אחרי 48 שעות של דאגה וחיפושים התבשרו הוריה של סמלת שיר שלמה מנתניה כי היא נהרגה בתקיפת המחבלים בבסיס של מחוז דרום של פיקוד העורף בו שירתה.
"שיר שירתה בבסיס בתפקיד סמב"צית", מספרת אמה ענת. "היא היתה ילדה מוכשרת שהצטיינה בכל דבר שנגעה בו, אם זה לימודים וגם בצבא. לא מזמן היא קיבלה תעודת הצטיינות בצבא. כזו היתה הבת שלי. מדהימה". היא מוסיפה: "שיר אהבה את השירות בצבא וגם את התפקיד שלה. היא היתה ילדה אהובה שתמיד מוקפת בחברים. גם בצבא היא היתה מוקפת באנשים שאהבו אותה. המוות שלה זה פשוט אבידה גדולה".
בני משפחתה של שיר, הוריה ענת ופנחס, אחיה ואחותה טרם מעכלים את הבשורה הקשה. אחותה של שיר, עדי (20), מספרת בגאווה ששיר, שלמדה באורט יד לבוביץ' בנתניה, היתה אישיות מדהימה שתמיד היתה שם בשביל כולם, עזרה ותמכה. "היא אחות מדהימה. תמיד היתה שם בשבילי. היינו מספרות הכל אחת לשנייה", היא אומרת. עדי מוסיפה שכבר מיום שבת בית המשפחה בשכונת ותיקים בעיר מלא חברים, משפחה ומכרים מודאגים שהגיעו לחזק, לעודד ולנחם.
מתי שמעתם משיר בפעם האחרונה?
"דיברו עם שיר ביום שבת בשעה 08:00 בבוקר", מספרת אמה ענת. "מאז אותה השיחה הקשר עם שיר נותק. ניסינו לתפוס אותה, התקשרנו ללא הרף, אבל הקו לא היה זמין. לצערי, הבנו שהאסון לא רק פגע בנו, אלא בעוד משפחות ורוב החיילים שהיו עם הבת שלי נהרגו".
קראו גם:
את יודעת מה קרה שם?
"רק ממה שסיפרו לנו, שהיתה אזעקה של 'צבע אדום', ושיר שהיתה סמב"צית והחיילים שהיו איתה נכנסו לחמ"ל לחפש מקום מוגן, אבל זה לא עזר כי הגיעו מחבלים עם כלי נשק ורימונים. בכל הזמן שזה קרה אנחנו לא ידענו מה עבר עליה שם. לא ידענו שהמחבלים התחילו לירות בכולם, אבל כן היתה לי הרגשה לא טובה כשלא הצלחנו להשיג אותה, ולכן התחלנו לחפש אותה. התקשרנו לכל מי שאפשר בשביל לברר מה קורה איתה. לבתי חולים ולמשטרה, ממש לכל מוקד שיכול לתת לנו שביב מידע. הגענו גם לאנשים מהבסיס ואפילו לסורוקה וגם הבאנו די.אין.איי למשטרה, שרק יגידו לנו מה קורה איתה, אבל, לצערי, מהצבא הביאו לנו את הבשורה הקשה הזו שהיא איננה".
הלווייתה התקיימה היום (שלישי) בשעה 16:00 בבית העלמין הצבאי בנתניה.
יהי זכרה ברוך.
