כ-170 תאונות דרכים אירעו בשדרות בן גוריון בנתניה בעשור האחרון (2013 עד יוני 2023), מתוכן 4 קטלניות ו-10 קשות. כך עולה מנתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).
בעשור זה נהרגו בציר תנועה ראשי זה 5 בני אדם, כאשר התאונה הקטלנית האחרונה אירעה באוגוסט האחרון. שניים מההרוגים הינם הולכי רגל. עוד עולה מהנתונים כי 10 בני אדם נפצעו באורח קשה בתאונות על ציר זה מתוך 311 בני אדם שנפגעו. לפני נתונים אלה, נפגעים בשדרות בן גוריון 30 בני אדם בממוצע בשנה, כלומר בכל שבועיים נפגע בן אדם בכביש זה.
התאונה המפורסמת מכולן על ציר תנועה זה היא תאונת הפגע וברח בה נהרג רפאל אדנה בן ה-4 ב-6.5.2023. באותו יום שבת אחרי הצהריים הלך רפאל עם סבו ואחיו הגדול לכיוון גן השעשועים שמעבר לכביש בשדרות בן גוריון. בשעה 17:00 בערך נפגעו רפאל וסבו מרכב חולף בשדרות בן גוריון בנתניה. הנהגת החשודה במעשה ברחה מהמקום מבלי להושיט עזרה לרפאל שנפגע באורח אנוש ונפטר לאחר שבוע מפצעיו בבית החולים שניידר בפתח תקוה.
לפי פרסומי הפרקליטות, לפי חומרי הראיות שהועברו אליה, קרול פסלר נהגה ברכב במהירות המותרת בחוק (כ- 55 קמ"ש), ולפי עדות הסב שנלקחה ביום התאונה, רפאל ז"ל היה על הכביש פחות מחצי שנייה לפני שהחשודה פגעה בו עם רכבה. התאונה לא התרחשה במעבר חציה אלא בכביש בו אי תנועה עם צמחייה.
הפרקליטות גם התייחסה לטענות כי התיק הגיע לפרקליטות בלי חומרים מהמצלמות, כי בפרקליטות מסתירים את הסרטונים וכי המצלמה באזור התאונה לא עבדה. לפי הפרקליטות, "התיק הגיע עם הסרטונים שנתפסו מהמצלמות באזור התאונה אולם ללא דוחות צפייה בלבד. לכן, התיק נשלח מיד להשלמת חקירה. בתיק יש כ-11 מצלמות שתיעדו את האזורים הסמוכים לזירת התאונה. מקום התאונה עצמו לא נקלט במצלמות לכן התאונה לא תועדה".
יש לציין כי במשפחתו של רפאל, מסרבים לקבל את החלטת הפרקליטות להעמיד לדין את הנהגת בגין הפקרה בלבד ולא בגין הריגה בהתאם לשימוע שייערך לה, ודורשים שנגד הנהגת יוגש כתב אישום חמור יותר. בעקבות זאת נערכו בשבועות האחרונים מספר הפגנות ברחוב קפלן ובאיילון, כאשר המפגינים חסמו לתנועה את צומת קפלן ונתיבי איילון במשך שעות.
המשפחה זומנה לפגישה בפרקליטות בתחילת השבוע שעבר בה הציגו בפניהם תיעוד ממצלמות האבטחה. לאחר המפגש טענה שמחה צגאי, אמו של רפאל ז"ל, כי המחאה תימשך כי הם לא מקבלים תשובות. מקורב למשפחה טוען כי יש משבר אמון בין המשפחה למשטרה.
לתאונה קטלנית זאת מצטרפות מספר תאונות שאירעו לאחרונה בשדרות בן גוריון: באפריל שתי צעירות בנות 18 שרכבו על קורקינט חשמלי נפגעו באורח בינוני וקל מרכב ברחוב שמחה ארליך פינת שדרות בן גוריון; בסוף חודש יולי נפצע קשה נער בן 15 שרכב על קורקינט; בסוף חודש אוגוסט רוכב אופניים בן כ-80 נפגע מרכב חולף ומצבו הוגדר קשה. הוא פונה לבית החולים לניאדו, שם הוא נפטר מפצעיו.
בעקבות תאונות הדרכים בכביש זה, עולות טענות של תושבים על כך שמדובר בציר תנועה שאינו בטיחותי להולכי רגל, ללא מעקות ומדרכות סדורות וללא נקודות חצייה. לפני שבועיים נמנע אסון נוסף במקום בו רפאל אדנה נדרס למוות. נהג המונית יאיר כחלון נסע בשדרות בן גוריון והבחין בילד פורץ אל הכביש. הוא עצר את התנועה והציל את חייו.
קראו גם:
לפיכך, ביקשנו לברר מול עיריית נתניה באילו אמצעים היא נוקטת כיום למיתון התנועה והאם נוכח האירועים הטרגיים שהתרחשו בציר זה בחודשים האחרונים, כאשר שניים מתוכם הסתיימו במוות, העירייה פועלת לשדרוג הכביש. זאת לנוכח הטענות הקשות לבעיות במצלמות המתעדות את המקום, שיחים ופניות שדורשים שילוט מקדים ופוגעים בשדה הראייה של הנהגים בציר, וכן דרישה להוספת מעקות עבור הולכי הרגל.
מעיריית נתניה נמסר: "ציר בן גוריון הינו ציר אורך חשוב בחלק המערבי של נתניה, לאורכו של הציר שמתחיל ברחוב ז'בוטינסקי בצפון ומגיע עד מחלף פולג בדרום, ולו פרושות שכונות רבות (קיימות ומתוכננות) – דרום מרכז העיר, נוף הטיילת , גלי הים, אופק הים, הפארק, גבעת האירוסים, קריית נורדאו, עיר ימים ופולג.
"ציר זה מתוכנן לכלול נת"צ במרכז זכות הדרך, חיבורים עתידיים נוספים באמצעות צמתים מרומזרים, לדוגמא חיבור בין יצחק מודעי בגלי הים לבין הקברניט והטיילת הנופית בשירת הים.
"הציר כבר היום כולל אמצעים למיתון תנועה, כגון מערך נרחב של כיכרות וכן צמתים מרומזרים. בנוסף, הציר כולל מספר הפרדות מפלסיות קיימות (בסמוך לרחוב דוויט אייזנהאור, ומהבריגדה לבני בנימין) נוספות מתוכננות - חיבור אופק הים לבית פלדמן , ובין פארק אגם החורף לשירת הים''.
יש לציין כי מי שעוד מצטרף לשאלות אלו הינו חבר המועצה אהרון אורגד המתמודד לראשות העירייה. אורגד מבקש להעלות לסדר היום הציבורי את נושא המצלמות העירוניות ואף פנה בדרישה לעיריית נתניה לעיין במסמכים הרלוונטיים.
"הטרגדיה בה קיפח את חייו הילד רפאל אדנה ז״ל, מעבר לצורך לחקור אותה ביסודיות עד תום, העלתה לסדר היום הציבורי את נושא המצלמות העירוניות וחשיבותן הרבה. דרישתי לעיון במסמכים על פי סמכותי בחוק רלוונטית ודחופה, כי אני רוצה כנבחר ציבור לבחון את כל נושא המצלמות מההיבט העירוני - כמה יש? היכן הן מוצבות? כמה חסרות? מי אחראי עליהן? מי רשאי לתפעלן? מי רשאי לצפות בתוכן? ומהם הליכי אישור הצפייה בתוכן?"
לדבריו, "למידה יסודית של הנושא תסייע לי לגבש תובנות גם לגבי השאלה היסודית באשר להיקף הנדרש של מצלמות ברחבי עיר גדולה כנתניה ושאלת 'האח הגדול' המתלווה לכך מהיבטים שונים וציבורים שונים. זהו נושא מורכב המצריך דיון עמוק".
