השבוע הייתה אמורה להיות שמחה גדולה בבית משפחת פורת בשכונת דורה בנתניה. הבן השני במשפחה, אדר, שחוגג 13, היה אמור לעלות לתורה ביום שני, לאחר שהגיע למצוות. במקום המאורע המשמח, המשפחה מצאה עצמה ביום שני קמה משבעה שישבה על אב המשפחה, אלון פורת ז"ל (46) שנהרג בשבוע שעבר לאחר שקרס עליו עגורן באתר בנייה באור עקיבא.
קראו גם:
הייתי קפואה
נסיבות התאונה עדיין לא ברורות. המשטרה פתחה בחקירה וכבר עיכבה לחקירה חמישה עובדים במקום ביום התאונה. מבדיקה ראשונית, נראה כי העגורן קרס בזמן הקמתו על אלון, שהגיע למקום במסגרת תפקידו כטכנאי בחברת קומסקו. אלון הותיר אחריו ארבעה ילדים, ואת אלמנתו, עופרה אפרת, שעדיין מנסה לעכל את הבשורה המרה.
"באותו היום סיימתי את העבודה בשעה שתיים", משחזרת עופרה אפרת את יום האסון, "נכנסתי לחברה שלי הביתה לשתות כוס קפה, לפעמים אני ככה נרגעת לפני שאני מגיעה הביתה עם הילדים. בשעה שלוש אני מקבלת טלפון מקצין משטרה, 'מדברים ממשטרת נתניה, אנחנו מתחת לבית שלך, תוך כמה זמן את מגיעה?'. אמרתי לקצין שאני עשר דקות מהבית. שאלתי מה הם עושים שם, הקצין אמר לי שיש רעשים מהבית. אמרתי לעצמי, בטח אחד השכנים התלונן. אני מגיעה הביתה, אני רואה את הקצין, עוד שוטרת, עובדת סוציאלית מטעם הרווחה. חשבתי שבאו לקחת לי את הילדים.
"אנחנו עולים למעלה הביתה, אני פותחת את הדלת, ומסתכלת מהמדרגות למטה, מצפה שאלון ירוץ לעזור לי שלא ייקחו לי את הילדים. היו גם שישה אנשים ממד"א, אמרתי שבטוח רוצים לקחת לי את הילדים.
"הביאו אותם למקרה שאני אתעלף ויצטרכו לטפל בי. בבית, הקצין אומר לעובדת הסוציאלית לקחת את הילדים לחדר. אני רואה את הפרמדיקים ממד"א אצלי במטבח, שוטפים לי כלים, מסדרים לי מגבות, מנקים לי את הגז. לא הבנתי מה קורה פה.
"אני מסתכלת על הפנים של השוטרת שהייתה שם, היא מפנה את המבט שלה לכיוון הקיר, אני רואה דמעות יורדות לה מהעיניים, לא הבנתי למה היא בוכה. אני מסתכלת על הקצין, כשהמבטים שלנו נפגשו, הוא אומר לי 'הייתה תאונת עבודה, מנוף קרס על בעלך, הוא נפטר במקום. הוא לא שרד'. אני רואה רק את הפה שלו זז, ולא מפנימה. אני מבקשת ממנו לחזור על זה, כי לא הבנתי. הוא שוב אומר את זה, ובפעם השלישית זה מתעכל. המילים מחלחלות למוח, אף שריר לא זז, את קפואה. התחלתי לצרוח 'אלון, אלון'. והילדים מהחדר שומעים אותי צועקת, ומתחילים לצרוח לאבא. הרגשתי את כל הבית נסגר עליי, כי את כל הבית הוא שיפץ, הכל הוא עשה בידיים שלו".
מחכים לחקירה
משפחתו של אלון מספרת על אדם אהוב וחייכן, שתמיד אהב לעזור ולסייע. את הבית ברחוב עזרא בשכונה, שהוא ואשתו רכשו לפני כשנה וחצי, הוא שיפץ בעצמו, לצד עבודתו הקשה, ולצד גידול ארבעה ילדים.
"היו לו ידיים טובות וחוסר ברירה", אומר אחיו רובי, "אם אין כסף, אז אתה לא יכול לשלם לבעלי מקצוע. אז כל פעם הוא היה אוסף קצת כסף, ועושה בעצמו. כל נגיעה בבית, אם זה שקע, נורה או שיפוץ התקרה, זה הכול בידיים שלו הוא עשה".
המשפחה מספרת כי אלון עבד רק ארבעה חודשים בחברת קומסקו לפני שנהרג. "כבר לפני שלוש שנים רצו אותו בחברה", אומרת עופרה אפרת, "אמרו לו 'תביא תעודה של חשמלאי'. אז הוא הלך ולמד, ואחרי התעודה, ישר הכניסו אותו. הוא מאוד אהב את העבודה שלו, לקח אותה ברצינות".
יש בכם איזשהו כעס על החברה בעקבות התאונה?
"אנחנו מחכים לתוצאות החקירה", אומר רובי, "אתה יכול באמת לזעום, כי אשתו שלחה את בעלה לעבודה, ולא קיבלה אותו בחזרה. אבל מנכ"ל החברה הגיע לשבעה, הוא נמצא במצב מאוד לא נעים. זה לא פשוט להגיע לכאן. אנחנו באמת ממתינים רק לתוצאות החקירה כדי לקבוע מה קרה".
את האהדה שרכשו רבים לאלון, ניתן לראות על פי כמות האנשים שהגיעה לנחם את המשפחה. עמיתים לעבודה, חברים, שכנים, בני משפחה. למרות הקושי באבלות בימי הקורונה, רבים הגיעו לנחם את המשפחה בעקבות האסון. "אלון היה בן אדם ממגנט, הוא היה חייכן ותמיד חיפש לעזור", אומרת עופרה אפרת, "הוא תמיד הציע עזרה לשכנה המבוגרת שלנו, שאל אם היא צריכה קניות, סיוע, כל דבר. רק לפני שלושה שבועות, לאותה השכנה צף הביוב בבית בשעת ערב מאוחרת.
"היא לא פנתה לאף אחד מהשכנים הוותיקים, אלא לאלון, שגר פה רק שנה וחצי. הוא התקשר לביובית שיגיעו לטפל בעניין, הכריח את הבן אדם בטלפון לבוא למרות שזו הייתה שעה מאוחרת, והבטיח לשכנה שכל השכנים ישתתפו, וזה באמת קרה.
"הוא היה בן אדם שכל החיים שלו היו עבודה ובית. הוא לא היה יוצא לבלות, הוא תמיד היה אומר שאנחנו הכול בשבילו. הייתי מתרגשת כשהייתי שומעת את הצעדים שלו כשהוא עולה במדרגות. הייתי מתרגשת כשהוא היה עובר לידי בבית, הייתה בינינו אהבה טהורה גם אחרי 15 שנה. הכאב הוא עצום. הזמן לא ירפא את הכאב, רק יקהה אותו".
משפחתו של אלון מבקשת מהציבור להתפלל לעילוי נשמתו, אלון בן דליה גל פורת.
מטעם משטרת ישראל נמסר: "מיד עם קבלת הדיווח במשטרה נפתחה חקירה שעודנה מתנהלת בימים אלו. נמשיך לחקור את המקרה ולבצע את כל הפעולות הנדרשות במטרה להגיע לחקר האמת".
בחברת "קומסקו" סירבו להגיב למקרה.
