אחרי ימים ארוכים בהם לא היה בדל מידע באשר לגורלו, התבשרה אמש משפחתו של עמרי אחרק, שהשתתף בפסטיבל המוזיקה בדרום, כי הוא אינו בין החיים. הלווייתו של עמרי, בן 26 במותו, תתקיים היום בשעה 16:00 בבית העלמין באליכין.
בהודעה על מותו כתב ראש המועצה עזורי שרוני ברשתות החברתיות: "משפחת אליכין מרכינה ראש בכאב ומחבקת את רעיה (רעי) וצפניה אחרק שבנם עמרי אחרק השם יקום דמו נרצח בידי בני העוולה. לעולם נזכור את עמרי ז"ל כמי שאהב את החיים, נהנה וראה הכול באור חיובי נזכור את החיוך, האנרגיות החיוביות והווייב. רעי וצפניה היקרים, גל ומיטל מי ייתן ולא תדעו דאבה עוד. מי ייתן והרוצחים השפלים, מחבלי החמאס הארורים ישלמו בחייהם".
צפניה אחרק ,אביו של עמרי ז"ל, סיפר על בנו: "עמרי ילד תאב חיים בצורה מדהימה. הוא שירת בצבא שירות משמעותי בגבעתי, נסע אחרי זה לטיול גדול כמו כולם, חזר והחל ללמוד מחשבים ולבנות את עצמו. לפני כשבועיים מצא עבודה באחת החברות בתל אביב, שם חיבקו אותו באהבה. ילד שאי אפשר שלא לאהוב, תמיד עם חיוך, תמיד מדבר בנימוס, תמיד רואה את האחר גם אם הוא בסערת רגשות תמיד ימצא את הזמן להביט בך ולומר בוקר טוב ומה שלומך".
לדברי האב, הקשר האחרון של המשפחה עם עמרי היה בערב יום שישי שלפני הפסטיבל. "ביום שישי בערב החמוד הזה התקשר לאמו ואמר לה: 'חג שמח, אני אוהב אותך, אני יוצא למסיבה אי שם בדרום'. הדבר האחרון ששמענו בקשר אליו זה שבשבת בשעה 7:00 בבוקר, אחד החברים שנסע איתו התקשר לאמו ואמר לה 'יש פה בלגן אימים אנחנו יוצאים מפה'. מפיסות המידע הבנו שנכנסו למכונית, הבנו שכנראה חמאס שהתחפשו לשוטרים הפנו אותם למקום שם חיכו להם אנשים עם מכונות ירייה, כך כנראה מצא את מותו".
על הימים הקשים שעברו על בני המשפחה סיפר צפניה: "מאותו רגע אנחנו כמו כל ההורים חיפשנו מקור מידע כלשהו. עשינו הכול, פתחנו תיק במשטרה, העלנו תמונות, שלחנו די.אן.איי, הלכנו ללהב, ישבנו עם מאות משפחות כמונו, וידאנו שהתיק תקין. היתה לנו תחושה שיהיה מישהו שייקח בעלות על הניהול, אבל לאורך כל הדרך לא חזרו, לא ניהלו, לא שאלו שאלות. הלכנו למשטרה, לבתי חולים ביוזמתנו, וישבנו והסתכלו על התמונות במערכת כדי לנסות להבין איפה הילדים שלנו. לאיזה רוע נחשפו אנשים בתמונות, שלא היה צריך בכלל, רק כדי לעשות עוד משהו בשביל לגלות מידע. כל יום נסענו לדרום, אנשים טובים ממש נכנסו, סיכנו את חייהם והביאו לנו דברים, פריטים ומיקומים. הרשויות של המדינה כלום, אפס, שום דבר".
אתמול (רביעי) שוב יצאה המשפחה לכיוון דרום לנסות לדלות עוד מידע, אך שבה על עקבותיה. "התחלנו לראות הודעות על מספר אנשים שהיו בקבוצה הקרובה איתו והחלטנו שאנחנו חוזרים הביתה להיות עם הילדים. כשחזרנו כבר חיכו לנו ראש המועצה שלנו עזורי שרוני עם קצינת נפגעים ועובדת סוציאלית. חיכתה לנו הבשורה הנוראה מכל להורה. אין גרוע מזה. האבסורד הוא שביום שלישי, כשהיה נראה שהמדינה מתעשתת ומתחילה לנהל, התקשרה מישהי מלהב. אתמול אשתי היא זו שהתקשרה להודיע לה שבננו אינו בין החיים, לא היה לה מושג. עברנו מסלול די מגעיל בכדי לאתר את בננו. לא כך זה צריך להיות. גם כשהיה נראה שהמדינה התעשתה, היא לא באמת התעשתה".
קראו גם:
צפניה מונה במדויק את ימי חייו של בנו האהוב ומספר: "עמרי בן 26 שנה חודש אחד ו-24 ימים, זה כל מה שאלוהים נתן לנו לזכות עם הילד המדהים הזה. הוא היה תחרותי בצורה בלתי רגילה, אוהב אנשים, מספר החברים שהצליח להתחבר אליהם הוא לא הגיוני. הוא תמיד היה במרכז, החיוך שלו, האישיות שלו, השטויות שהיה עושה וגורם לכולם לחייך מגנטו את כולם אליו. איך היו צופים אצלנו בבית בטלוויזיה? את זה לא ראיתי באף מקום. עמרי יושב, אחותו מיטל יושבת עליו פיזית ואחיו גל יושב עליו פיזית והוא מבסוט. הוא אהב מגע, לחבק ושיחבקו אותו, כל הזמן היה אומר: 'אני אוהב אותך, אתה אוהב אותי', המשפט 'אני אוהב' היה שגור אצלו. ילד של אהבה".
משפחתו של עמרי מחפשת כעת בנרות את הטלפון הנייד שלו. "הוא מאוד אהב מוזיקה, ידע לנגן היטב והיה לו קול מדהים, היה שר 'הבה נגילה' ואנשים היו בוכים, היה לו קול של כאב. נשמה מסוג אחר. אנחנו מחפשים את הפלאפון שלו, כל ההקלטות שלו, הקול שלו, התמונות שלו שם".
