יוסי אדרי בן ה-40 מנתניה זכה בתואר הנכסף "אלוף האלופים" בתחרות "מר ישראל" של IFBB (הפדרציה הבינ"ל לפיתוח גוף וכושר). אדרי, אשר עובד בעיריית נתניה באגף רובעים ושכונות וכמאמן כושר אישי, חזר לעולם פיתוח הגוף לפני שלוש שנים, לאחר הפסקה ארוכה של שמונה שנים, על מנת להגשים חלום ולזכות בתואר היוקרתי ביותר בעולם פיתוח הגוף הישראלי.
מחמאות מאנשים
"אני עוסק בפיתוח גוף כבר עשרים שנה", מספר אדרי, "תמיד אהבתי ספורט. גלישה, קראטה, ריצה. אבל תמיד קיבלתי מחמאות מאנשים שיש לי גוף יפה ושאני נראה טוב ואהבתי מאוד את התגובות שאנשים נתנו לי. זה לא היה רק הקטע של להיראות טוב ולהיות חתיך, אלא גם הקטע של להיות בעל גנטיקה טובה עם גוף טוב.
בצבא הייתי בחיל האוויר, והדבר היחידי שראיתי היה חדר כושר, שזו הייתה הפעילות שלי. התחלתי להתאמן ולראות תוצאות. אמרתי לעצמי שהקטע של פיתוח גוף מושך אותי ואני רוצה להיכנס אליו וגם לזכות במקום ראשון בתחרויות. כשהשתחררתי, נרשמתי לחדר כושר, שם הכרתי את אחד המאמנים הוותיקים שהדריך אותי איך להיכנס לתחרויות".
קראו גם:
במהלך השנים קטף אדרי מספר תארים בתחרויות שונות לפיתוח גוף בישראל, ביניהם מקום ראשון בתחרות "מר ישראל" בקטגוריית משקל ספציפית, אך לפני מספר ימים זכה לראשונה בתואר "אלוף האלופים" בתחרות - המנצח הגדול מכל קטגוריות המשקל בתחרות. אחרי שקטף מספר תארים, החליט ב-2010 לקחת הפסקה מעולם פיתוח הגוף, וחזר אליו לפני כשלוש שנים במטרה לזכות בתואר.
"החלטתי לחזור לעולם הזה כדי להגשים חלום, ולקראת התחרות האחרונה לקחתי את זה למקום אחר", אומר אדרי, "אלו היו אימונים הרבה יותר קשים. שניים-שלושה אימונים ביום. זה היה לוותר על בילויים, על חברים. לקום ב-4-5 בבוקר, ללכת לעבודה בלחץ. אחרי העבודה ללכת לחדר כושר. לאכול שוב, להכין את הארוחות. לא היו לי חיים. עכשיו כשזכיתי באלוף האלופים, אני מתרגש ממש. אני עשור מחכה לגביע הזה. זה היה חלום, זה הגביע שכל כך ציפיתי לו. היה שווה לחכות 40 שנה להגיע ליום הזה".
מה מקבל הזוכה?
"אני לא מקבל כמעט שום דבר חוץ מכבוד, פרסום ומוניטין. הגביע הזה נתן לי יותר מוטיבציה וכבוד. הוא העניק לי מורל וגרם לי להרגיש שאני שווה משהו ושאני יכול להמשיך להתאמן ולשבח את המתנה שקיבלתי, את הגוף הזה והגנטיקה הזאת. לא כל אחד מקבל דבר כזה".
מחיר כלכלי
מה ההכנה גבתה ממך?
"זה דרש ממני הרבה השקעה כספית. זה גובה מחיר כלכלי כבד, חצי השנה האחרונה עשתה לי חור בכיס. ההשקעה של התוספים, החלבונים, זה גם אומר פחות ללכת לעבודה ולהרוויח עוד כסף כדי להתאמן במקום זה. הקניות, הוויטמינים, האוכל, פגישות הייעוץ, זה המון כסף.
חוץ מהמחיר הכלכלי, יש פה הרבה ויתורים על פגישות עם חברים ובילויים. אני לא זוכר שבחצי השנה האחרונה יצאתי לטיולים, בתי מלון - אפילו לים. כל זמן פנוי שהיה לי פשוט הקדשתי לחדר כושר, לשבת לקרוא מאמרים, להתעסק עם האוכל ולבשל לעצמי. זה פשוט לוותר על חיי החברה שלי. לא יצאתי לדייטים. הלכתי לישון כמו תינוק בשעה 10 בערב וקמתי ב-5 בבוקר".
מה התפריט של מישהו שמתאמן ל-"מר ישראל"?
"זה משתנה, אבל לדוגמא בחודש האחרון, מתחילים צמצומים משמעותיים מבחינת פחמימות. התפריט שלי היה שש ארוחות קטנות, כאשר כל ארוחה מורכבת מוס פלסטיק רגילה של אורז מבושל ו-150 גרם של חזה עוף. זה בערך קילו בשר ביום. אתה גם לוקח אבקות חלבון או טונה במים כהשלמות אם אתה צריך. בחודש האחרון אתה מתאמן גם שני אימונים ביום, אימון אחד של קרדיו בבוקר ואחרי הצהריים אימון של כוח. אתה בערך מבלה בחדר כושר שעתיים וחצי - שלוש שעות ביום".
מה המטרה הבאה?
"לא לעצור. אני דיברתי עם יו"ר האיגוד של IFBB, המטרה שלי היא להתקדם לחו"ל, אני רוצה לטוס לחו"ל ולהעלות עוד 5-10 ק"ג מסת שריר. אני רוצה להתחרות במשקלים יותר כבדים, ולהביא הביתה גביע".
מפריע לך שאתה צריך לממן מכיסך הכל?
"זה לא שמפריע לי שהכל נופל עליי. אני מתמודד ומבין שזה מה שצריך לעשות ואני עושה את זה, ואני לא הפסקתי מאז שהתחלתי להתחרות, הוצאתי המון כסף עד עכשיו. כן הייתי רוצה שהאיגוד ייתן קצת פוש לספורטאים שזוכים במקומות הראשונים מבחינת תמריצים"
הרגשת שאתה מייצג את נתניה, העיר שלך, בתחרות?
"בטח. אני מאוד גאה בעיר שלי. ובכלל לא הייתי יכול לעשות את זה בלי הרבה אנשים שמלווים אותי, כמו כנרת מנטין מהעירייה שמתחשבת בצרכים שלי ומלווה אותי בכל מה שאני צריך, ראש העירייה, ההורים שלי, קובי עזרא התזונאי שלי שהלך איתי לאורך כל הדרך ללא כל תמורה, בן חור רחיניאן שמלווה אותי בתחרויות ותומך בי. אני מאוד לייצג את נתניה. אני חי פה, ואני רוצה להמשיך להיות פה ולגור פה, ורק לעשות פרסום חיובי לעיר ולשים אותה על המפה".
לעדכונים - חדשות נתניה
