"זו היתה שבת בה אחותי וילדיה הגיעו לבקר את אמי במושב תלמי אליהו, שנמצא כ-7 קילומטרים מגבול הרצועה", מספר יוסי קפלן, מנכ"ל הדיור המוגן לב גנים בנתניה, על השבת השחורה ב-7 באוקטובר. "שוחחתי עם אמי בשעה 6:30 בבוקר כי רציתי לוודא שכל בסדר, נוכח ההתראות הראשונות. דאגתי כי לאמי אין מרחב מוגן בבית. ההבנה שמדובר באירוע אחר, שאינו עוד סבב טילים הכתה בי כבר מהרגעים הראשונים של אותה שבת שחורה".
יוסי (48), שגדל במושב תלמי אליהו במועצה האזורית אשכול, מספר כי בשעות שלאחר מכן, כשהגיעו סרטונים של המחבלים מסתובבים בקיבוצים ובמושבים ותיעוד מעשי הזוועה שהם ביצעו בתושבים שם, הוא הזדעזע ונתקף פחד ודאגה גדולה.
דליה קפלן (73), אמו של יוסי, המתגוררת בעוטף משנת 1974 ונמנית בין מקימי היישוב תלמי אליהו, שהיה בעבר מושב עובדים של עולים מצרפת. היא ובעלה עברו לשם וגידלו שם מטעים וירקות וגם את שלושת ילדיה. "עברתי מבצעים בחיים שלי, זה לא האירוע הראשון, אבל מה שקרה לנו שם זה שבת שחורה", מספרת דליה. "אין לנו ממ"דים למרות הקרבה לגבול. אז ברור שהיה מאוד מפחיד עם כל היריות והפיצוצים. ראיתי איך הנכדים שלי רעדו מכל ירי ובום, ממש בכו. זה היה מצב לא רגיל עבורם כי היינו חייבים לשמור על שקט, לסגור חלונות, לנעול דלתות ולא לצאת מהבתים. ככה היינו במשך לילה שלם כי ידענו שיש מחבלים בחוץ''.
דליה מוסיפה שרק למחרת בבוקר, ביום ראשון, הם העזו לצאת מהבית ולברוח מהמקום. "נסענו לבאר שבע לבת שלי כי שם יש ממ"ד. ממש נסענו דרך שדות ודרכים חלופיות בשביל לצאת מהאזור, ורק אז כשהילדים נכנסו לבית ולממ"ד הם נרגעו".
לנוכח המלחמה וירי הרקטות המסיבי על הדרום, החליט יוסי טרם החלטת הממשלה לפנות את התושבים שגרים במרחק גדול מ-4 קילומטרים מבתיהם, להביא את אמו לדיור המוגן יחד עם עוד כ-30 מבוגרים מהעוטף. "היום היא כאן איתי בבית לב גנים בנתניה, ביחד עם חברים נוספים מהמושבים והיישובים בעוטף", מספר קפלן. "היה חשוב לי להביא אותם לפה כי הרגע הזה שבו התעוררנו כולנו לסיוט ולמציאות הבלהות הקשה ביותר שידעה מדינתנו – כואב, צורב ומשתק".
קראו גם:
דליה מספרת על המקום שבינתיים הפך לביתה. "זה כל כך מרגש מה שיוסי עשה, שהוא הכניס ככה את התושבים מהדרום לדיור המוגן פה. דואגים לנו פה ועוזרים לנו, אנחנו לא מרגישים פה פחד, למרות שקשה לנו להתנתק ממה שקורה שם ואנחנו כל הזמן אנחנו צמודים לחדשות. אבל, כן, זה מדהים ומרגש כי זה גורם לנו קצת להתנתק". דליה שמרגישה עכשיו מוגנת מספרת שהיא מתגעגעת לביתה ומצהירה: "אני מחכה לחזור לבית שלי. אני לא מפחדת לחזור, שם זה הבית שלי".
יוסי לא הסתפק בהבאת אמו ותושבים נוספים מהדרום לדיור המוגן ובהתנדבותו לעזור לחקלאים מהעוטף בשדותיהם. בסוף השבוע שעבר הוא הציב את שלט החטופים הגדול בעולם, המתפרס על פני 200 מ"ר, על בניין הדיור המוגן לב גנים בנתניה. על השלט לצד תמונות החטופים עם שמותיהם וגיליהם נכתב בעברית, אנגלית וערבית "זו יכולה להיות סבתא שלך". התגובות על השלט לא איחרו לבוא והוא עורר שיח בישראל וברחבי העולם.
"יצרנו שלט על קיר הבניין הפונה לכביש החוף – בגודל 200 מ"ר עם תמונות החטופים במטרה להעלות את המודעות של כלל תושבי ישראל, ממש להציב בפני כל נוסעי הכביש את התמונות, השמות והגילים של החטופים – לזכור בכל רגע שהם שם ולחזק את המשפחות בשעתן הקשה ביותר", מסביר קפלן. "בדיעבד הסתבר שהפקנו את השלט המודפס הכי גדול בעולם של החטופים עד כה. השלט יישאר במקומו כל עוד לא יושבו החטופים לבתיהם".
השלט הענק של החטופים על "לב גנים" בנתניה
(צילום: לב גנים)
איך עלה הרעיון להכין שלט ענק?
"כשהחלו המספרים להיערם - מספר הנרצחים האסטרונומי והבלתי ניתן לקליטה ומספר החטופים שנלקחו בשבי חמאס, הדם רתח והלב נקרע", אומר קפלן. "בנוסף, העובדה שאת מרבית התושבים אני, אמי, חבריי, מכירים ברמה כזו או אחרת הביאה אותי להבנה שיש צורך לעשות משהו, במיוחד לנוכח העובדה שאנחנו העורף בחזית. עם תחילת קמפיין החטופים, שבו הדפיסו תמונות חטופים ופרסמו בארץ ובעולם – החלטתי להציג את תמונותיהם על הקיר שלנו. הפעלתי את כל מערכות הבית, את הצוות כולו שעובד קשה בקליטת הפליטים, את אנשי הפרסום ואנשי השיווק ויצאנו עם פנייה בעברית, אנגלית וערבית לשחרור החטופים. היה חשוב לנו כבית דיור מוגן למבוגרים להתמקד באזרחים הוותיקים, אך פנייתנו היא כמובן לשחרור כל החטופים. על מנת להוציא את השלט לביצוע, פנינו לבני משפחות החטופים, ילדים ונכדים שהוקירו מאוד את מעורבותנו, שלחו לנו תמונות אישיות עם סיפורים אישיים. בכל שיחה הם חשפו תחושות קשות של חרדה וגעגוע. "את השלט תלינו באמצעות חוליית סנפלינג מיוחדת של אחים ואחיות לנשק בהובלתה של ניצן אורבך גרשוביץ".
החטופים שמופיעים בשלט הענק על "לב גנים" בנתניה
(צילום: לב גנים)
מה הצעד הבא?
"פניתי לכל הקולגות בארץ והצעתי שיצטרפו למיזם ועכשיו אנחנו פועלים במרץ להוסיף עוד כמה שיותר מבנים עם תמונות החטופים. בנוסף, בגלל שאת היוזמה סיקרו עשרות כלי תקשורת בעולם, כולל CNN ואפילו כלי תקשורת שמסקר את איראן, קיבלנו לצד התגובות המרגשות גם פניות מבתי דיור מוגן בישראל וגם ממילאנו וגרמניה שם ביקשו לעשות מעשה דומה".
"אני קורא לכל מי שיש לו קיר פנוי בנתניה שיפנה אליי", מוסיף קפלן. "ניתן את הקובץ להדפסה, נדאג שתגיע חוליית סנפלינג להדביק אצלכם את השלט. בואו תעזרו לנו להפיץ את הבשורה".
