נסיה לוי, ילדה טובה ממושב שתולים והצלע הנשית בצמד הראפרים נס וסטילה, החלה את הקריירה המוזיקלית שלה לפני פחות משנה וכבר נקלעה ל"ביפ" (סכסוך) עם אושיות בינלאומיות כמו הדוגמנית בלה חדיד, הזמרת דואה ליפה ושחקנית הפורנו הלבנונית מיה קאליפה.
הצמד שפרץ עם להיט הטיקטוק "תיק קטן" הוציא לפני כחודש את הסינגל השני "חרבו דרבו" שהוקדש לחיילים שנלחמים בעזה, והצליח לנגן על העצבים של המשפיעניות הידועות בתמיכתן בחמאס. השבוע הם זכו לאזכור בחשבון של קאליפה שסיפרה לעשרות מיליוני העוקבים שלה כי הצמד מישראל קורא כביכול לצה"ל להשמיד אותה ואת כל הפלשתינים.
"הוצאנו את השיר כדי לתת ביטחון ולהרים את המורל לחיילים, ולהזכיר לכל האנשים במדינה איזה חזקים אנחנו", אומרת נס. למרות גילה הצעיר היא כבר יודעת שאין דבר כזה פרסום רע ושלחה את קאליפה "לשתות כוס מים ולנשום עמוק".
(תיק קטן)
ילדה טובה עם קצוות מחודדים
הקריירה של נס (21) היתה אמורה לפנות לכיוון שונה לחלוטין. היא סיימה בהצטיינות את הלימודים בתיכון האזורי, הוציאה 690 בפסיכומטרי ועד לאחרונה היתה סטודנטית לסייבר ואבטחת מידע במכללת רמת גן. מגיל צעיר היא עסקה באמנות וקיבלה הכשרה קלאסית. אחרי 12 שנים היא החליפה את ריקודי הבלט בריקוד על עמוד, וזנחה את הפסנתר הקלאסי לטובת מוזיקת רחוב.
נס עדיין מגדירה את עצמה כילדה טובה אבל עם סטייל קצת יותר אדג'י. חשבון האינסטגרם שלה שופע בתמונות נועזות שחושפות את הקעקועים הרבים שעל גופה ולעתים גם מספקים הצצה לחלקים יותר אינטימיים. גם הלהיט הראשון שהוציאה יחד עם סטילה (דור סורוקר) "תיק קטן" מתייחס בין היתר לתרבות צריכת הגראס בקרב הצעירים.
אם הייתם אומרים לה לפני שנה שהתיק הקטן יביא לה הצלחה כל כך גדולה, היא בטח היתה שולחת אתכם לרדת מהטריפ. הכל התחיל ממש במקרה בחודש מרץ האחרון כשנס העלתה לטיקטוק סרטון שבו היא שרה במכונית סקיצת ראפ של השיר "תיק קטן". הסרטון הפך ויראלי תוך כמה שעות והגרסה הראשונית של השיר התפוצצה עוד לפני שבכלל הוקלט באולפן.
כמה ימים לאחר מכן היא הקליטה את השיר עם סטילה, אומן מוכר בסצינת הראפ וחבר לשעבר בהרכב הלם תרבות, והשאר ייכתב בספרי ההיסטוריה של המוזיקה הישראלית. מאז הם הופיעו על הבמות הגדולות, כולל בפארק הירקון במצעד הגאווה, וכיכבו בפרסומת לצדו של גידי גוב שהכניסה אותם רשמית למיינסטרים.
מי שחשב שהם צמד של להיט אחד התבדה כשהשיר החדש "חרבו דרבו" (מלחמה ומכה) גרף מיליוני צפיות תוך פחות מחודש והפך לסינגל המושמע ביותר בישראל בכל הפלטפורמות האפשריות. בניגוד לשירי המלחמה המיתולוגים שנכתבו מתוך כאב ומלווים בלחנים נוגים, רצו נס וסטילה לעורר את הכעס ואת יצר הנקמה של העם החבוט מאירועי השבעה באוקטובר, וכנראה שגם הצליחו.
"סוף סוף מכירים את השמות שלנו"
סביר להניח שאת השיר שלהם לא ינגנו בטקסי יום הזיכרון בבתי הספר אך מה שבטוח שהילדים יידעו לדקלם את מילותיו בכל שעה ביום. "החלטנו שזה הזמן להחליף את העצב בכעס", הודיעו השניים עם הוצאת השיר לאוויר העולם. "השיר הזה הוא ממש לא שלנו, הוא השיר שלכם - כל הלוחמים והלוחמות שנותנים את הלב והנשמה למען כולנו".
בפזמון מונה סטילה את שמות כל היחידות הקרביות בצה"ל, ובסיום מצוינים שמותיהם של הצוררים חסן נסארללה, מוחמד דף ואיסמעיל הנייה ושמותיהן של שלוש הידועניות תומכות החמאס על רקע הפתגם הערבי המוכר "כל כאלב ביג'י יומו" (כל כלב בא יומו). המטרה שלהם כנראה הושגה והשיר הפך להמנון של הלוחמים בעזה.
"חיילים רבים מספרים כי השיר מכניס בהם מוטיבציה, גאוות יחידה ו"רעל בעיניים" והם מחזירים אהבה לצמד שמופיע בהתנדבות בבסיסים ובשטחי הכינוס. "כל עוד החיילים מקבלים מוטיבציה מהמוזיקה שלנו - זו ברכה ענקית", הם אומרים.
איך עלה הרעיון לשיר?
נס: "סטילה ישב לסשן באולפן עם שני חברים טובים שלנו רוישה (רוי שני כרמל) ואוראל אנדרדוג (אוראל שמאילוב) והם יצרו סקיצה ראשונית ושלחו לי. הבנתי שהמטרה היא באמת להחליף את העצב בכעס ולהרים את המורל לכוחות הביטחון. מיד אחר כך נכנסנו כולנו ביחד לאולפן ותוך שבוע וחצי בערך הגענו לתוצאה הסופית".
קראו גם:
סטילה: "לא היתה לנו ממש תוכנית לכתוב שיר לחיילים, זה קרה באופן טבעי. כמה שבועות אחרי ה-7.10 נכנסתי עם רוישה ואוראל אנדרדוג לסשן ספונטני באולפן. כעסנו ממש על כל המצב וידענו שהכניסה הקרקעית מתקרבת. אחרי שכתבנו את הבית הראשון והפזמון שלחתי את הסקיצה לנס שהצטרפה לתהליך היצירה כבר בסשן השני".
(חרבו דרבו)
לצד ההצלחה של השיר יש גם ביקורות שליליות על כך שהוא אגרסיבי מדי ואפילו פוגע בהסברה הישראלית בחו"ל. מה דעתכם?
נס: "או שאנשים לא מבינים את החשיבות של העלאת המורל, במיוחד לחיילים ולכוחות הביטחון, או שהם לא מבינים את גודל האסון שעברנו".
סטילה: "לדעתי מדובר באנשים או רגישים מדי או מנותקים מדי, אחד מהשניים".
איך אתם חווים את התקופה הזאת?
נס: "אני עדיין מנסה לעכל את כל מה שקרה, וייקח לי הרבה זמן להבין עד הסוף. אני מנסה להתרכז בעשייה, בנתינה ובזמן איכות עם האנשים שאני אוהבת. לעשות טוב לאחרים ולקבל טוב בחזרה".
סטילה: "אנחנו חווים יחד עם כל עם ישראל את האובדן, הכעס והעיסוק הבלתי פוסק בחדשות. אני משתדל לשמור על מצב רוח חיובי עד כמה שאפשר".
האמנתם שהשיר יצליח כל כך?
נס: "לקבל תגובות מחברים ואנשי צבא שהשיר מחזק אותם ומרים להם את המורל, זה שווה יותר מכל דבר אחר מבחינתי. זה אומר שהשגנו את המטרה שלנו".
סטילה: "האמת שבכלל לא היו לנו ציפיות, פשוט שחררנו את השיר ואמרנו שמה שיהיה יהיה. מדהים לראות את התוצאה המטורפת הזאת. אנחנו מקבלים הרבה אהבה מהחיילים והערכה מכל המדינה. סוף סוף כבר לא קוראים לנו 'תיק קטן' אלא מזהים אותנו בשמות שלנו. זה כיף גדול".
מה אתם מתכננים בהמשך?
נס: "אנחנו רוצים להמשיך ליצור מהלב וללכת אחרי תחושות הבטן שלנו".
סטילה: "נדבר במעשים ופחות במילים, יש הרבה למה לצפות".
עוד 5 דברים שלא ידעתם על נס
1. היא נולדה וגדלה במושב שתולים, בת בכורה לארבעה אחים. אביה הוא ד"ר למדעי טילים וחלל ואמה מורה במשרד החינוך.
2. היא סיימה את לימודי התיכון בהצטיינות.
3. בנעוריה רקדה בלט וניגנה בפסנתר, עכשיו היא מציירת ורוקדת על עמוד.
4. היא הוציאה 690 בפסיכומטרי.
5. היא למדה לתואר בסייבר ואבטחת תוכנה במכללת רמת גן.
