אוצר נדיר ועצום בגודלו בן כ-1,800 התגלה כ-200 מטר מחוף בית ינאי.
האוצר שהתגלה נפל ככל הנראה מספינת סוחר שנטרפה בסערה בים לפני יותר מאלף שנה. במטען ספינה, השוקל כ-44 טון, התגלו פריטי שיש עצומים מלפני 1,800 שנה (התקופה הרומית). זהו מטען ראשון מסוגו המוכר במזרח הים התיכון, הכולל כותרות עמודים קורינתיות מעוטרות בדגם צמחי, כותרות במצב גולמי - שסותתו חלקית, וקורות עמודים ענקיות משיש, באורכים של עד 6 מטרים. נראה שהפריטים יקרי הערך יועדו לבניית מבנה ציבורי מפואר – מקדש, או אולי תיאטרון.
לפני שבועות אחדים, יצר גדעון הריס, שחיין ימי, קשר עם רשות העתיקות ודיווח על עמודים עתיקים שראה בעת ששחה סמוך לחוף בית ינאי. פנייה זו שמחה מאוד את קובי שרביט, מנהל היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות. "אנחנו יודעים על קיומו של המטען הזה שנים רבות", הוא אומר. "אולם מאחר שהוא היה מכוסה בחול מיקומו המדויק לא היה ידוע ולא ניתן היה לחקור אותו. הסערות האחרונות חשפו כנראה את המכלול ובעקבות הדיווח החשוב של גדעון תיעדנו אותו וערכנו בו בדיקות ארכיאולוגיות ראשוניות, לקראת מחקר רחב יותר".
מטען פריטי שיש נדיר שהתגלה מול חוף בית ינאי
(צילום: היחידה לארכיאולוגיה ימית של רשות העתיקות)
שרביט מסביר כי מתנוחת המטען בקרקעית הים ניתן להסיק שמדובר בספינה שנטרפה במקום, ככל הנראה לאחר שצוות הספינה נתקל בסערה במים הרדודים והטיל עוגן בניסיון נואש למנוע סחף שלה. "סערות כאלה מתפתחות במהירות בחופי הארץ", אומר שרביט, "ובשל מגבלות התמרון של הספינות, הדבר מביא, לא אחת, לסחיפתן ולהיטרפותן במים הרדודים".
הוא מוסיף: "מגודלם של הפריטים ניתן ללמוד על רוחב הספינה ועל גודלה; מדובר בספינת סוחר גדולה, שיכולה היתה לשאת לפחות 200 טון. פריטים כאלה, מאפיינים בניה ציבורית גדולה ומפוארת. רק לשם הדוגמה, אפילו בקיסריה הרומית, הפריטים היו מאבן מקומית שצופתה בסטוקו (טיח לבן) כדי לדמות למבנים מראה של שיש. כאן מדובר בפריטי שיש של ממש".
לדבריו, מאחר שנראה שמקורו של המטען באזור הים האגאי - בטורקיה או ביוון, והמטען התגלה מדרום לנמל קיסריה, נראה שהוא תוכנן להגיע לאחת מערי הנמל הדרומיות - לאשקלון או עזה, או אולי אפילו לאלכסנדריה שבמצרים.
קראו גם:
לדברי שרביט, הדיווח של גדעון פתר ויכוח מחקרי רב שנים: "הארכיאולוגים מהיבשה והימיים מתווכחים ביניהם בשאלה אם הפריטים בתקופה הרומית עוצבו כבר בארצות המוצא, או שמא נסעו כחומר גלם מעוצב חלקית ועיצובם הסופי בוצע באתר הבניה בארץ היעד. מטען זה, פותר את התעלומה: נראה, שמרבית הפריטים יצאו מהמחצבה כחומרי גלם, ועברו עיצוב סופי בידי אמנים מקומיים או אומנים שהובאו לבצע זאת מארצות אחרות בדומה לאומני פסיפסים שנדדו מאתר לאתר על פי הזמנה.
לגדעון הריס שמצא את האוצר ודיווח לרשות העתיקות הוענקה תעודת הוקרה על אזרחותו הטובה. לדברי מנהל רשות העתיקות אלי אסקוזידו, "הדיווח החשוב של גדעון המחיש עד כמה מהותית ערנותם של אזרחים לנושא העתיקות, ועוד יותר – עד כמה חשוב שתגליות שכאלה ידווחו לרשות העתיקות. לשיתוף הפעולה מצד האזרחים יש ערך חשוב ביותר עבור המחקר. אנו קוראים לציבור שנתקל בעתיקות במרחב הימי לקחת מיקום ולקרוא לנו מיד לשטח. זהו מידע בעל ערך שלא יסולא בפז לבניית הסיפור של ארץ ישראל".
