טיל נ"ט ורקטת RPG שירו מחבלי חמאס בשבוע שעבר על לוחמים במרכז רצועת עזה גרמו לקריסת מבנים ממולכדים ולמותם של 21 לוחמים ולפציעתם של מספר לוחמים. אחד מהפצועים באסון קריסת המבנים הוא בן למשפחת מפונים משדרות שמתגוררת כיום בנתניה.
"מיד לאחר הפציעה הבן שלי פונה לבית החולים סורוקה בבאר שבע ושם הוא אושפז'', מספר אלון נגוסה, רב הקהילה האתיופית בשדרות, שמאז המקרה מגיע עם אשתו רחל וילדיו לסעוד את בנו הפצוע. "יש לי שני בנים חיילים, אחד צעיר בסדיר והשני שהגיע במיוחד להילחם במלחמה לאחר שקיבל צו שמונה בזמן טיולו במזרח הרחוק, לשם הוא נסע להתרענן אחרי לימודי הביוכימיה במכללת ספיר. עכשיו הוא שוכב בבית החולים ועובר שיקום, אבל תודה לאל הוא מרגיש טוב יותר".
הוא מספר כי את הבשורה המרה על פציעת בנו הוא קיבל בזמן שניחם אבלים. "היינו בניחום אבלים אצל משפחת גושן בירושלים, ואחרי שקיבלתי את הידיעה יצאתי לאסוף את אשתי רחל ועדכנתי אותה בדרך בעדינות. לא רציתי להבהיל אותה אחרי מה שעברנו ב-7 באוקטובר בשדרות. היא מאוד רגישה, ולכן היה חשוב לי להבהיר לה שהוא יהיה בסדר. אבל זה לא הרגיע אותה עד שהיא ראתה אותו בעיניים שלה, אז היא נרגעה קצת.
קראו גם:
מי סיפר לך על האסון?
"התקשרו אליי מבית החולים ונתנו לי לדבר עם הבן שלי. הוא היה בהכרה למרות הכאבים מהם הוא סבל. הוא ניסה להרגיע אותי ואמר לי שהכל בסדר, שלא נילחץ ושאני אגיע, אבל כשהגעתי ראיתי את הפגיעה הקשה ממנה הוא סובל. הוא נפגע ביד שמאל שלו כתוצאה מההדף של הפיצוץ והרסיסים, כשניסה להגן על הפנים שלו. אחרי זה הבנו שמתוך אותו המבנה חילצו עוד חייל ופינו אותם לבית החולים. שני חיילים ששרדו את האסון הזה, את הפיצוץ".
נגוסה מספר שעד עכשיו במשפחה לא יודעים את כל הפרטים. "מה שאנחנו כן יודעים זה שהם (הלוחמים) נכנסו לאזור בשביל לעשות טיהור בבתים ובזמן שהבן שלי חיפה על הכוח ששהה בתוך הבית והכין את המטענים, ירו עליהם טילים שהרימו שם את הכל''.
הוא יודע מה קרה לחברים שלו?
"הוא בהתחלה לא ידע מה בדיוק קרה, אבל הוא שיער שקרה אסון, הוא היה נסער וכל הזמן שאל מה דיווחו ומה ידוע. סיפרנו לו שיש איתו בבית חולים בסורוקה עוד חייל שיצא מהאסון הזה, שנפצע קשה והוטס איתו לבית החולים, אבל בבוקר הוא פתח את הטלפון וראה את השמות וזה היה מחזה קשה מאוד, לא היה פשוט לראות אותו ככה מתרסק".
משפחת נגוסה מתגוררת מאז ה-8 באוקטובר בנתניה, לשם הגיעו עם חלק מהמפונים משדרות. "הגענו לנתניה כל המשפחה, אשתי, אני ושבעת ילדינו, שניים מתוכם חיילים, כי לא יכולנו להישאר בשדרות אחרי ה-7 באוקטובר", מספר נגוסה, שבאותה שבת התארגן לצאת מביתו לתפילה בדיוק כשנשמעה באזור אזעקת צבע אדום בשל חדירת מחבלים. "נכנסנו מיד כל המשפחה לממ"ד והבן שלי, חייל בסדיר שהיה בכוננות, אמר לי שהוא חייב ללכת לראות מה קורה, וברגע שהוא ראה את כל ההודעות שהוא קיבל, הוא מיד התארגן לצאת תוך שהוא מבקש שנישאר בממ"ד. הוא סיפר לנו שיש אירוע גדול וחשוב שנהיה מוכנים לכל תרחיש''.
עוד מספר נגוסה שבגלל שהמשפחה שומרת שבת, השכנה שלהם יצרה קשר עם בנו, בדיוק לפני שהוא יצא לשטח. "היא התקשרה להגיד לו שאני חייב לבוא אליהם דחוף, ולכן לא חשבתי פעמיים ויצאתי אליה, היא גרה במרחק של חצי קילומטר מאיתנו, וכבר בדרך אליה הסתתרתי כל הזמן בין הבתים כי היו כל הזמן יריות, ממש רצתי אל הבית שלה אבל כשהגעתי אליה התברר לי שבעלה, שוטר שהוקפץ בגלל המצב, נרצח בתחנה והיא בבית לבד עם שלושה ילדים קטנים. מיד לקחתי מכולם את הטלפונים הניידים ונשארתי איתם כל השבת שלא יהיו לבד. ידעתי שאשתי עם הילדים הגדולים והם בסדר, ולצערי שעתיים אחרי שנסעתי לעשות הבדלה בביתי, הודיעו לה שבעלה נהרג ולא יודעים איפה הוא. אותנו ואותם פינו למחרת בבוקר".
לאן פינו אתכם?
"בהתחלה לקחתי את המשפחה שלי להורים שלי ברעננה. אחר כך עברנו לנתניה כי קיבלנו שם דירה דרך משפחת וונדי, משפחה אמריקאית שאירחה אותנו במשך שבועיים. לא ידענו עד מתי המצב הזה יימשך ולא רצינו ללכת לבית מלון. בסוף עברנו לגור בדירה בשדרות ניצה, של משפחה שגרה בחו"ל. עבורנו זה חסד שאין כמותו. חוץ מזה שממש עוזרים לנו פה בנתניה, וכבר רשמנו את הילדים למסגרות".
בתחילת השבוע הועבר בנו מבית החולים סורוקה בבאר שבע לבית החולים לוינשטיין ברעננה לשיקום. זאת בעקבות בקשת אביו שלא מש ממיטתו.
למה ביקשתם להעביר את הבן שלך לאזור המרכז?
"למרות שצוות בית החולים טיפל בבננו יפה, העדפנו שהוא יועבר לאזור המרכז להמשך טיפול כי הבנו שמחכה לו שיקום ארוך אחרי הניתוח שהוא עבר. לכן ביקשנו שיעבירו אותו כשיתאפשר למרכז הארץ, שנוכל להיות איתו. למזלנו, הוא פה איתנו ובחיים".
תחזרו לביתכם בשדרות בסוף הלחימה?
"אני רוצה לחזור הביתה, אבל רק אחרי שיהיה לי ביטחון. חשוב לי להגיד שאני לא כועס על הדרג הצבאי, על המפקדים ומקבלי ההחלטות כי אני יודע שהם עושים הכל בשביל שאזרחי ישראל יחיו פה בבטחה. אני לא רוצה לחשוב מה עושים לחטופים בעזה, אבל חייבים להמשיך את הלחימה שם ואפילו יותר בעוצמה ולהילחם בחוזקה כמו בהתחלה. צריך לשטח שם הכל. האזרחים העזתים נכנסו ועשו את המעשים הנוראים האלו, אז למה אני צריך להאכיל אותם? עלינו כעם נדרש לשמור על המדינה ועל האחדות ולהפסיק את השיח של השנאה".
