, מסחר, תעסוקה ותיירות. בנוסף מקודמים מתחם לדיור מוגן, חניונים תת קרקעיים ועוד".
במקביל מבצעת העירייה עבודות לשדרוג השוק העירוני. בעירייה מתכננים כי באזור יהיו מקומות בילוי, אמנות, מוזיקה ואוכל, בדומה לערים נוספות שהפכו את השוק למתחם פנאי ובילוי הפועל גם בשעות הערב והלילה.
בעירייה הסבירו כי, "גולת הכותרת של העבודות בשוק, היא הקמת שני אזורים חדשים שיאפשרו הקמת ברים ומתחמי בילוי בתוך השוק, כאשר מתחם זמני לדוכנים הוקם בחניון זנגביל. העבודות בשוק כבר החלו החודש והשוק הולך לעבור שינוי מהפכני, מבחינת המראה והתשתיות שישפרו משמעותית את חוויית הקניה והניקיון במקום".
חבר המועצה אבי סלמה, יושב ראש דירקטוריון ח.ל.ת (החברה לפיתוח נתניה) מסביר: "העבודה היא מתמשכת ללא הפסקה בין שני השלבים, וזאת מכיוון שיש עניין מהותי ועמוק של שדרוג תשתיות.
"עבודות השדרוג ייערכו בתיאום עם הסוחרים על מנת שגם במהלך העבודות ההפרעה לעבודה השוטפת תהיה מינימלית, כך שברגע ששדרוג של שביל מסתיים הוא נפתח לסוחרים ולקהל. כרגע בשלב א' של הפרויקט, העירייה מבצעת עבודות תשתית ובהמשך – יחודשו השבילים, תשודרג חזות השוק ויוקמו דוכנים חדשים למזון מהיר, מתחמי בילוי ומתחמי ישיבה, שירותים נגישים וישודרגו השבילים הצפוניים, תוך התקדמות לשבילים הדרומיים.
"עלויות שלב זה נאמדות בכארבעה וחצי מיליון שקלים, במסגרתם יבוצע שדרוג של שבילי השוק".
הווה אפור
סמוך לאזור השוק ממוקמות מלטשות היהלומים הישנות. נתניה הייתה בעבר בירת היהלומים של ישראל. אלא שמלטשות רבות ננטשו והם עומדות שוממות, עצובות ומכערות את האזור.
במסגרת השדרוג יהיה גם שינוי בפן הזה. עם זאת, רוב המלטשות הן בבעלות פרטית, כך שיכולת העירייה לשדרג אותן מוגבלת.
"הכוונה היא להוביל תהליך שדרוג באמצעות שילוב פונקציות תיירותיות אשר יובילו להעלאת ערך הנכסים ולכניסת יזמים להשקעה במבנים הישנים ששימשו בעבר מלטשות יהלומים שננטשו ונעזבו", הסבירו בעירייה.
"מלטשות היהלומים הממוקמות בשוק הן בבעלות אנשים פרטיים ולכן ההחלטה על חידוש המבנים היא של בעלי הנכסים. אבל על מנת לעודד את המבנים הישנים באזור השוק להתחדש, מועצמות הזכויות למגורים ולתעסוקה".
דוגמא למבנים שכן יזכו לשדרוג הם מבנה "התאחדות בעלי המלאכה", בו עשרות חוכרים, והמבנה הצמוד לו, המוכר כ"שוק העופות". בהתאם לתכנון, צפוי במתחם הממוקם ברחוב הרצל פינת ויצמן לקום מבנה ובו עירוב שימושים התואם לאופי השוק שבו יהיו תעסוקה ומגורים, בתכנונם של משרד האדריכלים ''כנען שנהב''.
במסגרת התכנון יש כוונה לשמור על העבר המפואר של נתניה כעיר יהלומים. "השימור בא לידי ביטוי הן בתכנון הבניין, כך שצורתו תאזכר את פעילות ליטוש היהלומים שנעשתה בו והן באמצעות שילוב מוזיאון 'מלטשות היהלומים' בקומה הציבורית המתוכננת בבניין", הסבירו בעירייה.
אלא שלמרות התוכניות עתידיות, ההווה של האזור עדיין אפור. וחלק ממלטשות היהלומים העתיקות עומדות כפיל לבן. שריד עצוב לעבר מפואר.
3 צפייה בגלריה
כך ייראה רחוב הרצל פינת ויצמן בנתניה
(יזמים - חברת סונול, בעלי קרקע פרטיים, תכנון - כנען שנהב אדריכלים בע"מ)
''אחד הדברים שמפריעים לי כתושב העיר זה מלטשות היהלומים הישנות באזור השוק והתחנה המרכזית. האזור היה מאוד פעיל בשנות השמונים והתשעים עם מלטשות פעילות ומשגשגות וכיום הפך בעיקר למקום לא נעים", מספר ליאור לנציצקי, פעיל חברתי מנתניה.
"בנוסף חלק מהמבנים האלו מהווים סכנה כי הם מבנים מאוד ישנים ולא מתוחזקים, וזה יכול מאוד להפריע לאזור להפוך לתוסס ולמוקד משיכה לתיירות קולינרית גם בערבים לפני כחודש הקמתי קבוצה של תושבים פעילים שהמטרה שלה לשתף פעולה עם תושבים מכל העיר שרוצים לקדם ולשפר הדברים. בעבר נתניה הייתה מרכז בילויים ותיירות ואין סיבה שהיא לא תחזור להיות כזו.
"אני יודע שכבר לפני כמה שנים הייתה הצעה כזאת, אבל לא קרה משהו למרות שלאחרונה יש פרסומים שיש תוכנית לאזור. אני מצפה שזה יקרה כמה שיותר מהר כי זה אזור שיש לו פוטנציאל עצום. מצד שני, אם יפתחו אזור בילוי אבל המבנים האלו יישארו כמו שהם אז לא עשינו כלום.
"יהיה קושי להפוך את האזור למקום אטרקטיבי לבילוי לילי. כבר היום יש בעיר מורי דרך שעוברים בשוק ועושים סיורים קולינריים בשוק וזה יכול בעצם לעזור לאזור הזה לחזור להיות שוקק חיים כמו שאני זוכר אותו בעבר, מקום שמייצר מקומות תעסוקה לתושבי העיר. זה גם יכול לעזור להעיר את חיי הלילה ולמשוך בליינים מחוץ לעיר''.
עלוית פרוינד ראש מנהלת מרכז העיר בעיריית נתניה הסבירה השבוע כי ''כל המלטשות הן חלק ממרחב השוק שעובר ארגון תכנוני באמצעות תב''ע שמכינים במנהל ההנדסה והיא נמצאת בהכנה.
"תוך כדי ההכנה שלה יש פרויקטים נקודתיים שמהנדס העיר ארז טל מקדם, למשל פרויקט בלב השוק, הכולל שני מבנים שנותרו כמפגע בלב השוק, מלטשות ישנות. מבנה אחד נמצא בטיפול משפטי מול משרד הפנים, בכדי לשחרר את הבניין הזה ואילו הבניין השני מאוכלס בחלקו, אבל מיועד ליזמות ויש עליו תוכנית יזמית שכרגע נמצאת בתהליכים בין היזם לעירייה".
פרוינד אף מסבירה את המגבלות התכנוניות: "העירייה היא לא גוף מבצע ברכוש פרטי. היא יכולה להכתיב מדיניות תכנונית ויזמים שרוצים לבצע פעילות בנכסים שלהם, חייבים להתאים את עצמם למדיניות התכנונית.
"יש מדיניות כזו וישנם מספר פרויקטים שנמצאים בשלבים כאלו או אחרים של תכנון למשל ברחוב הרצל יש שתי מלטשות שכרגע נמצאות בתהליך של התחדשות עירונית, זה רכוש פרטי שהעירייה לא יכולה להיכנס פנימה אבל היא כן מכתיבה מדיניות תכנונית עתידית ומעודדת יזמים להגיע ולהשתלב בתכנון ופיתוח מרכז העיר''.
לעדכונים: חדשות נתניה
