התרגשות גדולה נרשמה ביום שישי האחרון בבית הספר יגאל אלון בקדימה. את יובל מגידו בת ה-6 שעלתה לכיתה א' ליוו ביום הראשון אביה בני בן ה-47 וסבתה אסתי מגידיש בת ה-76, שלמדו גם הם בבית הספר הוותיק.
"זה היה אירוע מרגש לכולנו'', אומר בני מגידו. "אני מודה שמאוד התרגשתי. לא רק בגלל שהבת הבכורה שלי עולה לכיתה א', אלא בגלל שלא האמנתי שאני אצעד ככה בשער בית הספר עם אמא שלי, שליוותה אותה בילדות לבית הספר וגם למדה במקום, יחד עם הבת הקטנה שלי. זו פשוט הרגשה מטורפת. סוג של גאווה מהולה בהמון רגשות וזיכרונות".
בני, אב לשני ילדים (איתן בן ה-5 ויובל בת ה-6) מספר כי סגירת המעגל ריגשה מאוד גם את אשתו מיכל. "היא מכירה את הסיפורים שלי מימי בית הספר, יודעת שאמא שלי למדה שם והיתה שם גם מזכירה בשנות ה-70, אז ברור לכולנו שיש פה סיפור מיוחד, חתיכת היסטוריה משפחתית", הוא מספר.
"בית הספר הזה הוא חלק מאיתנו כי גם אני וגם האחים שלי שנולדנו וגרנו בקדימה למדנו פה בתקופה שזה עוד היה בית ספר קטן, בין השנים 1989-1983", מספר בני. "עכשיו הוא גדל והתפתח, אבל חלק מהמקומות נשארו אותו הדבר, כמו המזכירות. אגב, אמא שלי גם עבדה במזכירות בית הספר הרבה שנים ואחר כך בתור רכזת חינוך מיוחד בקדימה ולכן היא מכירה את כולם. זה היה מדהים ומרגש כי חלק מהצוות שהכיר אותה בא לברך אותנו לשלום".
מה אתה זוכר מהימים בהם למדת בבית הספר?
"אני זוכר בעיקר את המורים והמחנכים. אני מודה שאני זוכר אותם מאוד לטובה. כשלמדתי פה כולם הכירו את כולם כי קדימה היתה מקום קטן, אבל כבר אז היה כיף לבוא לבית הספר, בגלל שהיתה בו אווירה טובה ותחושה של בית, בעיקר בגלל המורה מזל שהיתה מחנכת הכיתה שלנו ובגלל המורה שמואל קדושים שהיה רוח מאוד דומיננטית בבית הספר. שניהם היו מאוד קשובים לנו, למרות שבתור ילד אני זוכר ששמואל היה מאוד קפדן. היו עוד מורים שהיו חלק מהילדות שלי וידעתי שיגיע היום שתהיה לי משפחה והילדים שלי ילמדו שם".
קראו גם:
מה היה הרגע הכי מרגש?
"להגיע לבית הספר יחד עם אמא שלי והבת שלי שמאוד התרגשה לשמוע סיפורים שלי ושל אמא שלי על המקום. בגלל שאני מכיר את המקום, ממש עשיתי לה סיור וסיפרתי לה על הילדות שלי. לא הייתי במקום הזה 35 שנה, שזה מטורף. ברור שהיה מרגש לחזור לשם, לראות מקום שהיה חלק מהילדות שלי, כמו האמפיתיאטרון שהיו שם הצגות ותחרויות. זה עורר זיכרונות. אחרי שהבת שלי נכנסה לכיתה אמא שלי ואני המשכנו לשתף סיפורים מהילדות".
