אין נתנייתי שלא מכיר את פאב "האורנוס". תושב נתניה לא הרוויח את הזכות להיקרא נתנייתי אמיתי, עד שלא אכל המבורגר ושתה בירה מהחבית בבר הוותיק השוכן בקצה סמטה היוצאת מכיכר העצמאות.
"הפאב הוותיק ביותר בנתניה" הוא גם אחד הפאבים הותיקים ביותר בישראל, ובמהלך השנים אירח עשרות אלפי מבלים. מחוץ לפאב ניצבת הכתובת "English Pub Since 1980" לדברי הבעלים, "כדי לבלבל את האויב".
האמת היא שהמקום נפתח ב-1981 וחגג לאחרונה ארבעה עשורים של חיי לילה מוצלחים. בראיון חגיגי ומיוחד, הבעלים גיא פלאח - חושף את הסוד להצלחה.
4 צפייה בגלריה
גיא פלאח באורנוס. "הדייט הראשון של הגננת של הבן שלי עם בעלה היה באורנוס, והיא כבר סבתא היום"
(דנה קופל)
בירה ומוזיקה
"המקום הזה הוא מאוד פשוט. יש לו את הקסם שלו, הוא לא מתיימר, הוא לא פלצני", אומר פלאח, שמנהל את הפאב כבר מעל עשור וחצי לצד שותפו רפי סרוסי, "הוא פשוט מקום טוב שיש בו אחלה בירה, יש בו מוזיקה טובה, אווירה נעימה. הוא עקבי, הוא יודע למי הוא נותן שירות, הקהל מאוד נאמן ומאוד אוהב אותו.
"דור אחרי דור גדלים כאן. יש פה אנשים שהיום הם בני שלושים פלוס שיושבים כאן עם ההורים שלהם לבירה, אותם הורים שהיו יושבים בצעירותם בבר. הדייט הראשון של הגננת של הבן שלי עם בעלה היה באורנוס, והיא כבר סבתא היום".
קראו גם>>>
הפאב נפתח לפני ארבעים שנה על ידי היזם יוחי אברמוב ז"ל, שהיה אחד ממייסדי תרבות הלילה בנתניה. אברמוב הקים מוסדות נוספים בעיר כמו מועדון "עזאזל".
"עד היום נכנסים אנשים בשעת צהריים, פותחים את הדלת ושואלים אם יוחי עדיין פה", אומר גיא, "כנראה שהוא היה טיפוס מאוד מיוחד. הוא נפטר בשנות ה-90. רפי עוד עבד עם יוחי, ולמעשה המשיך את הדרך שלו. אני הצטרפתי לרפי בסביבות 2005".
מה גרם לך להצטרף אליו?
"אני מאוד אהבתי לשבת פה כלקוח, מאז שהייתי בן 18. גם אני וגם החבר'ה שלי התחברנו מאוד לצוות, למוזיקה. גם כשהייתי חייל הייתי יושב פה בחופשות. תמיד הרגשתי שהמקום הזה הוא כמו בית.
"אחרי הצבא גרתי קצת בחו"ל, טיילתי, ואז חזרתי לכאן. רפי היה הבעלים, הוא היה צריך טבח - ונכנסתי למטבח. לאט לאט הדברים התגלגלו, הפכנו לשותפים, והשאר היסטוריה".
לדברי הבעלים, מסתבר כי המקום שרוי ברומנטיקה שמחלחלת עד לדרג המנהל בפאב. "אני וגיא הכרנו את הנשים שלנו בפאב. הרבה זוגות הכירו כאן", אומר רפי, שותפו של גיא, "הייתה לנו גם פעם אחת חתונה בפאב, לפני עשרים שנה בערך. זו הייתה חתונה אזרחית, האישה הייתה כבר דקה לפני הלידה. אלה היו לקוחות קבועים, הם עשו חתונה ומסיבת חתונה אצלנו".
"היה פה גם זוג שעשה את צילומי החתונה שלו", מוסיף גיא, "הם מאוד אהבו את הפאב, ועצרו פה בסיבוב תמונות חתונה שלהם".
וזה נגמר באושר ועושר?
"התגרשו אחרי שנה".
עד כמה גדולה ההשפעה של הפאב על הקהל?
"אנשים ברחבי הארץ עוצרים אותי ואומרים לי 'גדלתי אצלך'. הייתי לפני כמה שנים עם רפי באיזה אירוע, ואחד המנחים היה רון שחר, נתנייתי. הוא בא לרפי בשלב מסוים, ואמר לו 'אתה הילדות שלי, ביליתי אצלך בפאב'.
"יש אחלה חבר'ה שאנחנו פוגשים בכל מקום שעבדו איתנו, או שבילו פה. זה תמיד מרגש שהפאב הזה מעורר הרבה זיכרונות טובים".
כמה נפוץ למצוא בקהל סלבים?
"ראיתי פה פעם אחת את אלון אולארצ'יק יושב פה עם חברים, שמסתבר שהיו מבלים פה הרבה בשנות ה-80.
"גם יהונתן גפן היה מבקר כאן באופן קבוע, עד היום הוא מגיע מדי פעם. הוא אפילו כתב על הפאב הזה יותר מפעם אחת בעיתון. יוחי היה בוהמיין, ותמיד ידע למשוך את הבוהמה מתל אביב לנתניה"
איזה סיפורים בהיסטוריה של הפאב נחקקו אצלך בזיכרון?
"היה פה פעם על הקיר תיבות דואר ללקוחות קבועים, וככה אנשים היו יכולים להשאיר הודעות אחד לשני לפני עידן הטלפונים והוואטסאפ. ככה אנשים היו שומרים על קשר אחד עם השני.
"גם היו טסים לחו"ל ושולחים גלויות לפאב, כדי לשמור על הקשר עם החבר'ה. אנשים היו נוסעים לתאילנד ושולחים לכאן גלויות, זה היה עולם אחר"
עד כדי כך?
"יש לא מעט סיפורים על המקום. נכנסתי לא מזמן לצרכנייה של מושב אביחיל, הבעלים שאל אותי אם עדיין משדרים ספורט באורנוס.
"מתברר שבתחילת שנות ה-90, כשלאף אחד כמעט לא היה כבלים, אנשים היו באים לפאב ב-4 בבוקר לראות את מייקל ג'ורדן במשחקי אן.בי.איי, יוחי היה פותח להם במיוחד, היו יושבים ורואים משחקי כדורסל באמצע הלילה".
אורחים מחו"ל
איך הסתדרתם בתקופת הקורונה?
"עדיין מלקקים את הפצעים. זו הייתה שנה מאוד קשה לעולם המסעדנות ולכל מי שעבר את הדבר הזה. זו מכה מאוד קשה לענף הזה, זה לא ענף עם הרבה עומק. קשה להשאיר מקומות כאלה פתוחים, במיוחד כשהם לא מכניסים כסף.
"התנהלות נכונה מבחינה פיננסית עזרה לנו, והמדינה עוזרת איפה שהיא יכולה. לא להתפרנס זו בעיה, אנשים לפעמים שוכחים את זה. המדינה אמנם עזרה בהוצאות קבועות, אבל אתה כבעל עסק לא מכניס כסף הביתה.
"בגלל שאנחנו עסק קטן וצנוע, אז יכולנו לשרוד תקופות מאתגרות. גם פיגועים באינתיפאדה, גם את הקורונה. הפאב הזה הוא חלק מהנוף של העיר, בגלל זה הוא מחזיק מעמד".
נתניה היא עיר תיירותית מאוד. היעדר התיירים משפיע?
"בטח. בגלל שהפאב הזה ותיק מאוד, יש הרבה חומר עליו באנגלית והמון ביקורות, אז אנשים מגיעים מחו"ל בהמוניהם. זה גם מקום שנראה מאוד אירופאי מבפנים, לא בונים הרבה מקומות כאלה בארץ.
"כשתיירים נכנסים לפה הם מאוד שמחים, זה מאוד מזכיר להם את הבית. מרגישים שיש פחות תנועה בגלל שהשמיים סגורים. חשוב לפרגן גם לעיריית נתניה, שעושה המון, אירועי לילה לבן, אליפויות גלישה שמביאות לקוחות, אבל הקורונה נתנה ברקס לחלק מהדברים".
מלבד משחקי כדורגל ובילויים עם החבר'ה, הפאב משמש גם כאחד ממועדוני ההופעות היחידים בעיר. אחרי שחמי רודנר הופיע במקום ונתן את הגושפנקא, נהרו אחריו למקום אמנים נוספים כמו ערן צור, רונית שחר, מאור כהן, פיטר רוט ודן תורן.
"יש לפאב עוד תכונה אדירה, הוא ממש חצי אולפן. בגלל שכולו מעץ, הסאונד שלו מדהים באופן מפתיע", אומר פלאח, "הזמנו לכאן אמנים, והם מגיבים בצורה מאוד יפה להזמנה לבוא להופיע כאן.
"כשמגיעים לפה אמנים, הם מאוד מחמיאים ואומרים שכיף ממש למצוא מקום כזה בארץ. הייתה לי פשוט חוויה נהדרת אחרי הרבה הופעות, אני ממשיך לשבת עם אמנים ולדבר איתם גם אחרי ההופעה. אירחנו פה את אריק ברמן, אסף אמדורסקי. הקורונה קצת שינתה את הסיפור, וגם מאוד מפחיד לתכנן קדימה, כי אנחנו לא יודעים מה יהיה".
האמנת שהפאב יחגוג 40?
"בוודאי, יש פה נוסחה מנצחת, זה מקום פשוט שיכול להישאר לעוד הרבה שנים. אני גם בפנסיה יכול לברמן פה בכיף. אני מבחינתי ממשיך עד שיפילו את הבניין".
"זה היה הפאב שלי ושל החבר'ה שלי"
"לא משנה איפה היינו מבלים, היינו סוגרים לילה באורנוס", אומר רון שחר, מנחה "המירוץ למיליון", שגדל בנתניה. "זה היה אז עוד המקום של יוחי זכרונו לברכה. יוחי היה יושב איתנו ומרצה לנו על החיים ועל חוכמת החיים שיש לו, חולק איתנו את הניסיון שהוא צבר.
"הוא היה איש מאוד מעניין, איש שספג הרבה סיפורים מכל מי שהתארח אצלו, הוא היה מאוד עשיר בידיעה ובסיפורת. הוא היה מעלה לך את הסוטול עם השתייה והאביזרים הטקטיים ואז מוריד לך את הסוטול עם סיפורים. זה היה הפאב שלי ושל החבר'ה שלי. אחרי שהיינו כבר מבלים והולכים לשחק סנוקר, אז היינו מסתבלטים אחד על השני באורנוס.
"היינו באטרף לאכול את הכנפיים שם, הכול היה טעים והכול היה כיפי בסוף לילה. זה מקום נעים. בגשמי החורף זה היה ממש כיף להיכנס למקום חמים וחמוד עם המון עץ בפנים.
"בזכות הכתבה הזאת אני אקפוץ לשם בקרוב, אביא את החברים, ונשחזר ימים כקדם, עשרים-שלושים שנה אחרי".
לעדכונים: חדשות נתניה
