חודשים ספורים לאחר שסיים את התיכון, ושנתיים לאחר שהתגלה בראשו גידול קטלני, נפטר השבוע אסף נגר, בן 17 וחצי.
הכל התחיל לפני שנתיים. "אסף שלנו היה גיבור", מספר השבוע אביו דרור, "באוגוסט 2021 הוא סבל מכאב ראש, בהתחלה אמרנו לו לשתות מים ולנוח וכשזה לא עבר פנינו לרופא, סריקת סיטי חשפה שיש לו גידול באונה הימנית בראש. הוא נשלח בבהילות מאסף הרופא לאיכילוב לניתוח להסרת הגידול. בניתוח אכן הצליחו להסיר את כל הגידול, אך אחרי שלושה שבועות הודיעו לנו שמדובר בסרטן מוח קטלני עם צפי לעד שמונה חודשים שהוא ישוב".
למרות האתגר, אסף עשה ככל יכולתו על מנת להמשיך לחיות את חייו כרגיל. "הוא עבר טיפול ביולוגי שהעניק לנו שנה של שקט, במהלכה אסף חזר לשגרה, הלך לבית הספר, למד לבגרויות והמשיך כרגיל. לאחר שנה הגידול חזר ובאוקטובר שנה שעברה הוא עבר ניתוח מאוד קשה בראש, מהשלב הזה החלה הידרדרות במצבו. למרות הכל, הוא הלך לבית הספר כשהיה מסוגל, ניגש לבגרויות וכשהיה לו קשה מדי הוא נבחן בבית, אבל הוא לא ויתר. בזכות החברים המדהימים שלו מהתיכון הריאלי הוא גם הלך למסיבת הסיום ואפילו לאפטר פארטי. הוא כבר לא היה כל כך יציב, אבל הם היו שם עבורו, החזיקו אותו וחגגו יחד".
קראו גם:
מגשים חלומות
במקביל מבינים בני המשפחה שהתחזית לא אופטימית. בשלב זה האב דרור ושני אחיו הגדולים של אסף, איתי (29) ואיילון (25) יוצאים איתו למסע יחיד מסוגו, כזה שיעניק להם ולאסף זיכרונות אחרונים של רגעי משפחה מאושרים.
"כשהבנו שהכיוון לא טוב החלטנו שיוצאים לטרוף את עולם. טיילנו יחד בארבע מדינות ואסף חווה כל מה שהוא חלם, ראה כל מה שרצה לראות בעולם. עשינו אופנועי שלג בלפלנד ושיט בשוברת קרח עם ביגוד מיוחד, טסנו מעל האלפים במסוק וטיילנו בשווייץ, היינו בוונציה ועשינו טיסה מדהימה מעל ירדן. גם בארץ טיילנו הרבה וכשהיה מסוגל אסף גם רכב על אופנוע.
"ארבעתנו יחד קרענו את החיים, כמובן שגם דיברנו על הרבה דברים רק לא על הפיל שבחדר, כי אסף לא רצה לדבר על מה שיקרה. היו לו שיחות עם מטפלת שעזרה לו, אבל איתנו הוא נמנע מלהעלות את הנושא. אנחנו לא ממש יודעים מה הוא ידע על מצבו, אני מניח שהוא קרא חומר באינטרנט. למרות הכל, אסף תמיד נשאר אופטימי, גם אנחנו מאוד השתדלנו, הגענו למומחים עד קנדה".
ההידרדרות
למרות כל המאמצים, אסף כאמור נפטר והותיר אחריו זוג הורים, דרור ורונית, שני אחים ואינסוף זיכרונות מרגשים. "בחודש מרץ התחילה להירדם לו היד, הגידול לחץ על האור המוטורי במוח ולאט לאט המערכות שלו הפסיקו לתפקד, הוא צלע, אחר כך הרגל כבר לא תפקדה, במאי טסנו לשווייץ כשאסף בכיסא גלגלים. בחודש האחרון הוא דיבר פחות ובשקט עד שאיבד את היכולת לדבר ואז גם את יכולת הבליעה".
לפני כחמש שנים הגה אסף את "המצילון" במסגרת פעילות של פרלמנט הנוער העירוני בראשון לציון. באותה תקופה הוא היה תלמיד כיתה ח' בחטיבת אוריה. במסגרת היוזמה הוצבו קופסאות בבתי ספר בהן יכלו תלמידים לדווח באופן אנונימי על מקרים של אלימות או חרם. המיזם אף הגיע לתקשורת הארצית, שם סיפר אסף כי הגה את הרעיון לאחר שגילה חברים שחווים אלימות וחוששים לדווח.
למרות הכאב הגדול, משפחת נגר ממשיכה את גישתו האופטימית של אסף. "חשוב לנו שאנשים ידעו שאסף היה ילד רגיש לסביבה, חכם ומלא שמחת חיים", מסכם האב דרור.
