בתחילת החודש, המדינה סערה. דיווח על הימצאות של כתם מסתורי במרחק של כעשרים קילומטרים מהחופים גרם לחשש כי שנה בדיוק אחרי זיהום הנפט בחופי האזור, הגיע אסון אקולוגי נוסף.
"במשך 48 שעות היה חשש מאוד גדול שבאמת יש כתם שכזה. כי בלוויינים ראו אותו אבל בשטח לא מצאו הוכחה להימצאות של כתם שכזה", מסביר מור גלבוע, מנכ"ל עמותת צלול ולשעבר מנכ"ל מגמה ירוקה.
"לכן, אחרי שניסו כל מיני כלי שיט, חיל הים וכלי שיט פרטיים והרבה מאוד גורמים שנרתמו לדבר הזה, לאתר אותו הבינו שכנראה זו היתה תקלה לוויינית ואין כתם שמן. למרות זאת, זו כן הזדמנות מאוד חשובה לדבר על כמה אנחנו בעצם לא ערוכים לאסון שכזה. אם זה באמת היה קורה, זה היה מסתיים באסון מאוד חמור".
יש תוכנית
''בעקבות אסון הזפת בשנה שעברה, הוקמה ועדת מנכ"לים בין משרדית של כל מיני משרדי ממשלה שהגישה שורה ארוכה של המלצות ודברים שצריך לעשות", מסביר גלבוע. "גובשה תוכנית שיש לה גם הצעת חוק שהמשרד להגנת הסביבה מנסה לקדם אותה אבל היא תקועה כי לא מוצאים את התקציבים.
"חסרים הרבה מאוד תקנים ליחידה להגנה על הים, חסרים כלי שיט ומתקני שאיבה וספיגה שמתאימים ספציפית לטיפול בכתמים שכאלה, וגם אין לנו מערכת מודיעין או מערכת לוויינית עצמית משלנו כמו למשל המערכת הלוויינית של אירופה עליה אנחנו נסמכים.
קראו עוד>>
"הדבר היחיד שכן השתפר מאז אסון הזפת, היא הדריכות של כולם שהיא הרבה יותר גבוהה, של הארגונים הסביבתיים והמשרד להגנת הסביבה וגם היכולת לשתף פעולה עם גורמים כמו צה''ל ומטעמם להוציא כלי שיט וסירות לעזור עם הדבר הזה".
אז אפשר לומר שלא למדנו כלום?
"לא למדנו כלום. היה לחץ ציבורי אחרי אסון הזפת ולכן מינו את וועדת המנכ"לים שהגישה את המסקנות שלה ובסופו של דבר משרד האוצר מגלגל את האחריות שהם ימצאו את התקציב לדבר הזה.
"יש גם ניסיון של לגלגל את האחריות ממשרד האוצר למשרד לאיכות הסביבה, משרד חסר משאבים. חסרים עשרות תקנים, מעל 20 תקנים לאיוש יחידות חירום ואיוש ותפעול כלי שיט. חוץ מזה, אין למשרד לאיכות הסביבה את הכלים והיכולת האמיתית להתמודד עם אסון דומה למה שקרה בשנה שעברה. אם דבר כזה יקרה שוב, זה ייגמר באסון".
גלבוע מסביר כי אסון בים עלול לפגוע קשות בחיים של כולנו. "אנחנו מסתמכים על הים כדי לשתות, במקרה שיש כתם צריך לסגור את מתקן ההתפלה לחודשים ארוכים. זה יכול להיות קטסטרופה ובכייה לדורות.
"אין לנו אלא להיות בדאגה מאוד גדולה ובחשש שהאנשים למעלה לא מבינים את המשמעויות החמורות שאסונות שכאלה יכולים לגרום לחיים שלנו, למי השתיה שלנו ולקיום שלנו במקום הזה".
חוששים מתביעות
"נתניה לפני שנה הייתה הכי גרועה בנושא הביטוח וזה פגע בנו מבחינת גיוס מתנדבים", מסביר מספר ד''ר יובל ארבל מעמותת צלול .
"כי אם באים מתנדבים לנקות נפט או זפת, צריך מישהו שיקבל אותם, ייקח מהם פרטים, ייתן להם ציוד ויסביר להם מה לעשות, ונתניה אמרה שעד שלא משפים אותם מבחינת העניין הביטוחי הם לא מוכנים לזה כי הם חוששים מתביעות. זה היה עיכוב משמעותי ולדעתי עד עכשיו זה לא הסתדר".
"כמעט והיה לנו עוד אסון קטלני כמו האסון שהיה בשנה שעברה. אז כן השתפר מערך ההתרעה", מסביר יוסי אהרוני, רכז עמותת צלול בקואליציית אנשי המזרח התיכון, אזור כרמל מרחב ועמק חפר, "עצם זה שהתחלנו להשתמש בשירות לווייני אירופאי אז מבחינת זיהוי וכדומה אומר שיש מגמת שיפור ועל זה מגיע קרדיט למדינה ולמשרד לאיכות הסביבה".
מי כן מוכן?
"היחידים שמוכנים זה הארגונים הסביבתיים, אבל גם הם עמותות עם תקציבים מוגבלים ולא אמורים להיות הגורם המוביל אלא התומך. מה שקורה בפועל שהם בעצם הגורם המוביל. זה מתבטא למשל בהפעלה של המתנדבים.
"מי שהתחיל להעיר את השטח היו העמותות הסביבתיות. במצב מתוקן יש שרשרת תגובות אחרת שבאה מהמשרד להגנת הסביבה שמוריד את זה לגורמים העירוניים ומהם זה עובר לשטח. העיריות צריכות לקחת אחריות.
"נכון שיש תוכניות לכל מיני דברים אבל ברמה של התפעול על ידי העירייה זה לא קורה. גם כיום. בנתניה לא מודעים לנושא האקולוגי ועובדה זה שיש אירוע מכביה בחוף פולג במקום לשמור על החוף".
מעיריית נתניה נמסר: "העירייה מקיימת קשר שוטף עם המשרד להגנת הסביבה בנושא זיהום ים. נציין כי ברשותנו עגלה נגררת עם ציוד להתמודדות עם מקרה זיהום בהתאם למפרט שקבע המשרד.
"עוד נדגיש כי נתניה אף השתתפה בתרגיל היערכות לאירוע זיהום מספר חודשים טרם קרות אירוע הזיהום לפני כשנה. במקרה של חשד לאירוע, כפי שאירע לאחרונה, נציגי העירייה הינם חלק משולחן עגול וצוות תגובה בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה האחראי על הנושא.
"במקרה האחרון הכנסנו במיידית צוותי כוננות וכן צוותי ניקיון מתוגברים במטרה למנוע מקרים של זפת שתידבק לפסולת, מה שמקשה על הזיהוי והניקוי. כמו כן, הוזמנו בכוננות מכולות ייעודיות למקרה שנזדקק להן לטובת איסוף הזפת. בנוסף, ברשותנו נפה קטנה להתמודדות עם איסוף פתיתי זפת קטנים. נושא גיוס מתנדבים וטיפול בביטוח הינו באחריות המשרד ומטופל ברמה הארצית".
ציוד ייעודי
רני אמיר מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה מסביר את עמדת המשרד.
"משנת 2008, אז אושרה תוכנית התלמ''ת (תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים), למעשה המשרד לקח על עצמו מעמסה אדירה והצליח להרים מערך מוכנות ותגובה כמעט מאפס, למצב שהוא סביר", הוא מסביר.
"כיום יש לנו כמדינה יכולת להוציא לים למעלה מ- 12 מערכים (ספינות מצוידות בציוד לשאיבה וספיגה ושינוע לחוף של קבלנים פרטיים, חברות מסחריות וממשלתיות וגם ציוד של משרד להגנת הסביבה), איתם גם תרגלנו באוקטובר 2020, לפני אסון הזפת שהיה ב-17/2/21, תרגיל גדול בים. הקרן לזיהום ים שמממנת את רוב הפעילות שלנו, רכשה במרוצת השנים לא מעט ציוד ייעודי לטיפול בזיהום ים ושמן, שמאוחסן במחסנים (חיפה אשקלון ואילת).
יוסי אהרוני, רכז עמותת "צלול": "מי שהתחיל להעיר את השטח היו העמותות הסביבתיות. במצב מתוקן יש שרשרת תגובות אחרת שבאה מהמשרד להגנת הסביבה שמוריד את זה לגורמים העירוניים"
"כשהיה חשד בתחילת החודש לכתם נפט, על פי התרעה שקיבלנו, אני כמנהל המערך הלאומי, קיבלתי את האישור להוציא מערכים כאלו לים לחפש הכתם בים ואם היה מתגלה, היינו יכולים לשאוב את חלקו. אנחנו יודעים לעשות את זה ויש לנו יכולת מוכחת".
אמיר מסביר כי הוסקו מסקנות מהאירוע אשתקד. "מה שעשינו טוב זה באמת הפעלנו את התלמ''ת באותו יום של האירוע וכל הרשויות המקומיות התייצבו בחזית. מי שהיה לו תכנית חירום מוכנה שעובדת ומתורגלת עם ציוד עשה את העבודה כמו שצריך ויש כאלו לא מעט עיריות.
"אני מודה ומתוודה שיש כמה רשויות מקומיות כמו נתניה למשל שלא אישרה את תכנית החירום שלה אצלינו, מה שאומר שהיא לא היתה מוכנה. היו שם כמה בעיות בנושא קליטת מתנדבים, שזו בעיה לא קטנה כי צריך להקים מערך קליטה מסודר, כולל שולחנות, ציוד, טפסי ביטוח ומדריך.
"בעזרת התקציב שהוקצה לרשויות המקומיות, 22 מיליון וחצי ל- 21 רשויות מקומיות שהמשרד הקצה, יש תהליך משמעותי וכיום הרשויות קיבלו תוכנית חירום מוכנות שלמה האומרת שלרשות מקומית יש נהלים ויכולת להקים חדר מצב לניהול האירוע".
לעדכונים: חדשות נתניה
