לא ברור אם זה בגלל מצב הקואליציה, אבל חבר הכנסת סימון דוידסון (52), מ"יש עתיד", כבר מסתכל לעבר הבחירות המוניציפליות שייערכו בעוד שנה וחצי ונדמה כי כיסא ראש עיריית נתניה מאוד קורץ לו. מה שהגביר את העניין סביב דוידסון הוא סקר שהסתובב לאחרונה בעיר וחזה לו סיכוי לא רע להיות ראש העירייה הבא.
אני וצאנז
"אני קודם כל מבהיר שזה לא אני הוצאתי את הסקר הזה", הוא אומר. "אני לא יודע מי הוציא אותו אבל מי שבחר לעשות את זה כנראה שעשה את זה בגלל שעשיתי הרבה דברים ומדברים עליי. פנו אלי המון אנשים אחרי הסקר והביקור שלי באירוע בצאנז, ושואלים אם אני מתכנן להתמודד על ראשות העירייה. אבל כרגע אני נמצא ופועל בכנסת, למען הספורט והחינוך בישראל. אם יהיה שינוי הוא יהיה בהתאם למצב".
קראו גם:
באירוע בצאנז אליו הוזמן בערב ל''ג בעומר כיבדו את דוידסון ונתנו לו לשפוך שמן למדורה. במעשה הזה הצליח להדליק לא רק את המדורה אלא גם שמועות על תמיכה של הזרם החסידי בו בבחירות הקרובות לראשות העירייה.
"שבוע לפני ל''ג בעומר, התקשר אלי מכובד מצאנז וביקש שאגיע לאירוע", מספר דוידסון. "הגעתי וקיבלו אותי בצורה מדהימה וזה היה מרגש מאוד. כי בנוסף לשפיכת השמן, כששמעו שאני ליטאי ממשפחה שהושמדה בשואה, משפחה של רבנים בקובנה, באו לדבר איתי רבנים באירוע. זה צד במשפחה שלי שאני גאה בו, למרות שאני חילוני. בתוכי אני יודע שיהיה מאוד קל להחזיר אותי בתשובה כי אני מאוד אוהב את הדת, ללכת לבית כנסת, את המסורת.
"אגב, מי שהציל את אמא שלי פאולינה-פסי, הוא רב מכובד, הרב פירר. את מה שהוא עשה למענה אני לא אשכח לו בחיים. היה לאימי גידול מאוד קשה במוח לפני כעשרים שנה, ובהמלצת הרב נסענו למומחה בחו"ל לטפל בה. הוא גם התפלל עבורה והיום היא בסדר, שזה דבר נדיר למי שהיה לו גידול כזה".
אימא שלי
החיבור לאימו מלווה את דוידסון בכל רגע ובעצם מהרגע בו נולד ואימו חיפשה לו שם ייחודי. "נולדתי בשנת 1970, לשני הורים רופאים", הוא מספר. "אימי בחרה בשם סימון שיהיה מיוחד וחריג בליטא, אבל כשעלינו לארץ גרנו בנתניה בשכונת אזורים וכל השכנים שלי היו גרוזינים וגילינו שזה שם נפוץ שם, אז במקום שאהיה חריג הייתי כמו כולם".
"אני חבר מאוד טוב של מרים. אני מעריך אותה והיא מפרגנת לי בחזרה. עד היום אנחנו בקשר מאוד מאוד טוב. אבל אני חושב אחרת ממנה. אני חושב על ספורט, חינוך, תרבות. הייתי עושה דברים אחרת"
אימו של דוידסון מתגוררת בסמיכות אליו גם עכשיו, ומלווה אותו בנקודות הכי משמעויות בחייו כולל בבחירה ללמוד בווינגייט. ''אני שוחה מגיל שבע ועשיתי את המסלול מבית הספר יונתן לאורט ליבוביץ שם למדתי בגרות מלאה ואלקטרוניקה כי אמא רצתה שאלמד מקצוע", הוא מספר. "אחר כך למדתי כלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים אבל אמא שלי שראתה שאני לא מאושר, באה אלי למעונות ערב אחד, ואמרה לי: 'סימונצ'קה תאסוף את הדברים שלך. אנחנו נוסעים הביתה אתה מחר מתחיל ללמוד בווינגייט'".
הבחירה ללמוד בוינגייט התגלתה עבורו כמוצלחת לא רק בפן האישי אלא גם הזוגי. ''את אשתי נורית, מורה ומנהלת מגמת מחול בבית הספר ש"י עגנון, הכרתי בשנה השנייה בווינגייט. בשנה השלישית כבר יצאנו ובשנה הרביעית התחתנו. זה היה מהר מאוד ויש לנו ביחד שלוש בנות. כולן שחו באיזה שהוא שלב, אבל לא היו ממש טובות בזה".
איך המשפחה הגיבה לכניסה שלך לפוליטיקה?
"עוד לפני הכנסת הייתי בעולם הזה של הפוליטיקה, אבל פוליטיקה אחרת כי הייתי יו"ר איגוד השחייה. אבל כשעברתי לעשות את זה פול טיים כחבר כנסת, במשפחה פחות אהבו את זה כי זה אומר שאני עסוק מאוד, ויש עבודה כל הזמן, כולל שישי-שבת. אני לא ישן בבית לפעמים באמצע השבוע ונשאר בירושלים כי יש הצבעות בלילה, ואני כל הזמן מוטרד. זה גם שינה אותי כי אני פחות מצחיק, פחות שמח ויש לי פחות זמן פנוי. מצד שני כשיש לי זמן פנוי אני מנצל אותו לעשות דברים שאני אוהב, כמו שחיה, וסאפ בים".
עם אביו, לארנס, יש לו קשר מסוג אחר. דוידסון אף סיפר על ההתמכרות של אביו לאלכוהול מעל דוכן הכנסת.
"כיום אנחנו בקשר טוב. אני מדבר איתו כל יום, נוסע לבקר אותו. הוא בן אדם מבוגר בן 82 עושה כל יום הליכה בים, וזה אחרי שהוא היה מאוד מצליח בתחום הרפואה אבל אחרי הגירושים הוא לקח את זה למקום של אלכוהוליזם", מספר דוידסון. "המצב שלו השפיע עליי כי הייתי כבר בן 35 כשנאלצתי לפרוץ לאבא שלי את הדלת של הבית בשתיים בלילה בשביל למצוא אותו על הרצפה. אני מודה שפחדתי, כעסתי עליו ולא ידעתי איך לקבל את זה. איך אבא שלי הגיע למצב הזה? התביישתי נורא שכולם ידעו. הכנסתי אותו לגמילה, והייתי מגיע לבד לשיחות מטעם המשפחה כי אף אחד לא בא. הכרתי את העולם הזה של מכורים ומצאתי שם אנשים מאוד משכילים, אנשים שלא ברור איך הם נפלו לזה, אנשים נורמטיביים שלא האמנתי שהם שם".
עד לפני כעשור הוא היה איש ליכוד, וגם כיום, לדבריו, הוא מחזיק בדעות ימניות. בחורף 2012 אחרי מפגש פעילים בצורן עם יאיר לפיד, הוא בחר לעבור מחנה, להיות פעיל במפלגה במשך עשור ולהיכנס לכנסת מהמקום ה-22, הודות לחוק הנורווגי.
"הסיפור של יאיר והבת שלו בעלת המוגבלויות גרם לחיבור שלי אליו. הוא נכנס לי ללב עם הסיפור הזה ולא דווקא מהקטע הפוליטי. באותו יום עשיתי מעבר מליכוד ליש עתיד, כי למרות שהדעות שלי ימניות, התחברתי מאוד לאג'נדה של יש עתיד''.
חשבת שתהיה חבר כנסת?
''לא חשבתי שאני אכנס לכנסת, אבל בבחירות הרביעיות לכנסת, יאיר החליט לשים אותי במקום ה – 22 ובעקבות החוק הנורווגי נכנסתי. כששמרית מזכירת הסיעה התקשרה אלי בבוקר ואמרה לי 'בוא להצטלם', זה תפס אותי בבית שלי בפולג. היא אמרה לי 'ממחר אתה חבר כנסת, תגיע למשכן'. התרגשתי כמו ילד קטן. זה היה הזוי''
איפה נמצא אותך ביום שאחרי פירוק הממשלה?
"אם אנחנו נצא לבחירות אז כמובן שהמקום שלי יהיה יותר גבוה במפלגה. אני רואה את עצמי חבר כנסת גם בקדנציה הבאה. ואם יהיה פירוק של הממשלה ואני אהיה בחוץ, אני מאמין שאני אמשיך בעשייה, גם בלי הכיסא בכנסת. יהיה לי עצוב לעזוב את המקום הזה של העשייה עם תוכנית עבודה מסודרת מאחר ויש לי עוד הרבה דברים שאני רוצה לעשות. אני הקול של הספורט במדינת ישראל. אני יו"ר ועדת הספורט ונמצא בוועדת חינוך, וחשוב לי לפעול בנושאים הללו. כשאני רואה מה קורה למשל בנתניה עם בית הספר שז''ר, הוצאת הילדים ופיזורם - זו טעות. היו צריכים לקחת את בית הספר הזה ולהפוך אותו למשהו מיוחד כמו שעשו בדורה עם בית הספר לאומנויות, לא להפסיק את הפעילות שלו אלא להשקיע בו בתחום הספורט. הוא יכול היה להיות הצלחה ענקית. היו צריכים להציל את בית הספר הזה".
"אני כיום בכנסת ועושה דברים מדהימים ומקדם נושאים שחשובים לי. מצד שני, הפוליטיקה המקומית מאוד מעניינת אותי, ואת זה גם אמרתי בנאום הבכורה שלי בכנסת"
השוק תומך
ביום שישי שעבר חווה דוידסון את אהבת התושבים בעיר, כשביקר בשוק. באוויר נשמעו קריאות, "סימון אתה ראש העיר הבא", "סימון המלך" ו-"סימון בוא הביתה".
''זה כיף ומחמם את הלב לדעת שאנשים מעריכים את מה שאני עושה כיום'', הוא אומר. "כשהייתי בשוק קיבלו אותי ממש יפה. אני אהיה ראש העיר בנתניה. מתי זה יקרה אני לא יודע, כי אני כיום בכנסת ועושה דברים מדהימים ומקדם נושאים שחשובים לי. מצד שני, הפוליטיקה המקומית מאוד מעניינת אותי, ואת זה גם אמרתי בנאום הבכורה שלי בכנסת. הכלים שיש לי כיום כפרלמנטר בכנסת לעזור לעיר שלי, לתושבים, עמותות, ספורט וכו', הם מאוד חזקים. לעזור לתושבי העיר זה אחד הדברים הכי חשובים עבורי בתפקיד שלי כחבר כנסת ואני עושה את זה יום-יום.
"כמו למשל חוף פולג שהייתי מאוד מעורב כולל הדיון בכנסת בוועדה לפניות הציבור שהיה שאני יזמתי, או הסיפור עם שז''ר או התחבורה בעיר, עמותות ספורט, אליפות העולם בגלישה שבסוף הצלחתי שתתקיים על ידי כספים ממנהל הספורט. כל דבר שמגיע אלי אני פשוט נלחם על זה. חשוב לי מה שקורה בעיר. אני חי בה, זו העיר שלי, גדלתי בה".
איך הקשר שלך עם ראש העירייה מרים פיירברג-איכר?
"אני חבר מאוד טוב שלה. אני מעריך את מרים והיא מפרגנת לי בחזרה. אני תמכתי במרים 25 שנה, פעלתי בשבילה, הרצתי אותה, עשיתי כנסים במועדונים שלי. עד היום אנחנו בקשר מאוד מאוד טוב. אבל אני חושב אחרת ממנה. אני חושב על ספורט, חינוך, תרבות. הייתי עושה דברים אחרת. למשל, הייתי משקיע הרבה יותר בספורט, כי בעיני ספורט הוא חלק מחינוך וילד שנמצא במסגרת ספורטיבית מקבל שם ערכים שלא בטוח שהוא יקבל בבית הספר או בבית כמו סבלנות, בריאות, משמעת וחברות. ולצערי, הספורט, דווקא בעיר שלי שאני אוהב, לא מתוקצב כמו בערים שכנות. בנתניה, עיר של מעל רבע מיליון תושבים, אין בריכת שחייה, חסרים 15 אולמות ספורט ומגרשי כדורגל לאימונים. לא הכל צריך ליפול על ראש העירייה, כי גם המדינה צריכה לתמוך".
אתה מאוד מחובר לעיר.
''אני מאוד אוהב את נתניה. זו עיר מדהימה. אני גדלתי בעיר הזו, הילדות שלי שהייתה מדהימה הייתה בעיר הזו, כי אז נתניה היתה כמו מושב גדול וכולם הכירו את כולם. כאב לי שסגרו את פונדק הים, מקום שגדלתי בו למשל. עד היום החברים שלי מהילדות הם החברים הכי טובים שלי. אני גם מאוד אוהב את הים. מרכז העיר חייב לעבור מהפך ושדרוג, ליפות אותו, לדאוג לעסקים שם, לתת להם יד ולעזור להם לצאת ממשבר הקורונה. גם את עניין התחבורה הציבורית בשבת ובתי עסק שיהיו פתוחים בסוף השבוע אפשר לדעתי לפתור, כל עוד זה לא פוגע או עובר באזור מגורים של הציבור החרדי והדתי. אני כן בעד אוטובוסים בשבת שייקחו אנשים לים למשל, כל עוד שזה לא עובד בשכונה דתית. כנ''ל גם פוד טראק או לפתוח מתנ''סים בשבת להופעות לילדים ולגיל השלישי".
היוזמות הבולטות של דוידסון בכנסת
חוק ביטול המיסוי על מדליות אולימפיות
הקצאת תקציב לקידום מעמד המאמן בישראל בסך 4.5 מיליון שקל
115 מיליון שקל להקמת בריכות שחייה
סיוע תקציבי בסך מיליון שקל לעמותת ספיישל אולימפיקס
תמיכה באליפות הגלישה בנתניה
קידום המעלית הנוספת בים בנתניה
לעדכונים - חדשות נתניה
