"על גופתי המתה אליכין תסופח לעמק חפר או לחדרה".
כך אומר השבוע עזורי שרוני, ראש מועצת אליכין, בהתייחסו לכוונת משרד הפנים לאחד את אליכין לחדרה או מועצה אזורית עמק חפר הסמוכות ליישוב, שאגב מתנגדות גם הן לסיפוח המדובר.
לפני כשבועיים התקיימה פגישה ראשונית בעניין כוונת משרד הפנים לאחד רשויות ברחבי הארץ ובתוכן את אליכין לרשות מקומית חזקה סמוכה. לפגישת ההיכרות הזו הגיעו נציגי אליכין, חדרה ועמק חפר, כשעמדתם של נציגי כלל הרשויות הרלוונטיות היא התנגדות מוחלטת לרעיון. שרוני העומד בראשות המועצה המקומית אליכין שעמדה במוקד הפגישה הבהיר כי המועצה תעשה כל אשר בידה כדי להתנגד למהלך: "לא נאפשר למשרד הפנים לתקן עוול שעשה כלפינו ב־1977 כשהפריד אותנו מעמק חפר בלי עסקים מניבים, בחטא נוסף", אמר.
איחוד כן או לא
אז למה בכלל לאחד את אליכין עם רשות אחרת? תלוי את מי שואלים. על פי משרד הפנים, המהלך נועד כדי לייעל את השירות לתושבים ועל פי שרוני, זה בגלל שהמדינה רוצה לחסוך את מענקי האיזון לאליכין, כשהיא עצמה הביאה להזדקקות להם, כשהפרידה את אליכין מעמק חפר ב־1977 בלי שום עוגן כלכלי שנשאר לאליכין.
קצת היסטוריה: היישוב אליכין הוקם בשנות ה־50 והתבסס ברובו על יהודי תימן, שהגיעו אליו ממעברות סמוכות כמו מעברת גבעת חיים. "זה היה יישוב קטן של 350 בתי אב בדירות סוכנות. כמה שזה נשמע נורא להגיד המטרה היתה שישמשו ככוח עבודה למפעלים ולחקלאות בעמק חפר. אליכין התפתחה באיטיות גמורה לעומת ישובים וקיבוצים בסביבה, מה שהביא להמון תסיסה ותחושות קיפוח. התושבים כמחאה אפילו לא יצאו להצביע בבחירות לכנסת", סיפר שרוני, "ואז בשנת 1977 שר הפנים הכריז על אליכין כרשות עצמאית והתחלנו להרגיש את השינוי. מיד ראינו שיפור בתשתיות, ביוב, מדרכות, חינוך ואירועי תרבות. תושבים חזרו לאליכין. הבנים שלנו חזרה הביתה".
הבעיה היא שההפרדה הזו מ־1977 נעשתה רק בהתייחס לבתי המגורים, ככה שאליכין יצאה מה"שותפות" עם עמק חפר ללא אזור תעשיה או מקור הכנסה עצמאי. "משרד הפנים לא השאיר שום מקורות הכנסה או עסקים מניבים לאליכין, כדי שתפרח. בלהפריד רק בתי תושבים אין אפשרות קיום. למרות זאת אליכין עמדה על הרגליים והפכה לאחד היישובים המובילים באזורנו", אומר שרוני. "משרד הפנים מנסה מאז לתקן את העוול הכלכלי שנגרם לנו. באזור שנת 2000 הוקמה ועדה של משרד הפנים שדנה בשאלה אם לספח את אליכין לעמק חפר או חדרה או לחילופין לספק פתרון אחר למצב הכלכלי שלנו על ידי חלוקת הכנסות ביננו לעמק חפר, כדי שלא תהיה רשות אחת עתירת עסקים מניבים ואחרת בלי עסקים מניבים בכלל. גם כשבני זוג מתגרשים יש חלוקת רכוש ואף צד לא יוצא בלי כלום".
קראו גם:
דרושות הכנסות
לדברי שרוני, מסקנות הוועדה דאז היו שצריך לספח לאליכין עוד עתודות קרקע שיהיו עסקים מניבים ושיש צורך לדון בחלוקת הכנסות מאזור התעשיה בעמק חפר או לחלופין, להקים אזור תעשיה נוסף לצידו ואליכין תקבל משם חלק מההכנסות. בפועל 700 דונם סופחו מחדרה לאליכין בעקבות ההחלטה ונבנית עליהם שכונת מגורים, אבל בעניין חלוקת ההכנסות מאזור התעשיה לא קרה הרבה, מה שמותיר את אליכין בקושי תקציבי.
ואז באזור שנת 2007 כשעמק חפר ביקשו להרחיב את אזור התעשיה שלהם, חלה עוד התפתחות בעלילה, כשמשרד הפנים מתנה את אישורו להרחבה בכך שעמק חפר תגיע קודם כל להסדר עם אליכין בעניין חלוקת ההכנסות: "ראשי הרשויות ניהלו משא ומתן על אזור תעשיה משולב. אליכין דרשה 20 אחוז, הם רצו לתת פחות. ב־2008, בבחירות המוניציפאליות נבחר ראש מועצה חדש, מוטי חי, שחתם על הסכם אחר לפיו נקבל עשרה אחוזים בלבד. ההסכם הועבר לוועדה הגאוגרפית ושר הפנים דאז, גדעון סער, החליט שהוא לא מקבל את המלצות הוועדה הגאוגרפית, כי לטעמו הוועדה לא חקרה את הנושא עד הסוף וההסכם מקפח את אליכין. הוא לא אישר את ההסכם וביקש מהוועדה לדון מחדש. אבל עד שהוא נתן את ההחלטה עמק חפר קיבלה אישור להרחבה. ו־ועדה חדשה לא קמה ודנה בנושא ועד היום, אין שום חלוקה ואליכין לא מקבלת שום דבר".
איך מתבטא הקושי התקציבי?
"אנחנו חיים מהכנסות ארנונה של תושבים וממענקי איזון של משרד הפנים ויש קושי בנושא התנהלות כלכלית. זאת מאחר ועלינו במדד הסוציו אקונומי עד שהגענו ל־7 והמענקים מהממשלה נפגעו מהותית מכך. רק במשרד החינוך נפגענו ב־800 אלף לשנה. במקביל הכריחו אותנו לקחת מנכ"ל ועוד הסכמים ארציים כמו עם סייעות משרד החינוך שמכבידים על התקציב השוטף וכל זה כשאין לנו הכנסות מעסקים מניבים. אז עכשיו קמה ועדה שדנה באיחוד רשויות של עוד תשע רשויות חוץ מאיתנו. לטענתם אם יהיה איחוד רשויות, התושבים שלנו יקבלו שירות טוב יותר. בפועל, משרדי הפנים והאוצר פשוט מנסים לחסוך בעלויות שלהם. לקחו את אליכין שמקבלת מענקי איזון מהמדינה ואמרו איך נחסוך אותם, נצמיד את אליכין לחדרה או עמק חפר, הם יבלעו אותה ושיתמודדו הם עם כל ההוצאות".
"חטא על פשע"
למה בעצם אתם מתנגדים, אולי זה יהיה מהלך חיוני בסוף?
"ראשית ראינו שרוב האיחודים בשנים האחרונים קרסו כמעט כולם, למעט מכבים־מודיעין־רעות וקדימה־צורן. מדובר במרקם שונה של יישובים. אולם הכי חשוב, תושבנו מקבלים את השירות הכי טוב באזור מרשות קהילתית וקטנה ובוודאי יותר טוב ממה שהיו מקבלים מרשות גדולה. שיסירו דאגה מליבם, הם לא חושבים על התושבים. אנחנו פה בשביל לדאוג לתושבים, בדיוק בשביל זה נבחרנו בבחירה ישירה. לא שכחנו שכשאליכין היתה מסופחת לעמק חפר היה קיפוח. אנחנו גם לא מושב, אנחנו יישוב קהילתי עירוני, זה אחרת מלספח מושב או קיבוץ. עמק חפר כבר מתמודדת עם יישוב קהילתי כמו בת חפר שסופח אליו משאבים רבים, על חשבון יישובים קטנים. משרד הפנים יצר חטא ורוצה לתקן אותו כעת בחטא נוסף".
אז היכן הדברים עומדים כעת?
"ביקשנו חומר מהוועדה כדי לטעון נגד. הבהרנו שעד שלא נקבל את החומרים שהביאו את הוועדה לדון בסיפוח הזה לעומת יישובים אחרים, לא נשתף פעולה. גם חדרה ביקשו את החומר. רצו לקבוע לנו עוד דיון לנובמבר ואמרתי ליו"ר הוועדה שאין לי כוונה להגיע כי כל אוקטובר זה חגים, מה שלא מותיר לנו אפשרות להתכונן לדיון, לשכור יועצים ולהכין עמדה נכונה. אם אתם מזדרזים, אולי יש החלטה מוכנה מראש והוועדה היא רק כסת"ח. אז הקשיבו לי ואמרו שיקבעו דיון למועד מאוחר יותר".
לדבריו, בכוונת היישוב להילחם בכל האמצעים שיהיו לו כנגד הסיפוח וביטול העצמאות של אליכין: "על גופתי המתה יספחו אותנו. גם השלטון המקומי מתנגד למהלך בלי לשתף אותם ואגב גם איילת שקד כשהיתה שרת הפנים אמרה שוועדה גאוגרפית תדון רק בחלוקת ההכנסות וביקשה להוריד את הסיפוח מהפרק.
"מ־2018 אני מנסה לקדם מרכז מסחרי באליכין ולצערי אין שיתוף פעולה מהמדינה. יש לי שטח שאני רוצה להפוך למסחר ותעשייה ומשרד הפנים אומר 'חסר לי מטרים למגורים' אז לא מאפשרים לנו עסקים מניבים אלא רק מגורים, לא מספקים הכנסות מאזור התעשייה עמק חפר, וכעת מוסיפים קיפוח וחטא על חטא, ברעיון הסיפוח הקלוקל הזה".
מהמועצה האזורית עמק חפר נמסר: "אין כל היגיון באיחוד מכיוון שאיחוד כזה ייפגע בשתי הרשויות. עמק חפר היא המועצה האזורית השנייה בגודלה בארץ, הכוללת 41 יישובים (ובהם היישוב הגדול בת חפר, העתיד להגיע ל-10,000 תושבים עם השלמת הרחבתו). בנוסף, המועצה מתמודדת עם אתגרים רבים הדורשים תקציבים אדירים כמו תחזוקת חופים ועוד. אין ביכולת המועצה לקלוט יישוב גדול נוסף. יתרה מכך; לעמק חפר ואליכין מאפיינים שונים, לאליכין אופי קהילתי-עירוני ואילו למועצה האזורית עמק חפר ־ כפרי".
מעיריית חדרה נמסר כי "העירייה מתנגדת למהלך של איחוד רשויות. בפגישה הציגה העירייה את עמדתה, ודרשה מהוועדה לתת מידע מקצועי על יעילות המהלך ותרומתו לתושבי חדרה".
ממשרד הפנים נמסר: "אפשרות איחוד הרשויות אליכין עם עמק חפר או חדרה נבחנת כחלק ממהלך כולל. הדיונים יתנהלו על ידי ועדה שתבחן את הנתונים בלב פתוח ובנפש חפצה, לרבות טענותיה של המועצה המקומית אליכין בנוגע ליחסי הגומלין שלה עם המועצה האזורית עמק חפר ממנה הופרדה. יובהר כי ועדת החקירה הגיאוגרפית אינה גורם מחליט אלא ממליץ בלבד. המהלך הנוכחי מהווה רק שלב ראשון בתהליך".
אליכין, תעודת זהות:
120 בתי אב
4,000 תושבים
450 יחידות דיור נבנות בימים אלו
2,000 תושבים יתווספו
2 שכונות חדשות בתכנון
17,000 תושבים בעשור הקרוב
